חזרה לפיד
articlesמקור: Security Docs — dotnet

ASP.NET Core — מניעת CSRF

אמ;לק

מניעת בקשות מזויפות בפעולות המבוססות על עוגיות.

סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות

נוסף ל-VibeSec:

$cat article.txt

>מניעת בקשות מזויפות בפעולות המבוססות על עוגיות.

התוכן המלא בעברית

תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.

גישה לדף זה דורשת הרשאה. באפשרותך לנסות להתחבר או לשנות ספריות.

גישה לדף זה דורשת הרשאה. באפשרותך לנסות לשנות ספריות.

זיוף בקשות בין-אתרים (CSRF) הוא התקפה נגד יישומי אינטרנט, שבה יישום אינטרנט זדוני יכול להשפיע על האינטראקציה בין דפדפן של לקוח לבין יישום אינטרנט שנותן אמון בדפדפן זה. התקפות אלו אפשריות מכיוון שדפדפני אינטרנט שולחים סוגים מסוימים של אסימוני אימות באופן אוטומטי עם כל בקשה לאתר. סוג זה של ניצול ידוע גם כהתקפה בלחיצה אחת (one-click attack) או רכיבה על הפעלה (session riding), מכיוון שהתוקף מנצל את ההפעלה המאומתת של המשתמש. זיוף בקשות בין-אתרים ידוע גם בשמות XSRF או CSRF.

• משתמש מתחבר אל www.good-banking-site.example.com באמצעות אימות טפסים. השרת מאמת את המשתמש ומנפיק תגובה הכוללת קובץ Cookie של אימות. האתר חשוף להתקפה מכיוון שהוא נותן אמון בכל בקשה שהוא מקבל המכילה קובץ Cookie של אימות תקף.

• המשתמש מבקר באתר זדוני, www.bad-crook-site.example.com. האתר הזדוני מכיל טופס HTML הדומה לדוגמה הבאה: <h1>Congratulations! You're a Winner!</h1> <form action="https://www.good-banking-site.example.com/api/account" method="post"> <input type="hidden" name="Transaction" value="withdraw" /> <input type="hidden" name="Amount" value="1000000" /> <input type="submit" value="Click to collect your prize!" /> </form> שים לב שפעולת הטופס (action) שולחת בקשת POST לאתר הפגיע, ולא לאתר הזדוני. זהו החלק ה"בין-אתרי" (cross-site) של CSRF.

• המשתמש לוחץ על כפתור השליחה. הדפדפן מבצע את הבקשה וכולל אוטומטית את קובץ ה-Cookie של האימות עבור הדומיין המבוקש, www.good-banking-site.example.com.

• הבקשה רצה בשרת www.good-banking-site.example.com עם הקשר האימות של המשתמש, ויכולה לבצע כל פעולה שמשתמש מאומת רשאי לבצע.

בנוסף לתרחיש שבו המשתמש בוחר בלחצן כדי לשלוח את הטופס, האתר הזדוני עלול:

• הרצת סקריפט ששולח את הטופס באופן אוטומטי.

• שליחת הטופס כבקשת AJAX.

תרחישים חלופיים אלה אינם דורשים כל פעולה או קלט מהמשתמש מלבד ביקור ראשוני באתר הזדוני.

השימוש ב-⁦HTTPS⁩ אינו מונע התקפה של ⁦CSRF⁩. האתר הזדוני יכול לשלוח ⁦https://www.good-banking-site.example.com/⁩ בקשה באותה קלות כמו שהוא יכול לשלוח בקשה לא מאובטחת.

חלק מההתקפות מכוונות לנקודות קצה המגיבות לבקשות GET, ובמקרה זה ניתן להשתמש בתגית תמונה (image tag) לביצוע הפעולה. צורת התקפה זו נפוצה בפורומים המאפשרים תמונות אך חוסמים JavaScript. יישומים המשנים מצב באמצעות בקשות GET, שבהם משתנים או משאבים עוברים שינוי, חשופים להתקפות זדוניות. בקשות GET המשנות מצב אינן מאובטחות. שיטה מומלצת היא לעולם לא לשנות מצב בבקשת GET.

התקפות CSRF אפשריות נגד יישומי אינטרנט המשתמשים ב-cookies לאימות מכיוון ש:

• דפדפנים מאחסנים קובצי Cookie שהונפקו על ידי אפליקציית אינטרנט.

• קובצי Cookie מאוחסנים כוללים קובצי Cookie עבור משתמשים מאומתים.

• דפדפנים שולחים את כל ה-cookies המשויכים לדומיין ליישום האינטרנט בכל בקשה, ללא קשר לאופן שבו הבקשה לאפליקציה נוצרה בדפדפן.

עם זאת, התקפות CSRF אינן מוגבלות לניצול cookies. לדוגמה, אימות Basic ו-Digest פגיע גם הוא. לאחר שמשתמש מתחבר עם אימות Basic או Digest, הדפדפן שולח את האישורים אוטומטית עד לסיום ההפעלה.

בהקשר זה, הפעלה (session) מתייחסת להפעלה בצד הלקוח שבמהלכה המשתמש מאומת. אין לכך קשר להפעלות בצד השרת או ל-ASP.NET Core session middleware.

משתמשים יכולים להגן מפני פגיעויות ⁦CSRF⁩ על ידי נקיטת אמצעי זהירות:

• צא מיישומי אינטרנט כשתסיים להשתמש בהם.

עם זאת, פגיעויות ⁦CSRF⁩ מהוות ביסודו בעיה באפליקציית האינטרנט, לא במשתמש הקצה.

יסודות האימות

כאשר משתמש מאמת באמצעות שם משתמש וסיסמה, מונפק לו אסימון המכיל כרטיס אימות. ניתן להשתמש באסימון לאימות והרשאה. האסימון מאוחסן כ-cookie שנשלח עם כל בקשה של הלקוח. יצירה ואימות של cookie זה מתבצעים באמצעות cookie authentication middleware. תוכנת הביניים (middleware) מסדרת (serialize) את ישות המשתמש (principal) לתוך cookie מוצפן. בבקשות עוקבות, תוכנת הביניים מאמתת את ה-cookie, משחזרת את הישות, ומקצה אותה למאפיין HttpContext.User.

דפדפני אינטרנט מודרניים תומכים בתכונת ה-cookie שנקראת SameSite, המציינת אם ה-cookie נשלח עם בקשות בין-אתרים. הגדרת SameSite ב-cookies מספקת הגנה ברמת הדפדפן מפני התקפות CSRF:

• SameSiteMode.Strict: ה-cookie נשלח רק בהקשר של צד ראשון (first-party), כלומר כאשר האתר ב-URL תואם את יעד הבקשה. הדפדפן לעולם אינו כולל את ה-cookie בבקשות בין-אתרים, כולל ניווטים רגילים בקישורים. זה מספק את רמת ההגנה הגבוהה ביותר מפני CSRF.

• SameSiteMode.Lax: ה-cookie נמנע מבקשות משנה בין-אתריות, כגון תמונות או מסגרות (frames), ובקשות בין-אתריות המשתמשות בשיטות HTTP לא בטוחות, כגון POST. ה-cookie נשלח בבקשות בין-אתרים רק במהלך ניווט ברמה העליונה (top-level navigation) המשתמש בשיטת HTTP בטוחה, כגון לחיצה על קישור GET. זוהי ברירת המחדל בדפדפנים מודרניים ובאימות cookie ב-ASP.NET Core.

• SameSiteMode.None: ה-cookie נשלח עם בקשות של אותו אתר וגם עם בקשות בין-אתרים. ה-cookie חייב להיות מסומן גם כ-Secure.

אף על פי ש-SameSite cookies מפחיתים התקפות CSRF רבות, יש להשתמש בהם כחלק מאסטרטגיית הגנה מעמיקה:

• דפדפנים ישנים יותר או לקוחות שאינם דפדפנים ⁦HTTP⁩ עשויים שלא לאכוף את התכונה ⁦SameSite⁩.

• SameSite=⁦Lax⁩ קובצי Cookie עדיין נשלחים עם בקשות ⁦GET⁩ ברמה העליונה, כלומר כל נקודות קצה המשתנות ⁦GET⁩ נותרות פגיעות.

• תת-דומיינים החולקים קובצי Cookie תחת אותו דומיין אב יכולים עדיין להשפיע על גבולות אמון קובצי ה-cookie.

לכן, שילוב של SameSite cookies עם אסימוני אנטי-זיוף (antiforgery tokens) של ASP.NET Core או הגנה אוטומטית מפני CSRF מספק את ההגנה המקיפה ביותר. למידע נוסף, ראה Work with SameSite cookies in ASP.NET Core.

לכן, שילוב של SameSite cookies עם אסימוני אנטי-זיוף של ASP.NET Core מספק את ההגנה המקיפה ביותר. למידע נוסף, ראה Work with SameSite cookies in ASP.NET Core.

אימות מבוסס אסימון

כאשר משתמש מאומת, מונפק לו אסימון (לא אסימון נגד זיוף). האסימון מכיל מידע על המשתמש בצורה של claims או אסימון הפניה המפנה את האפליקציה למצב המשתמש שנשמר בה. כאשר משתמש מנסה לגשת למשאב הדורש אימות, האסימון נשלח לאפליקציה עם כותרת הרשאה נוספת בצורה של אסימון Bearer. גישה זו הופכת את האפליקציה ל-stateless. בכל בקשה עוקבת, האסימון מועבר לבדיקה בצד השרת. אסימון זה אינו מוצפן, הוא מקודד. בשרת, האסימון מפוענח כדי לגשת למידע שלו. כדי לשלוח את האסימון בבקשות עוקבות, אחסן אותו באחסון המקומי של הדפדפן. הצבת אסימון באחסון המקומי של הדפדפן ושימוש בו כאסימון Bearer מספקת הגנה מפני התקפות CSRF. עם זאת, אם האפליקציה פגיעה להזרקת סקריפט באמצעות XSS או דרך קובץ JavaScript חיצוני שנפרץ, תוקף סייבר עלול לאחזר כל ערך מהאחסון המקומי ולשלוח אותו לעצמו. ASP.NET Core מקודדת את כל הפלט בצד השרת המגיע ממשתנים כברירת מחדל, מה שמפחית את הסיכון ל-XSS. אם תעקוף התנהגות זו באמצעות Html.Raw או קוד מותאם אישית עם קלט לא מהימן, אתה עלול להגביר את הסיכון ל-XSS.

אל תדאג מפני פגיעות CSRF אם האסימון מאוחסן באחסון המקומי של הדפדפן. CSRF מהווה דאגה כאשר האסימון מאוחסן ב-cookie. למידע נוסף, עיין בבעיית ה-GitHub: SPA code sample adds two cookies.

אפליקציות מרובות שמתארחות בדומיין אחד

למרות ש-example1.contoso.net ו-example2.contoso.net הם מארחים שונים, קיים קשר אמון מרומז בין מארחים תחת הדומיין *.contoso.net. קשר אמון מרומז זה מאפשר למארחים שעלולים להיות לא מהימנים להשפיע על ה-cookies של זה (מדיניות ה-same-origin השולטת בבקשות AJAX אינה חלה בהכרח על HTTP cookies).

ניתן למנוע התקפות המנצלות קובצי Cookie מהימנים בין אפליקציות המתארחות באותו דומיין על ידי אי שיתוף דומיינים. כאשר כל אפליקציה מתארחת בדומיין שלה, אין קשר אמון מרומז של קובצי Cookie לנצל.

אחזר כותרות של מטא נתונים

דפדפנים מודרניים מצמידים לכל בקשה ⁦Fetch Metadata⁩ כותרות בקשות - והכי חשוב ⁦Sec-Fetch-Site⁩. ⁦Sec-Fetch-Site⁩ מתאר את הקשר בין המקור שיזם את הבקשה לבין המקור המבוקש: אותו מוצא מזהה בקשה שהאתר עשה לעצמו, בעוד שבקשות זהות ובין אתרים מזהים בקשות שיזם מוצא אחר. הכותרת ⁦Origin⁩ נושאת את המקור היזום ומשמשת כחלופה לדפדפנים שקודמים ל-⁦Fetch Metadata⁩.

Sec-Fetch-Site ו-Origin הן כותרות בקשה אסורות (forbidden request headers): הדפדפן מגדיר אותן, ו-JavaScript הפועל בדף אינו יכול לעקוף או לזייף אותן. זה הופך אותן לאות מהימן להבחנה בין בקשות של האתר עצמו לבין בקשות בין-אתרים, ללא צורך באסימון שהונפק על ידי השרת. ההגנה האוטומטית מפני CSRF המובנית ב-ASP.NET Core משתמשת באות זה כדי לדחות פוסטים בטפסים בין-אתריים שאינם מהימנים במפורש.

הגנה אוטומטית מפני CSRF ב-ASP.NET Core

ASP.NET Core מספקת תוכנת ביניים (middleware) להגנה אוטומטית מפני CSRF, המופעלת כברירת מחדל באפליקציות שנבנו עם WebApplication.CreateBuilder. בניגוד למערכת האנטי-זיוף מבוססת האסימונים, תוכנת ביניים זו אינה מנפיקה או מאמתת אסימונים. במקום זאת, היא בודקת את כותרות המטא-נתונים Sec-Fetch-Site ו-Origin ומתעדת פסק דין אימות על הבקשה. רכיבים המעבדים נתוני טפסים שנשלחו אוכפים את פסק הדין הזה ודוחים פוסטים של טפסים בין-אתריים שאינם מהימנים במפורש.

עבור רוב האפליקציות, אין צורך בשינויי קוד: בקשות דפדפן מאותו מקור, שיטות HTTP בטוחות ולקוחות שאינם דפדפנים (כגון curl, שרת לשרת, אפליקציות לנייד) עוברים כולם ללא הפרעה. תוכנת הביניים משפיעה בעיקר על אפליקציות שמקבלות פוסטים של טפסים ממקור אחר (cross-origin) מדפדפן, כגון אתר המפרסם טופס ל-API במקור אחר. תרחישים אלה צריכים להגדיר CORS כדי להצהיר על המקור המהימן, או להחריג את נקודת הקצה מהבדיקה.

תוכנת ביניים זו מתווספת למערכת האנטי-זיוף מבוססת האסימונים. שתי ההגנות מתקיימות במקביל ושתיהן יכולות להיות פעילות באותה נקודת קצה. להשוואה של מתי כל אחת חלה, ראה Interaction with token-based antiforgery.

איך זה עובד

עבור כל בקשה, תוכנת הביניים מעריכה שרשרת קצרה של כללים כדי להגיע לפסק דין - מאושר או נדחה. הבדיקות רצות לפי הסדר, והתוצאה הראשונה שתואמת היא הקובעת:

• שיטות HTTP בטוחות מאושרות תמיד. בקשות GET, HEAD, OPTIONS ו-TRACE עוברות. זה תואם ל-RFC 9110 §9.2.1 ולכלל ארוך השנים לפיו נקודות קצה לא צריכות לשנות מצב בבקשת GET.

• Sec-Fetch-Site: same-origin או Sec-Fetch-Site: none מאושרים. דפדפנים מודרניים שולחים Sec-Fetch-Site בכל בקשה. same-origin מכסה ניווט ופעולות fetch רגילות בתוך האפליקציה, ו-none מכסה בקשות שיזם המשתמש ישירות (הקלדת URL, שימוש בסימניה). זהו נתיב הקוד הנפוץ ביותר - רוב תעבורת הדפדפן הלגיטימית עוברת כאן.

• מקור מהימן עם הרשאות מ-CORS מאושר. אם הבקשה נושאת כותרת Origin ומדיניות ה-CORS של נקודת הקצה נותנת אמון במקור זה, והמדיניות הוגדרה עם AllowCredentials(), הבקשה מאושרת. תוכנת הביניים פותרת את המדיניות באותו אופן שבו פועלת תוכנת ה-CORS: תחילה מדיניות לפי נקודת קצה מ-[EnableCors("name")], ולאחר מכן מדיניות ברירת המחדל הרשומה ב-AddDefaultPolicy. ראה Allowing cross-origin clients למגבלות חשובות על כלל זה.

#dotnet#security#official-docs
קרא במקור

קריאה וכלים קשורים

אבטחת .NET / C#מונחי אבטחה והסברים בעברית