חזרה לפיד
articlesמקור: GitGuardian Blog14.8.2026

BSides Las Vegas 2026: בעקבות קשרי אמון שממוקדים על ידי תוקפים

אמ;לק

הסיכום מדווח על מצגות בכנס BSidesLV 2026, המדגישות מגמה שבה תוקפים מנצלים קשרי אמון לגיטימיים במקום לפרוץ דרך חומות הגנה. הוא קורא למפתחים ואנשי אבטחה להבין כיצד התנהגות זו משנה את אסטרטגיות ההגנה. המסקנה היא שיש להתמקד באבטחת קשרי אמון במערכות מבוזרות ובשרשרת האספקה.

סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות

נוסף ל-VibeSec:

כותרת מקורית: BSides Las Vegas 2026: Following the Trust Relationships Attackers Are Targeting

BSides Las Vegas 2026: בעקבות קשרי אמון שממוקדים על ידי תוקפים

התוכן המלא בעברית

תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.

המעיינות ב-Las Vegas היו חיוניים למסע במערב. ה-Old Spanish Trail חיבר בין Santa Fe לדרום קליפורניה לאורך יותר מאלף קילומטרים של שטח מדברי קשה. הנוסעים ובעלי החיים שלהם היו תלויים במעיינות הללו כדי להתאושש לפני שהמשיכו אל תוך ה-Mojave. ברשת גדולה הרבה יותר, Las Vegas הפכה לחשובה מכיוון שהיא היוותה צומת מהימן.

שיחות ב-BSides Las Vegas 2026 חזרו שוב ושוב לנושא האמון: הסביבות שלנו פועלות על בסיס שיטות אימות מהימנות. עומסי עבודה מסתמכים יותר ויותר על זהויות מהימנות, והתוקפים לומדים לנצל את יחסי האמון הללו במקום לנסות לפרוץ דרך הדלת הראשית. השנה צוין האירוע ה-17 במספר, שחפף ל-Black Hat והתמזג עם DEF CON, ובכך השלים את שלושת האירועים המרכזיים המרכיבים את ה-Hacker Summer Camp. השנה, לראשונה מאז המגיפה, כל תגי המשתתפים ל-BSidesLV אזלו, מה שהפך אותו ל-BSides הגדול ביותר מזה שנים.

הנה רק כמה דגשים משלושת ימי השיחות ב-⁦BSidesLV⁩ 2026.

⁦Keyless Architecture Still Has Keys⁩

בהרצאה "The Keyless Backdoor: Detecting GCP Workload Identity Federation Abuse," דן Jie Wu, מהנדס אבטחה בכיר ב-Shopify, בטעויות ובחורי אבטחה שעלולים להיווצר כאשר ארגונים מחליפים מפתחות של חשבונות שירות ארוכי טווח בזהויות מאוחדות (federated identities). ה-Google Cloud Workload Identity Federation יכול להפחית את הסיכון הכרוך באישורים קבועים, אך מודל האבטחה שנוצר תלוי במידה רבה באופן שבו נותנים אמון בזהויות חיצוניות ובאילו תנאים מאפשרים גישה. אם התצורה נכונה, זהו אחד הנתיבים הבטוחים ביותר לאימות. אם קיימת תצורה שגויה, כגון הגדרת attribute_condition ריק, שינוי לא מורשה בביטוי Common Expression Language (CEL) של ספק, או פריצה לרשות אישורים מהימנה, הדלת נפתחת בפני מגוון שחקנים לא רצויים.

Jie הדגיש גם פער בנראות, מכיוון שיומנים ניהוליים יכולים להציג שינויים בתצורה, בעוד שחילופי אסימונים בפועל דורשים רישום נתונים נוסף ב-STS וב-IAM Credential Data Access. הוא המליץ בחום להקדים את בקרת האבטחה על ידי שימוש במדיניות ארגונית של חסימה כברירת מחדל, המונעת תצורות פדרציה פתוחות ומסוכנות.

הסרת אישורים ארוכי טווח מעבירה יותר אחריות אבטחה למדיניות אמון, הרשאות וצפייה. הצוותים עדיין צריכים לדעת מי יכול לבסס אמון, כיצד אמון זה מוערך, והיכן יופיעו עדויות לשימוש בו.

CI/CD הפך ל-Tier 0

בהרצאה "AD Security Is Not the End: Why Middleware Is the New Tier 0," דן Yoann Dequeker, מפעיל Red Team ב-Wavestone, בשאלה היכן תוכניות אבטחה ארגוניות מרכזות את רמות ההגנה הגבוהות ביותר שלהן ומה צריך להשתנות.

הוא הסביר שמערכות CI/CD מחזיקות לעתים קרובות אישורים בעלי הרשאות רבות, נהנות מגישה רחבה לרשת, ויכולות לפרוס קוד ישירות בסביבות רגישות. לאחר מכן, הוא הציג נתיבי תקיפה המתחילים בסודות גלויים בתצורות ה-pipeline וממשיכים דרך ה-runners אל תשתית הענן, מערכות הפריסה וה-IAM. ברגע ש-runner יכול להגיע ל-AWS, Azure או למערכת ייצור אחרת, רדיוס הפגיעה שלו מתרחב לכל יחסי האמון הקשורים לאותה זהות. לכך יכולות להיות השלכות עצומות.

האתגר שהציב Yoann לקהל היה להחיל על כלי ה-CI/CD את אותם מאמצי מידול איומים שמשקיעים במערכות שעליהן הם שולטים, מכיוון שחשבון אוטומציה שנפרץ עלול לרשת הרשאות עצומות.

סשן תקף שווה יותר מסיסמה גנובה

בהרצאה "Criminal Hijacking: Profiling Threat Actors Engaged in Session Takeover with Infostealer Logs," עקבו Eric Clay, סמנכ"ל שיווק ב-Flare, ו-Eric Boivin, חוקר אבטחה ב-Flare, אחר יחס אמון שמתחיל לאחר שהאימות כבר הושלם. הם שיתפו את מחקרם, שהראה כיצד תוכנות Infostealer אוספות עוגיות דפדפן ואסימוני סשן המייצגים אימות שכבר ניתן. סיסמה גנובה עדיין עשויה להיתקל ב-MFA, בעוד שפריט סשן שניתן לשימוש חוזר עשוי להעמיד את התוקף בנקודה מתקדמת בהרבה בנתיב האימות.

שני ה-Eric הציגו כלים לבדיקה ועריכה של עוגיות, כמו גם דפדפני Anti-detection המשמשים תוקפים כדי לחקות את סביבת הקורבן ולשמור על חיוניות הסשנים הללו. הפריטים הללו ממשיכים להעניק הרשאות זמן רב לאחר שהודעת ה-MFA נעלמה.

הצמד תיאר מערכת אקולוגית שבה הגישה נארזת ונמכרת מחדש בשווקים פליליים. הדוגמאות שלהם נעו בין שחקנים לא מתוחכמים לקבוצות איום מוכשרות הרבה יותר שגונבות מאות זהויות בו זמנית.

המלצתם לשמירה על בטיחות היא בראש ובראשונה לעולם לא להוריד תוכנה שאינה מהימנה. ברמת הארגון, הם עודדו אותנו לאפשר באופן מיידי סשנים הקשורים למכשיר (device-bound sessions) עבור כל משתמשי Chrome, תכונה שלמרבה הצער אינה מופעלת כברירת מחדל.

⁦Persistent Agents Accumulate Persistent Risk⁩

בהרצאה "The Agent Long Con: Tricking OpenClaw Out of Its Data," בחן Patrick Walsh, מנכ"ל IronCore Labs, האם מניפולציה איטית וסבלנית יכולה לשכנע סוכן מתמשך (persistent agent) להדליף מידע רגיש לאורך תקופה ממושכת. הוא החל עם גישות מוכרות של הזרקת הנחיות (prompt injection) ישירה. הגנות המודל הנוכחיות עמדו בצורה סבירה בפני ניסיונות אלו, אך הוא התמיד.

במשך מספר ימים, הוא הצליח להכניס הקשר מורעל לזכרו של הסוכן עד שכתובת דוא"ל נשלטת על ידי תוקף התבססה כמידע רקע מהימן. ברגע שהמערכת התייחסה לכתובת זו כהקשר פנימי, זרימת עבודה אוטומטית יכולה להפנות נתונים רגישים לשם מבלי להפעיל בדיקה נוספת. ההוראה הזדונית המקורית התמוססה לזיכרון מצטבר, בלתי נראה לכל סקירה של סיבוב אחד.

הוא הסביר שזיכרון לטווח ארוך, בצורה של קבצי סימון (.md), מאריך את תוחלת החיים של קלט לא מהימן בדרכים שקשה לצפות בהן. מסר זדוני שנתקל בו היום הופך להקשר מחר, והקשר זה יכול להשפיע על שיחת כלי בשבוע הבא. כל שלב עשוי להיראות הגיוני בנפרד.

המלצתו היא שצוותים המטמיעים סוכנים מתמשכים צריכים להתייחס לזיכרון כחלק מגבולות האבטחה. משמעות הדבר היא ביצוע ביקורת קבועה על מה שנכתב ל-memory.md או ל-soul.md וניסיון להבין בבירור את המקור של ההקשר הנשמר. זה גם אומר סקירה של כל סקריפט שה-AI מעדכן או יוצר, ושאיפה להגדרת הרשאות קריאה בלבד עבור הסוכן בכל עת שניתן.

תוקפים מודרניים מנצלים יחסי אמון

משטחי ההתקפה ב-⁦BSidesLV⁩ 2026 השתנו בכל שיחה. הבעיה המבנית שמתחתם נשארה קבועה. אמון מתבסס. ואז זה נמשך. ואז התנאים שהצדיקו את זה משתנים, ותיעוד האמון נשאר.

⁦Trust Records Outlive⁩ ה-⁦Resources They Represent⁩

האמון המתמשך שאנו נותנים במערכות שלנו שורד לעתים קרובות את השימוש המיועד להן. רשומות DNS ממשיכות להצביע על כתובות IP זמן רב לאחר שהשירות המשתמש בהן בוטל. אישורי התחברות מדליפות עבר ממשיכים לפתוח חשבונות שבהם מישהו השתמש בסיסמה מלפני שנים. עוגיית סשן ממשיכה להעניק גישה זמן רב לאחר אירוע ה-MFA שיצר אותה.

כל אחד מאלה הוא רשומת אמון המתמשכת לאורך התנאים שהפכו אותו לגיטימי. הפער הזה הופיע בשיחות על השתלטות על תת-דומיין, חטיפת פגישות והרעלת זיכרון של סוכנים. בכל מקרה, התקליט עדיין היה מהימן. המצב השתנה. משטח ההתקפה גדל בכל מקום שמצטבר אמון ללא סקירה אקטיבית. התוקפים תלויים בצוותים עם היגיינת אישורים לקויה ומדיניות גישה רופפת וניהול מחזור חיי זהות.

AI דוחס הכל

ה-AI היה בכל מקום, אך מצב הרוח היה מעשי הרבה יותר מהוויכוח הרגיל בשאלה אם המודלים בטוחים. צוותי פלטפורמות אבטחה מתמודדים עם בקשות משיכה (pull requests) גדולות יותר, יותר מפתחים, העברות מהירות יותר, קוד שנוצר על ידי מכונה וסוכנים המסוגלים לפעול עם הרשאות אמיתיות. החשש הגדול יותר שעלה בשיחות היה מהירות המכונה: יצירת תוכנה, אימוץ תלויות, ניצול ותיקונים – כולם מואצים, מה שהופך את הבקרות שנבנו סביב מחזורי סקירה אנושיים לקשות יותר להסתמך עליהן.

שיחות על וקטורי תקיפת AI, כמו הזרקת הנחיות, התמקדו בהפרדת המודלים מהסמכות, שימוש בממשקים בעלי טיפוסים מוגדרים, ארגזי חול (sandboxing), הרשאות מצומצמות ונתיבי ביצוע מהימנים. הגישה עברה למציאות פרגמטית שבה אבטחת סוכני ה-AI שלנו משמעותה נעילה הדוקה של בקרות הגישה לתשתית הקריטית.

אבטחה הפכה לבעיה מערכתית

האירוע נשא גם ספקנות בולטת כלפי בקרות מבודדות ותשובות פשוטות. סביבת ⁦Active Directory⁩ מוקשחת עדיין נכשלת אם התוכנה הופכת ל-⁦Tier⁩ 0. רישום חבילות פרטי עדיין זקוק לפקדי תלות. מפתחות סיסמה עדיין עוזבים את הפעלות וזרימות ההתאוששות חשופות.

אפילו סיכון אנושי הופך לקשה יותר להבנה כאשר ארגונים מצמצמים עובדים לתפקידים רחבים במקום לשקול פעולות, הקשר והתנהגות. מצב הרוח הגדול יותר ב-⁦BSidesLV⁩ היה פחות על מציאת מוצר האבטחה הבא ויותר על הבנה כיצד מערכות מתחברות והבטחה שניתן לאמת אמון. התוקפים כבר חושבים במונחים של נתיבים, תלות, גבולות אמון ואינטראקציות לא מכוונות. המגנים צריכים לעשות את אותו הדבר יותר ויותר.

התנהגות אנושית לא תיפתר באמצעות החלטות ארכיטקטוניות

הייתה התנגדות עקבית להתייחסות לסיכון כאל משהו שנמצא רק בתפקידים, כלים או תצורות. סיכון, בסופו של דבר, מונע על ידי אנשים. הנתונים שהוצגו במהלך האירוע הפריכו הנחות פשוטות לגבי מיהו העובד ה"מסוכן", ומחקר על האופן שבו הנדסה חברתית מתרחשת בפועל חיזק את הטענה שמניפולציה פועלת כדפוס נלמד ומוטמע, ולא כטריק חכם אחד בלבד.

בצד ההגנתי, הנקודה שחוזרת על עצמה הייתה ששימוש חוזר בסיסמאות, עייפות אישורים ואימוץ איטי של כלים טובים יותר נובעים מהחרדת הזיכרון ופסיכולוגיה ללא מענה, לא עצלות או בורות. כל דובר דחק בחמלה ולא בשיפוטיות. אנשים אינם החוליה החלשה כי הם לא זהירים; הם החוליה החלשה כי כמעט אף אחד לא לימד אותם לראות ולהבין את הסיכון. זה חלק מהמשימה האמיתית שלנו באבטחה.

עקבו ואמתו נתיבי אמון לפני שהתוקפים יעשו זאת

המגנים צריכים להשתפר בראיית האמון כפי שהתוקפים רואים אותו. זהות של עומס עבודה, CI runner, עוגיית סשן, קובץ זיכרון של סוכן, רשומת DNS או חשבון עובד יכולים להפוך לחלק מנתיב התקפה ברגע שמשהו אחר במערכת נותן בהם אמון. הטכנולוגיות ימשיכו להשתנות, אך ההזדמנות הבסיסית לתוקפים נותרה עקבית להפליא. המחבר הצליח להדגיש זאת באחת ההרצאות במסלול ה-PasswordsCon, שם סקרנו את ההיסטוריה של זהות וגישה, וכיצד היא תמיד הייתה וקטור תקיפה.

צוותי אבטחה צריכים לדעת היכן מתחיל האמון, איזו סמכות הוא מעניק, כמה זמן הוא נמשך ומה קורה כאשר התנאים סביבו משתנים. זה אומר למצוא אישורים לפני שהם הופכים לנקודות כניסה, הגבלת ההרשאות המצורפות לזהויות, צפייה במערכות שמבססות ומרחיבות אמון, והסרת גישה כשהמטרה המקורית שלה נעלמת.

ככל שסוכני AI ואוטומציה מאיצים את הכל, אמון מעופש בצורה של הרשאות קבועות ואישורים ארוכי טווח הופך למסוכן עוד יותר, מכיוון שמכונות יכולות לגלות ולנצל את הנתיבים הללו במהירות המכונה. המשימה שלנו באבטחה צריכה להיות להבטיח שהצמתים לאורך הנתיבים ראויים לאמון שנתנו בהם, ושהם ממשיכים להיות ראויים לו.

חקרו לקחי אבטחת ענן מ-IEEE Cloud Summit 2026, כולל סיכוני סוכני AI, זהויות בעלות הרשאות יתר, מדיניות Kubernetes ופורנזיקה.

⁦Dwayne McDaniel⁩

הפעלות ב-⁦BSidesSATX⁩ 2026 מחוברות לסודות זמן ריצה, הרשאות זהות בענן, ראיות תאימות, ובסופו של דבר, הצד האנושי של האבטחה.

⁦Dwayne McDaniel⁩

#supply-chain#trust-relationships#attack-vectors#application-security
קרא במקור