כאוס עוגיות: עקיפת קידומות __Host ו-__Secure בעוגיות
אמ;לק
דפדפנים הוסיפו קידומות לעוגיות כדי להגן על סשנים ולמנוע ממתקפות להגדיר עוגיות מזיקות. הפוסט מראה כיצד לעקוף את מנגנוני ההגנה הללו על ידי ניצול פערים בין דפדפנים ושרתי אינטרנט באכיפת מדיניות העוגיות.
סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות
נוסף ל-VibeSec:
כותרת מקורית: Cookie Chaos: How to bypass __Host and __Secure cookie prefixes

התוכן המלא בעברית
תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.
Zakhar Fedotkin
• פורסם: יום רביעי, 3 בספטמבר 2025 בשעה 14:46 UTC
• עודכן: יום רביעי, 3 בספטמבר 2025 בשעה 14:46 UTC
דפדפנים הוסיפו קידומות לקובצי cookie כדי להגן על ההפעלות (sessions) שלך ולמנוע מתוקפים להגדיר קובצי cookie מזיקים. בפוסט זה, תראה כיצד לעקוף את הגנות ה-cookie באמצעות אי-התאמות בלוגיקה של הדפדפן והשרת.
לצפייה בהדגמה חזותית, ראה את הקלטת השידור החי של SteelCon:
דריסת קובצי Cookie באמצעות Unicode Whitespace
• קובץ Cookie עם הקידומת __Host- חייב להיות מארח בלבד, כלומר לא ניתן לשתף אותו בין תת-דומיינים
• קובץ Cookie עם הקידומת __Secure- חייב להיות מוגדר ממקור מאובטח.
הגבלות אלו נאכפות על ידי דפדפנים כדי למנוע התקפות כגון cookie tossing או session fixation. עם זאת, חוסר עקביות באופן שבו דפדפנים ושרתים מטפלים בקידוד ובניתוח (parsing) של קובצי cookie עלול להוביל לפגמים עדינים אך מסוכנים.
לפי ה-RFC 6265 המקורי, הכותרת Cookie מוגדרת כרצף של בתים (octets), ולא כתווים. המשמעות היא שהדפדפן שולח בתים גולמיים ברשת, ובאחריות השרת לפענח את אותם בתים למחרוזת. אם הדפדפן והשרת מפרשים את הבתים הללו בצורה שונה, עלולות להתרחש אי-התאמות בניתוח.
על ידי שימוש בקידוד UTF-8, תוקף יכול להסוות קובץ cookie מוגבל – כזה שמתחיל ב-__Host- – באופן שעוקף את הגנות הדפדפן. הדפדפן עשוי להתייחס אליו כאל קובץ cookie לא מוגבל, אך השרת עשוי לפענח ולנרמל אותו באופן שיגרום לו להתפרש כקובץ מוגן.
להלן הוכחת היתכנות (PoC) מינימלית שמדגימה התנהגות זו:
קובץ cookie זה, הכולל רווח לבן, מתפרש על ידי הדפדפן כערך ללא קידומת וללא הגבלה, ולכן הוא נשלח לכל תת-הדומיינים בטווח של דומיין היעד.
במהלך הבדיקה גיליתי שמסגרות עבודה מסוימות בצד השרת, כגון Django ו-ASP.NET, מיישמות נורמליזציה וחיתוך (trimming) על שמות קובצי ה-cookie לפני העיבוד. באופן ספציפי, כאשר השרת מפרש את U+2000 כתו רווח לבן, הוא מסיר אותו, וכתוצאה מכך שם קובץ ה-cookie הופך להיות שקול ל-__Host-name.
Django משתמש בשיטת .strip() המובנית של Python כדי לעבד מפתחות וערכים של קובצי cookie. שיטה זו מסירה מגוון רחב של תווים מסוג Unicode whitespace, כולל [133, 160, 5760, 8192–8202, 8232, 8233, 8239, 8287, 12288], ומתייחסת אליהם למעשה כרווח.
מעניין לציין ש-Safari מטפל במקרה זה אחרת. הוא אינו תומך בתווי Unicode whitespace מרובי-בתים בשמות קובצי cookie, מה שמונע שימוש בערכים כמו U+2000. עם זאת, תווים של בייט בודד כגון U+0085 (NEL) ו-U+00A0 (רווח לא שובר) עדיין מותרים.
דריסת קובצי Cookie באמצעות ניתוח מדור קודם (Legacy Parsing)
בנוסף לטריקים של Unicode, ניתן לנצל לרעה גם התנהגות ניתוח קובצי cookie מדור קודם כדי לעקוף הגנות קידומת. כפי שהוצג בפוסט הקודם בבלוג, אם כותרת ה-Cookie מתחילה ב-$Version=1, שרתים מבוססי Java מסוימים, כגון Apache Tomcat ו-Jetty, עוברים לניתוח מדור קודם. במצב זה, מחרוזת cookie בודדת עשויה להתפרש כמספר קובצי cookie נפרדים. לדוגמה, ה-JavaScript הבא מגדיר קובץ cookie הכולל זוג __Host- מזויף:
זה מאפשר לתוקף לעקוף את בדיקות הקידומת של הדפדפן ולהחדיר קובצי Cookie עם הרשאות גבוהות מתת-דומיין או ממקור לא מאובטח.
תרחיש תקיפה מלא
נניח שגילית פגיעות XSS שבה ערך של קובץ cookie משתקף בדף אינטרנט ללא סינון (escaping) מתאים. האפליקציה משתמשת בקובץ cookie עם קידומת __Host-, שמונע בדרך כלל דריסה מתת-דומיינים לא מהימנים בשל הגבלות הנאכפות על ידי הדפדפן. עם זאת, באמצעות אחת מהטכניקות שתוארו קודם לכן, אתה מחדיר קובץ cookie מזויף מסוג __Host-name באמצעות JavaScript:
הדפדפן, שלא מודע לכך שקובץ ה-cookie הזה שקול לזה המוגן, מקבל אותו וכולל בבקשה הן את קובץ ה-cookie המקורי והן את זה שבשליטת התוקף. ברשת, הדפדפן שולח את הכותרת הבאה:
כאשר בקשה זו מגיעה לצד השרת, השרת מנתח את הכותרת Cookie. אם קיימים מספר קובצי cookie עם אותו שם, מסגרות עבודה רבות, כולל Django, פותרות את ההתנגשות על ידי קבלת ערך אחד בלבד – בדרך כלל המופע האחרון. במקרה זה, הערך שבשליטת התוקף מקבל עדיפות.
אם היישום משקף את ערך ה-cookie הזה בתגובה ללא קידוד מתאים, התוצאה היא פגיעות Cross-Site Scripting. לחלופין, אם אותו קובץ cookie משמש להגנת CSRF או לזיהוי הפעלה, התנהגות זו יכולה להוביל גם ל-Session Fixation או לנתיבים אחרים להסלמת הרשאות.
ג'נגו הגיב לדוח הפגיעות שלי:
התיעוד הרשמי של Django כולל אזהרה מפני התרת קובצי Cookie מתת-דומיינים לא מהימנים, שכן זה חשוף להתקפות: https://docs.djangoproject.com/en/5.0/topics/http/sessions/#topics-session-security . מכיוון שמתקפה זו מסתמכת על זה, זה לא יטופל כאל פגיעות אבטחה.
סיכום ומסקנות
אותו קובץ cookie יכול להתפרש בדרכים שונות על ידי הדפדפן והשרת. חוסר התאמה זה יכול לערער בשקט את הערבויות לסודיות ושלמות של קובצי ה-cookie, גם תחת הגנות הדפדפן החזקות ביותר. כדי לסייע בבדיקת הבעיות הנדונות כאן, יצרתי Custom Action קל משקל עבור Burp Suite.
הוא יכול לזהות במהירות תנאים שבהם צד השרת עלול להיות פגיע לעקיפת קידומות של קובצי cookie.
פוסט זה מסיים את החקירה שלנו בנושא חוסר עקביות בניתוח קובצי cookie וכיצד ניתן לנצל אותם כדי לעקוף מנגנוני אבטחה. אם עדיין לא עשית זאת, הקפד לעיין במאמר הקודם בסדרה זו, שבו הדגמנו כיצד ניתן להשתמש בטכניקת ה-cookie sandwich כדי לגנוב קובצי HttpOnly cookie.