Google Project Zero: מדיניות חשיפת החולשות מתעדכנת לעידן ה-AI
אמ;לק
בעקבות הזינוק ביכולות התוקפים להשתמש ב-AI כדי לגלות ולנצל פרצות במהירות, Google Project Zero מעדכנת את לוחות הזמנים שלה. המטרה היא להאיץ את תיקון החולשות ולתת מענה לאיומים שמתפתחים מהר מתמיד בעידן הבינה המלאכותית.
סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות
נוסף ל-VibeSec:
כותרת מקורית: Policy and Disclosure: 2026 Edition

התוכן המלא בעברית
תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.
מאז 2021, Project Zero פועלת לפי מדיניות חשיפת פגיעות של "90 + 30", המאפשרת לספקים עד 90 יום לתיקון פגיעות, בתוספת "זמן השרייה" (soak time) של 30 ימים נוספים להפצת התיקון. המטרה שלנו הייתה לעודד תיקון מהיר יותר ולתת לספקים זמן להפיץ עדכונים למשתמשים. הופעתן של יכולות גילוי וניצול פגיעויות מבוססות AI שינתה את נוף האיומים כך שציר הזמן לתיקון פגיעות, כפי שעודדנו במדיניות החשיפה שלנו, אינו מספיק עוד.
שימוש ב-LLMs הגדיל את המהירות שבה תוקפים יכולים למצוא ולנצל פגיעויות, לצד הסיכון שגורמים מרובים, כולל גורמים זדוניים, יגלו את אותו באג. פגיעות שדווחה היום מהווה סיכון מיידי גבוה בהרבה למשתמשים מאשר פגיעות שדווחה בשנה שעברה. בסביבה חדשה זו, חיוני שספקים יפעלו לתיקון פגיעויות במהירות רבה יותר.
ה-LLMs גם קיצרו את הזמן שלוקח לתוקפים לבצע הנדסה לאחור ולנצל פגיעות על בסיס תיקון קיים, עד כדי כך שזמן של אפס ימים בין שחרור התיקון לניצול הפגיעות הוא מודל סביר, אם כי לא מושלם, של התנהגות תוקף. "זמן השריית התיקון" אינו משמעותי עוד בעולם שבו תוקפים יכולים לקבוע כמעט מיד את פרטי הבאג מתוך התיקון, והוא עלול לסכן את המשתמשים על ידי יצירת תחושת סודיות מזויפת. "Patch gap" הוא הזמן שחולף בין שחרור תיקון לפגיעות אבטחה לבין התקנת העדכון על ידי המשתמש. חיוני באותה מידה שספקים יצמצמו את פער התיקונים, בין אם על ידי צמצום זמן הפצת התיקון ובין אם באמצעות אסטרטגיות אחרות להגנה על המשתמשים בזמן שתהליך התיקון מתבצע.
ה-LLMs הגדילו גם את היקף הפגיעויות ש-Project Zero מדווחת עליהן. אנו מוצאים כיום מספר פגיעויות בשבוע ביעדים שבהם מצאנו בעבר פגיעות אחת או שתיים בשנה. היבטים במדיניות שלנו הדורשים משא ומתן או הסכמה מצד ספקים, לרבות קביעה אם באג תוקן והאם חלה תקופת חסד, הופכים במהירות לבלתי ניתנים לניהול.
היום, אנו מכריזים על מדיניות חדשה לגילוי נקודות תורפה, שנוצרה מתוך מחשבה על המטרות הבאות:
• עודד תיקון מהיר יותר של פגיעות
• לאפשר למדיניות להיות מיושמת באופן אוטומטי על ידי Project Zero ועל ידי הספקים כאחד
המדיניות החדשה שלנו: "Full X"
פגיעויות ייחשפו X ימים לאחר דיווחן לספק.
החל מהיום, המדיניות שלנו היא "Full 90", כלומר נקודות תורפה ייחשפו 90 יום לאחר דיווחן לספק.
ב-2 בפברואר 2027, נעבור למדיניות "Full 60", שבה פגיעויות ייחשפו לאחר 60 יום.
ב-3 בינואר 2028, נעבור למדיניות "Full 30", שבה פגיעויות ייחשפו לאחר 30 יום.
אנחנו גם מסירים את רוב "המקרים המיוחדים" ממדיניות החשיפה שלנו, כולל תקופת חסד ומדיניות וריאציות. החריגים היחידים למדיניות החדשה שלנו הם:
• פגיעויות המנוצלות באופן פעיל (In the Wild) -- פגיעויות ITW יטופלו בהתאם למדיניות גילוי פגיעויות אבטחה ביישומים של Google
• פגיעויות ציבוריות -- Project Zero עשויה לפרסם פרטים על פגיעות, לפי שיקול דעתנו, אם הפרטים כבר פורסמו לציבור על ידי אחרים
• בקשת ספק -- אנו נפרסם את פרטי הפגיעות לציבור אם הספק שדיווחנו עליו יבקש זאת
מדוע להפחית את זמן התיקון בהדרגה?
כחלק מפיתוח המדיניות החדשה, Project Zero ביקשה משוב מהספקים שאליהם אנו מדווחים על מספר הפגיעויות הרב ביותר. חשש מרכזי שעלה היה ששינוי מיידי של המדיניות עלול להזיק למשתמשים בכך שיהפוך פגיעויות שטרם תוקנו לזמינות עבור תוקפים, בזמן שהספקים נמצאים בתהליך שיפור תהליכי התיקון והטכנולוגיה שלהם. בעוד שהיתרונות בעיכוב החשיפה הולכים ופוחתים בשל ההסתברות הגוברת לכך שתוקפים יגלו את הפגיעות במהלך תקופת האמברגו, אנחנו עדיין סבורים שיש לכך יתרונות בטווח הקצר.
בנוסף, הספקים הזכירו עוד שני חששות עדינים. האחת הייתה שמדיניות חשיפה אגרסיבית מדי תעודד תיקון באגים שדווחו במסגרת המדיניות החדשה בעדיפות רבה יותר, גם אם הם פחות חמורים מפגיעויות אחרות שדווחו. השני היה שאכיפה מיידית של מדיניות שחלק מהספקים אינם מצוידים לעמוד בה עלולה להוביל למצב שבו הספקים יקבלו שהם לא יכולים לתקן באגים בתוך המועד האחרון ואינם מנסים לעשות זאת.
החלטנו על מדיניות שמעודדת ספקים לשפר את זמן התיקון לפי לוח זמנים מאתגר אך ריאלי, מתוך תקווה שזה יוביל את הספקים לשיפור רוחבי של תהליכי התיקון והתשתית שלהם, באופן שיאפשר להם בסופו של דבר לתקן את כל הפגיעויות המדווחות במהירות.
מה לגבי חומרה?
למרות שהניתוח שלנו לא תמיד מושלם, Project Zero מדווחת במערכת המעקב שלנו רק על פגיעויות בעלות חומרה משמעותית והשפעת אבטחה מוכחת. עם זאת, אנחנו לא סבורים שחומרה היא מדד יעיל לקבלת החלטות לגבי חשיפה, במיוחד בסביבה הנוכחית. חומרת הפגיעות אינה משפיעה על הסבירות שהיא תתגלה על ידי תוקפים, אלא רק על השפעתה על המשתמשים.
כאשר הספקים קובעים את החומרה ומשתמשים בה כדי לתעדף תיקוני באגים, הם מקבלים החלטות לגבי הסיכונים שהם מוכנים לחשוף את המשתמשים שלהם, והגיוני לקבל את הסיכון של באגים בדרגת חומרה נמוכה, כמו קריסות מצביע null בלתי ניתנות לניצול או דליפות מידע קלות בהרבה נסיבות. אבל זה לא משנה את הזמינות של פגיעויות אלה לתוקפים, ואנו רוצים שהמדיניות שלנו תשקף את המציאות הזו.
חשוב גם להכיר בכך שProject Zero עומד בסטנדרטים גבוהים בכל הנוגע לשחזור, קריאות, נגישות והשפעת האבטחה המדווחת של הפגיעויות שעליהן אנו מדווחים. מדיניות זו מניחה שדיווחי באגים הם באיכות זו, וסביר שספקים יתייחסו אחרת לדיווחי באגים באיכות נמוכה.
מה לגבי חומרה?
אנו מעודדים את כל הספקים לשקול כיצד יגיבו לחשיפה קרובה של פגיעות רצינית, כולל אסטרטגיות שאינן מבוססות על תיקון (patch), מכיוון שאין ערובה לכך שהמגנים יהיו הראשונים למצוא את הבאג. עם זאת, Project Zero העניקה מדי פעם חריגים למדיניות שלנו במקרים נדירים, כמו במקרים של Spectre ו-Meltdown, ונמשיך לעשות זאת בעתיד.
האם אתם באמת לא מתכוונים לבדוק אם באגים תוקנו?
השאלה האם באג תוקן למטרות המדיניות שלנו תמיד הייתה מאתגרת וקצת לא פתורה, במיוחד בכל הנוגע לקוד שאינו נשלח ישירות למשתמשים ואינו זמין לציבור. זה לא יוצא דופן ש-Project Zero מתקשר עם ספקים מספר פעמים עבור כל דוח באג כדי להגיע להסכמה אם פגיעות תוקנה. ככל שיותר ספקים מתנסים באסטרטגיות לתיקון פגיעות שאינן מתוקנות כמו ביטול זמני של נתיבי קוד, אנו מצפים שהדבר יהפוך למורכב עוד יותר.
אנחנו עדיין מתכננים לעקוב אחרי השאלה האם באגים תוקנו ולתקשר אם לא, אולם זה לא יהווה נקודת החלטה במסגרת המדיניות שלנו. צעד זה יאפשר לנו לשתף פרטים טכניים על האופן שבו משתמשים מוגנים, מבלי שנצטרך לקבל החלטה בינארית שעלולות להיות לה השלכות על הספק.