חזרה לפיד
articlesמקור: Wiz Blog12.11.2021

קריאה לפעולה: אנו זקוקים למאגר פגיעויות ענן מרכזי

אמ;לק

בעידן הטרום-ענן, רוב אחריות האבטחה הייתה בידי המשתמשים. כעת, כשאנו מגלים סוגים חדשים של פגיעויות, עולה הצורך הדחוף במאגר פגיעויות ענן מרכזי ויעיל.

סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות

נוסף ל-VibeSec:

כותרת מקורית: Security industry call to action: we need a cloud vulnerability database

קריאה לפעולה: אנו זקוקים למאגר פגיעויות ענן מרכזי

התוכן המלא בעברית

תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.

📣 ⁦UPDATE⁩: ביוני 2022, השקנו ⁦OPEN⁩ ⁦CVDB⁩, מסד נתונים של פגיעות ענן המונע על ידי קהילה - ⁦https://www.cloudvulndb.org/⁩ .

בעידן שלפני הענן, האחריות לאבטחה הייתה במלואה בידי המשתמשים. במעבר לענן, ראינו לא רק אלמנטים חדשים לאבטחה ופרצות חדשות, אלא גם איזון חדש של אחריות משותפת לאבטחה בין המשתמשים לבין ספקי שירותי הענן (CSPs). היה הסדר עבודה כללי שבו CSPs מטפלים באבטחה פיזית, חומרה ושירותים מנוהלים, בעוד המשתמשים אחראים לתוכנה, לזהויות ולהגנה על נתונים. ככל שאנו חושפים סוגים חדשים של נקודות תורפה, אנו מגלים יותר ויותר בעיות שאינן מתאימות למודל הנוכחי.

צוות המחקר של Wiz גילה וחשף מספר נקודות תורפה רציניות השנה - כגון פגיעויות חוצות-חשבונות ב-AWS, וכן את ChaosDB ו-OMIGOD - וגילינו שהפגיעויות הללו אינן מתאימות למודל האחריות לאבטחת ענן הקיים כיום, מה שגורם לכך שהספירה והתגובה לוקות בחסר.

כל אחת מהחולשות דרשה תהליך תיקון ייחודי עם אחריות משתנה מצד ה-CSPs והלקוחות. הבנו שאין דרך סטנדרטית לטפל בפרצות בענן. בניגוד לפרצות תוכנה רגילות שבהן יש לנו מזהי CVE, לפרצות הענן הללו אין מזהה או ספירה, אין פורמט סטנדרטי, אין דירוג חומרה ואין ערוץ הודעות מסודר. פעולות התגובה הן שילוב של מאמצי ה-CSP והמשתמש. חוסר הבהירות לגבי שלב העברת האחריות הזה מוביל להחמצת הזדמנויות ולפגיעה ברמת האבטחה.

כדי להמחיש למה אנחנו מתכוונים, בואו נסתכל על שלוש דוגמאות של פגיעויות בענן שצוות המחקר ⁦Wiz⁩ חשף ב-2021 ומה קרה לאחר מכן.

מסד הנתונים CVE: מודיעין פגיעויות מנוהל מאת Wiz

מסד הנתונים CVE של Wiz אוצר נתוני CVE כדי ליצור פרופילים קלים לניווט, המכסים את כל ציר הזמן של הפגיעות, תרחישי ניצול ושלבי הפחתת סיכונים.

דוגמה מספר 1 של פגיעות בענן: פגיעויות חוצות חשבונות ⁦AWS⁩

במצב זה, גילינו מספר מקרים של פגיעות מסוג confused deputy שהשפיעה על ארבעה שירותים פופולריים של AWS. המקור לפגיעויות אלו היה במדיניות הגישה המוגדרת כברירת מחדל שסיפקה Amazon למשתמשים. AWS סיפקה למשתמשים מדיניות משאבים מתירנית מדי, שאפשרה לדיירים אחרים ב-AWS לבצע פעולות קריאה וכתיבה על חשבונות משתמשים פגיעים.

אחד השירותים הפגיעים היה ⁦AWS⁩ ⁦Serverless Repository Service⁩. המדיניות שסיפקה ⁦Amazon⁩ עבור המשתמשים שלה חסרה תנאי היקף, והשירות ⁦Serverless Repository⁩ לא תמך בתנאי היקף באותו זמן. בגלל היעדר היקף, כל משתמש בשירות יכול לגשת לדליים ⁦S3⁩ של דייר אחר אם הם הוגדרו עם המדיניות הפגיעה.

בתגובה לחשיפה, Amazon התייחסה לנושא ברצינות רבה. הם שינו את מדיניות ברירת המחדל ועדכנו את התיעוד כדי להדריך משתמשים חדשים בהגדרת התצורה המאובטחת הנכונה. פעולה זו סייעה למנוע את התפשטות הבעיה. עם זאת, לפעולות אלו לא הייתה השפעה על משתמשים קיימים, שכן Amazon אינה יכולה לשנות עבורם את התצורות מבלי לשבש את סביבת העבודה שלהם. לפיכך, Amazon שלחה דוא"ל לכל המשתמשים הפגיעים וקראה להם לעדכן את התצורות הפגיעות ולהחיל עליהן את תנאי האבטחה הנכונים.

הבעיה היא שמשתמשים לא היו מודעים לתצורה הפגיעה ולפעולות התגובה שעליהם לנקוט. לעיתים המייל מעולם לא הגיע לאדם הנכון, או שהוא הלך לאיבוד בתוך ים של נושאים אחרים. לצוותי אבטחה יש יותר מדי התראות, פגיעויות ותקריות מכדי להספיק להתייחס לכולן. כיצד עליהם לעקוב אם הנושאים הללו כבר טופלו בארגון שלהם? איך הם יודעים אילו משאבי ענן כבר הוגדרו ותוקנו? הגישה של שליחת הודעה במייל אינה מספקת. היא לא מספקת לציבור שקיפות בנושאים ומקשה מאוד על המעקב אחר הסטטוס. ללא שקיפות ויכולות מעקב, ארגונים רבים לא יוכלו לתקן בעיות אבטחה כראוי. אנו רואים לעיתים קרובות את התוצאה הזו בסביבות ענן אמיתיות של לקוחות. כאשר CSPs מודיעים למשתמשים על בעיות אבטחה באמצעות דואר אלקטרוני או מערכות קנייניות דומות, הבעיות צפויות להישאר לא מתוקנות ולחשוף את הלקוחות לסיכונים.

דוגמה מספר 2 של פגיעות בענן: ⁦OMIGOD⁩

הדוגמה השנייה שלנו היא מה שכינינו OMIGOD. OMIGOD הייתה קבוצה של 4 נקודות תורפה חדשות שגילינו בסוכן OMI של Microsoft, שהיא תוכנת אמצע (middleware) בענן המשמשת שירותים רבים של Azure ומותקנת בשקט במכונות וירטואליות של משתמשים על ידי Microsoft בעת הגדרת השירותים הללו (כמו Azure Log Analytics, Azure Automation ועוד). פגיעויות אלו אפשרו ביצוע קוד מרחוק והסלמת הרשאות מקומית בהרשאות root. עם החשיפה, Microsoft תיקנה את הפגיעויות ושחררה גרסה חדשה של סוכן ה-OMI.

מיקרוסופט פרסמה את ההודעה כחלק מ-Patch Tuesday וסיפקה הנחיות למשתמשים כיצד לעדכן את הסוכן. עם זאת, אנו רואים כאן מצב דומה לדוגמה של AWS: מכיוון שלמשתמשים לא היה מושג שסוכני OMI מותקנים בסביבתם, לא הייתה להם דרך לדעת שהם פגיעים או היכן הפגיעות קיימת. בתחילה לא פורסם על ידי Microsoft מידע בנוגע לשירותים המושפעים.

על פי מודל האחריות המשותפת, משתמש הענן אחראי לעדכון פרצות תוכנה בתוך המכונות הווירטואליות שלו. אבל מה קורה כאשר משתמשים לא יודעים שסוכנים ⁦OMI⁩ קיימים בסביבתם? איך הם יכלו לדעת?

בשל חוסר הוודאות והיעדר תקשורת ברורה למשתמשים, התוצאה הייתה בלבול רב בקרב משתמשי ענן, חשיפה של סביבות ענן רבות לניצול, וסורקים אוטומטיים שחיפשו לפרוץ לכל מי שלא ידע כיצד או האם עליו לעדכן את המערכת.

כאן למדנו שפגיעויות יכולות להתקיים בתוכנת אמצע מותקנת מראש, לא רק בתוכנות שמשתמשים יוצרים או מתקינים בעצמם. פגיעות זו השפיעה על מספר רב של שירותים פופולריים של Azure ועל משתמשיהם, אך אלו לא קיבלו הודעה. כל התהליך של הודעה למשתמשים על פרצות בענן בקושי קיים. בהיעדר ערוץ תקשורת מתאים, משתמשי הענן מצאו את עצמם פגיעים מבלי שידעו על כך. למרות שהונפקו מזהי CVE עבור OMI, הם לא ציינו לאילו שירותי Azure פגיעים הם מקושרים, ולמשתמשים לא היה מושג אם עליהם לנקוט בפעולה או מהן הפעולות שעליהם לבצע.

דוגמה מספר 3 לפגיעות בענן: ⁦ChaosDB⁩

המקרה השלישי שלנו הוא ChaosDB. באוגוסט 2021, גילינו פגיעות חסרת תקדים ברמת השירות ב-Azure Cosmos DB. מפתחות הגישה של לקוחות הודלפו, מה שאפשר גישה למסדי נתונים של משתמשי ענן אחרים. זה התרחש עקב פגמים באופן שבו Microsoft הטמיעה את תכונת ה-Jupyter Notebook בשירות Cosmos DB. בקצרה, חשבונות Cosmos DB נהגו להגיע עם תכונת Jupyter Notebook מופעלת כברירת מחדל. זה לא היה משהו שדווח במפורש ללקוחות, ולכן כאשר נמצאו פגמים ב-Jupyter Notebook שהשפיעו על Cosmos DB, לקוחות רבים נחשפו לסיכון ללא ידיעתם.

לאחר החשיפה, ⁦Microsoft⁩ שלח במהירות אימייל לקבוצה נבחרת של לקוחות, ובהמשך פרסם פוסט בבלוג על הפגיעות. המשתמשים התבקשו לסובב באופן ידני את המפתחות שלהם עבור כל מופע של ⁦Cosmos⁩ ⁦DB⁩. מסגרת הזמן של חשיפת הפגיעות לא הובהרה, מה שמקשה על המשתמשים לדעת אם הם נמצאים בסיכון.

שוב, אנו עומדים בפני מצב שבו משתמשים מתבקשים לנקוט בפעולה ידנית ללא הבהירות והשקיפות הנדרשות כדי להבין את חשיבות הפעולות הללו והאם הם בכלל חלק מהקבוצה המושפעת. פעולות ידניות אלו אינן טריוויאליות. חידוש מפתחות הוא תהליך מורכב. במקרים מסוימים, הוא דורש שינויי קוד ופריסה מחדש. בשל היעדר ערוץ הודעות מתאים, שקיפות ויכולות מעקב אחר פגיעויות אלו, משתמשים רבים מצאו שקשה לנקוט בצעדים הנכונים הנדרשים לסביבתם. יתרה מכך, לקוחות עתידיים של Cosmos DB שירצו להעריך אם בסיס הנתונים שלהם פגיע, יתקשו לעשות זאת בגלל היעדר פרטים פומביים.

עלינו ליצור דרך טובה יותר להגיב לפגיעויות בענן

מטרת הדוגמאות לעיל היא לא לתקוף את ספקי הענן. ברוב המקרים, הם הגיבו במהירות ופעלו כדי למתן את הבעיות כמיטב יכולתם. הבעיות נובעות לא מחוסר מאמץ, אלא מחוסר סטנדרטיזציה, שקיפות והבנה ברורה של תפקיד כל שחקן בתגובה לפגיעויות בענן. הנושאים העיקריים הם:

• אין ערוץ הודעות סטנדרטי ברחבי ⁦CSPs⁩

• אין ציון חומרה שיעזור למשתמשים לתעדף

• היעדר שקיפות לגבי נקודות התורפה ואיתורן

• מגוון רחב של פעולות תגובה עבור פגיעויות שונות

אנחנו רוצים להעלות קריאה לפעולה לקהילת האבטחה: זה משהו שאנחנו יכולים לשפר. אנו מאמינים שאנו זקוקים למסד נתונים מרכזי לדיווח ולספירה של פגיעויות בענן.

מסד נתונים זה חייב להיות ציבורי וסטנדרטי, כך שהדוחות יהיו עקביים בין ה-CSPs השונים. כל פגיעות צריכה להיות מדווחת על ידי ה-CSP ולכלול את המידע הרלוונטי ביותר עבור המשתמשים: מזהה פגיעות (ID), תיאור, דרגת חומרה, שלבי תיקון ושיטות זיהוי.

הנה דוגמה לאיך יכול להיראות ערך כזה עבור ⁦ChaosDB⁩:

באופן דומה, ספקי ענן צריכים להשתמש בפורמט זה כדי לדווח על פגיעויות בענן למסד נתונים מרכזי. מסד נתונים זה חייב להיות ציבורי לשימוש כל אחד. ללקוחות ענן שרוצים לעקוב אחר סביבותיהם ולספקי אבטחה שרוצים לשלב אותו עם הפתרונות שלהם. מסד נתונים זה צריך להיות מוזן מספקי הענן עצמם. אנו מאמינים שזהו אינטרס משותף של ספקי ענן ומשתמשי ענן.

הצורה וההיקף המדויקים של מסד הנתונים הזה הם לא משהו שאנחנו טוענים שיש לנו את כל התשובות עבורו. מה שאנחנו מקווים לעשות כאן זה להתחיל את הדיון. יש כמה דרכים להשתתף. ראשית, עלינו להתאגד כדי להפעיל לחץ על ה-CSPs שלנו לבקש מזהי CVE עבור שירותי ענן. עלינו לדרוש יותר שקיפות, זיהוי ומידע על חומרה עבור כל פגיעות, וזה חייב להגיע מה-CSPs. שנית, ברצוננו להודות לקהילת CloudCVE שלנו על הדיונים המעמיקים שעזרו לעצב את הבלוג הזה. נשמח אם תצטרפו אלינו ב-Slack כדי להמשיך לדון ולעצב זאת.

צפו בתדרוך שלנו בנושא קריאה לפעולה בתעשיית האבטחה: דרוש מסד נתונים לפגיעויות ענן מ-BlackHat Europe 2021—

עדכון

• יוני 2022 - השקנו ⁦OPEN⁩ ⁦CVDB⁩, מסד נתונים של פגיעות ענן המונע על ידי קהילה - ⁦https://www.cloudvulndb.org/⁩ .

המשך לקרוא

ChaosDB מוסבר: מדריך על פגיעות Cosmos DB של Azure

זהו הסיפור המלא של ה-⁦Azure ChaosDB Vulnerability⁩ שהתגלה ונחשף על ידי ה-⁦Wiz Research Team⁩, שבו הצלחנו להשיג גישה בלתי מוגבלת לחלוטין למאגרי המידע של כמה אלפי לקוחות ⁦Microsoft Azure⁩.

איך שברנו את הענן עם שתי שורות קוד: הסיפור המלא של ⁦ChaosDB⁩

סיכום והקלטה של ​​ההרצאה של ⁦Wiz⁩ ב-⁦BlackHat Europe⁩ 2021: ההיקף המלא של ⁦ChaosDB⁩, ההשפעה שהייתה לה והשאלות שהיא מעלה לגבי אבטחה בשירותי ענן מנוהלים.

חוגגים את סבב גיוס C: מאפס ל-6 מיליארד דולר ב-18 חודשים

לקוחות הבינו שבורות אינה אושר. הענן הפך להיות גדול מדי ומסורבל מכדי שרוב החברות יוכלו לנהל ביעילות בעצמן. זה המקום שבו ⁦Wiz⁩ נכנס לתמונה.

#cloud-security#vulnerability-database#industry-standards#call-to-action
קרא במקור