אבטחת GitHub: Wiz Research חושפת RCE ב-GitHub.com וב-Enterprise Server
אמ;לק
פרטים על CVE-2026-3854: פגם קריטי בתשתית ה-git הפנימית של GitHub המאפשר RCE ב-GitHub.com וב-GitHub Enterprise Server. צוות Wiz Research חושף את הפרטים של פגיעות זו, המהווה איום חמור על סביבות פיתוח. יש לנקוט בצעדים מיידיים לאבטחת המערכות.
סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות
נוסף ל-VibeSec:
כותרת מקורית: Securing GitHub: Wiz Research uncovers Remote Code Execution in GitHub.com and GitHub Enterprise Server (CVE-2026-3854)

התוכן המלא בעברית
תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.
Wiz Research חשף פגיעות קריטית (CVE-2026-3854) בתשתית ה-git הפנימית של GitHub, שעשויה הייתה להשפיע הן על GitHub.com והן על GitHub Enterprise Server. באמצעות ניצול פגם מסוג הזרקה (injection) בפרוטוקול הפנימי של GitHub, כל משתמש מאומת היה יכול להריץ פקודות שרירותיות על שרתי ה-backend של GitHub באמצעות פקודת git push אחת בלבד, תוך שימוש בלקוח git סטנדרטי.
יש לציין כי זו אחת הפגיעויות הקריטיות הראשונות שהתגלו בקבצים בינאריים בקוד סגור באמצעות AI, עובדה המדגישה שינוי באופן שבו מזוהים פגמים מסוג זה. למרות המורכבות של המערכת הבסיסית, הפגיעות קלה להפליא לניצול. ב-GitHub.com, פגיעות זו אפשרה ביצוע קוד מרחוק (RCE) בצמתי אחסון משותפים. אישרנו שמיליוני מאגרים ציבוריים ופרטיים השייכים למשתמשים וארגונים אחרים היו נגישים בצמתים המושפעים. ב-GitHub Enterprise Server, אותה פגיעות מאפשרת פריצה מלאה לשרת, כולל גישה לכל המאגרים המתארחים ולסודות פנימיים.
GitHub טיפלה בבעיה זו ב-GitHub.com תוך 6 שעות מקבלת הדיווח שלנו, שחררה תיקונים לכל הגרסאות הנתמכות של GitHub Enterprise Server ופרסמה את ה-CVE במקביל לשחרור. על לקוחות GitHub Enterprise Server לשדרג באופן מיידי – בזמן כתיבת שורות אלו, הנתונים שלנו מצביעים על כך ש-88% מהמופעים (instances) עדיין פגיעים. שלבי תיקון מפורטים ופרטים טכניים נוספים זמינים בפוסט האבטחה של GitHub.
GitHub מעריכה מאוד את שיתוף הפעולה, המקצועיות והשותפות ש-Wiz הפגינה לאורך כל התהליך. ממצא בסדר גודל ובחומרה כאלו הוא נדיר, הוא זיכה את החוקרים באחד התגמולים הגבוהים ביותר בתוכנית ה-Bug Bounty שלנו, ומשמש כתזכורת לכך שמחקר האבטחה המשפיע ביותר מגיע מחוקרים מיומנים שיודעים לשאול את השאלות הנכונות. ככל שהנוף הטכנולוגי מתפתח, שותפויות הדוקות אלו עם ציידי באגים וחוקרים מוכשרים חשובות מתמיד. Alexis Wales, מנהל אבטחת מידע (CISO) ב-GitHub.
פוסט זה מפרק את הפגיעות, עובר בשרשרת הניצול ומספק המלצות למנהלי מערכת GHES להגן על הסביבה שלהם.
פעולות נדרשות ודרכי התמודדות
GitHub.com: GitHub טיפלה בבעיה זו. אין צורך בפעולה מצד משתמשי GitHub.com.
GitHub Enterprise Server: נדרשת פעולה מיידית.
• שדרוג לגרסת GHES 3.19.3 ואילך – גרסה זו מתקנת את CVE-2026-3854.
Affected Versions
איתור מופעי GHES פגיעים באמצעות Wiz
לקוחות Wiz יכולים לזהות מופעים פגיעים של GitHub Enterprise Server בסביבותיהם באמצעות השאילתה הבנויה מראש ב-Wiz Threat Center . השאילתה מזהה את כל המופעים GHES שבהם פועלת גרסה פגיעה לבעיה זו.
מדוע חקרנו את תשתית ה-git של GitHub
GitHub היא פלטפורמת אירוח הקוד הגדולה בעולם, ביתם של מאות מיליוני מאגרים המשתרעים על פני פרויקטי קוד פתוח, בסיסי קוד ארגוניים ותשתיות קריטיות. תשתית ה-git הפנימית שלו - הצינור שמעבד כל דחיפה של git - היא אחת המערכות הכי רגישות לאבטחה באינטרנט. כאשר משתמש דוחף קוד, הוא עובר דרך מספר שירותים פנימיים, כל אחד כתוב בשפת תכנות אחרת. ארכיטקטורת ריבוי שירותים זו יוצרת הזדמנויות לחוסר עקביות באופן שבו כל רכיב מנתח נתונים משותפים ונותנים בהם אמון.
בדקנו את GitHub Enterprise Server (GHES) בעבר כדי לחפש את סוגי הפגיעות המדויקים האלה. עם זאת, חילוץ וביקורת של הנפח העצום של הקבצים הבינאריים השחורים המהידורים המריצים את הצינור הזה דרשו באופן היסטורי כמות לא מעשית של זמן ומאמץ ידני.
אולם זהו הסבב השני, והנוף השתנה. על ידי שימוש בכלים מבוססי AI – ובמיוחד הנדסה לאחור אוטומטית באמצעות IDA MCP – הצלחנו לעשות את מה שהיה יקר מדי בעבר. באמצעות AI, ניתחנו במהירות את הקבצים הבינאריים של GitHub, שחזרנו פרוטוקולים פנימיים וזיהינו באופן שיטתי היכן קלט משתמש יכול להשפיע על התנהגות השרת לאורך כל הצינור (pipeline). הודות ליכולת החדשה הזו, מצאנו פגם מהותי באופן שבו הקלט זורם דרך הארכיטקטורה מרובת-השירותים של GitHub.
Technical Deep-Dive
הבנת הארכיטקטורה
כאשר משתמש מפעיל git push נגד GitHub באמצעות SSH, הבקשה זורמת דרך מספר מרכיבי מפתח:
• babeld – פרוקסי git ונקודת הכניסה לכל פעולות ה-git. הוא מקבל את חיבור ה-SSH של המשתמש ומעביר את האימות ל-gitauth.
• gitauth – שירות אימות פנימי. הוא מאמת את פרטי המשתמש, בודק אם יש לו הרשאות Push למאגר היעד, ומחזיר את מדיניות האבטחה החלה על ההתחברות – כגון מגבלות גודל קבצים, כללי שמות ענפים (branches) ועוד. babeld לוקח תגובה זו ובונה כותרת פנימית המכילה את כל מטא-נתוני האבטחה הללו.
• gitrpcd – שרת RPC פנימי. הוא מקבל את הבקשה מ-babeld, מנתח את כותרת ה-X-Stat ומגדיר את הסביבה לתהליכי המשך. באופן קריטי, gitrpcd אינו מבצע אימות בעצמו – הוא סומך על babeld לחלוטין ומתייחס לכל שדה בכותרת ה-X-Stat כסמכותי.
• ה-pre-receive hook – קובץ בינארי של Go האוכף מדיניות אבטחה לפני קבלת ה-Push. הוא בודק מגבלות גודל קבצים, כללי שמות ענפים, תקינות LFS ומריץ כל hook מותאם אישית שהוגדר על ידי מנהל המערכת.
הקישור הקריטי בין רכיבים אלו הוא כותרת ה-X-Stat. היא נושאת שדות קריטיים לאבטחה כצמדי מפתח=ערך המופרדים בנקודה-פסיק. שירותים פנימיים מנתחים כותרת זו על ידי פיצול לפי ; ומילוי מפה (map). פרט מרכזי: המפה משתמשת בסמנטיקה של 'האחרון שכותב מנצח'. אם מפתח מופיע פעמיים, הערך המאוחר דורס בשקט את הערך הקודם.
כאשר babeld מעביר בקשת Push, אחת הבקשות הפנימיות כוללת אפשרויות Push בכותרת ה-X-Stat. אפשרויות Push של Git הן מחרוזות שרירותיות שמשתמשים יכולים להעביר באמצעות git push -o. הן תכונה סטנדרטית בפרוטוקול git, המיועדת להנחיות בצד השרת. babeld מקודד אותן כשדות ממוספרים – push_option_0, push_option_1 וכן הלאה – לצד push_option_count.
הפגיעות: הזרקת שדות X-Stat
אז מה קורה כאשר קלט הנשלט על ידי המשתמש מגיע לכותרת X-Stat ללא חיטוי מתאים?
babeld מעתיק את ערכי ה-git push ישירות לכותרת ה-X-Stat – ללא סינון (sanitization) של נקודות-פסיק. מכיוון ש-; הוא התו המפריד של שדות ה-X-Stat, כל נקודה-פסיק בתוך ערך של אפשרות Push 'פורצת' את השדה המיועד לה ויוצרת שדות חדשים הנשלטים על ידי התוקף.
שקול ערך של אפשרות דחיפה המכיל נקודה-פסיק ואחריו שם שדה אבטחה. babeld מטמיע אותו מילה במילה, מייצר כותרת כמו:
X-Stat: ... ; large_blob_rejection_enabled = bool:true ; ...; push_option_0 = x ;large_blob_rejection_enabled = bool:false ; push_option_count =1 ; ...
בעת פיצול על ; , כותרת זו מנתחת כ:
push_option_0 = x large_blob_rejection_enabled = bool: false ← INJECTED (overrides earlier bool: true ) push_option_count = 1
הערך של התוקף מנצח מכיוון שהוא מופיע מאוחר יותר בכותרת - אחרון-כתיבה-מנצח.
אישרנו זאת הן באמצעות ניתוח בינארי והן על החוט - לכידת מנות במופע חי GHES הראה שדות מוזרקים המופיעים לצד עמיתיהם הלגיטימיים שלהם בכותרת X-Stat.
על ידי שילוב של הנדסה לאחור של הקובץ הבינארי של ה-pre-receive עם ניתוח ברמת הרשת (wire-level), מיפינו שדות X-Stat שניתן להזריק אליהם. השדות הבאים רלוונטיים במיוחד לאבטחה:
שלושת הראשונים הם החשובים ביותר - יחד, הם מובילים לביצוע קוד מרחוק.
הסלמה ל-RCE
עקיפה של דגלי אבטחה כמו large_blob_rejection_enabled היא מעניינת, אבל השאלה האמיתית היא: האם נוכל להפוך הזרקת שדה לביצוע קוד?
התשובה טמונה בשלושה שדות מהטבלה לעיל: rails_env, custom_hooks_dir, ו-repo_pre_receive_hooks. כדי להבין מדוע, עלינו לבחון כיצד הקובץ הבינארי של ה-pre-receive hook מטפל ב-hooks מותאמים אישית.
GHES תומך ב-hooks מותאמים אישית המוגדרים על ידי מנהל המערכת – אלו סקריפטים שרצים לפני אישור ה-Push. על ידי הנדסה לאחור של הקובץ הבינארי, גילינו שיש לו שני נתיבי ביצוע, הנשלטים לחלוטין על ידי השדה rails_env מכותרת ה-X-Stat: ערך של production שמריץ את ה-hooks בתוך ארגז חול (sandbox), וכל ערך אחר שמריץ את ה-hooks ישירות – ללא ארגז חול, ללא בידוד – תחת משתמש ה-git עם גישה מלאה למערכת הקבצים.
הדבר היחיד שמפריד בין שני הנתיבים הללו הוא הערך של rails_env . ואנחנו יכולים להזריק את זה.
ההסלמה ל-RCE משרשרת שלוש זריקות יחד:
שלב 1 – עקיפת ארגז החול. הזרקת ערך שאינו production לשדה rails_env כדי לעבור מנתיב ה-production המבודד לנתיב הבלתי-מבודד.
שלב 2 – הפניית ספריית ה-hooks. הזרקת custom_hooks_dir כדי לשלוט בספריית הבסיס שבה הקובץ הבינארי מחפש סקריפטים של hooks.
שלב 3 – הזרקת הגדרת hook עם path traversal. הזרקת repo_pre_receive_hooks עם ערך hook מותאם אישית שבו שדה הסקריפט מכיל רצף path traversal. רזולוציית הנתיבים של הקובץ הבינארי משלבת את ספריית הבסיס שבשליטת התוקף עם ה-payload של ה-traversal, מה שמוביל להרצת קובץ בינארי שרירותי במערכת הקבצים.
הנתיב שאינו production מבצע את הקובץ שנפתר ישירות – ללא ארגומנטים, ללא ארגז חול – כמשתמש שירות ה-git:
git push -o '<injected fields>' origin master
Enumerating objects: 3, done. Counting objects: 100% (3/3), done. Writing objects: 100% (3/3), 250 bytes | 250.00 KiB/s, done. Total 3 (delta 0 ), reused 0 (delta 0 ), pack-reused 0 remote: uid= 500 (git) gid= 500 (git) groups= 500 (git) ← RCE as the git service user To github.com:user/repo.git abc1234..def5678 master - > master
עם ביצוע קוד ללא ארגז חול כמשתמש git, קיבלנו שליטה מלאה על מופע ה-GHES, כולל גישת קריאה/כתיבה למערכת הקבצים וראות לתצורות השירותים הפנימיים.
מ-GHES ל-GitHub.com
היה לנו RCE ב-GitHub Enterprise Server. השאלה הבאה הייתה ברורה - האם זה עובד על GitHub.com?
הרצנו את אותה שרשרת ניצול כנגד מאגר ב-GitHub.com. ה-Push הושלם בהצלחה, אך ה-hooks המותאמים אישית מעולם לא בוצעו. לא הופיע פלט, לא היה ביצוע קוד – כלום.
כדי להבין מה קורה, הזרמנו user_operator_mode=bool:true כדי לאפשר פלט ניפוי באגים בשתי הפלטפורמות. בהשוואה של הפלט זה לצד זה, שמנו לב של-GitHub.com חסרים שלבי ביצוע Hook מסוימים שהופיעו ב-GHES - נתיב הקוד המותאם אישית של Hooks פשוט לא הושג.
חזרנו לקובץ הבינארי וחפרנו עמוק יותר. באמצעות הנדסה לאחור נוספת, זיהינו דגל בוליאני בכותרת ה-X-Stat השולט על השאלה אם השרת פועל במצב ארגוני (enterprise mode). ב-GHES, דגל זה מוגדר כברירת מחדל ל-true – ולכן נתיב ה-hooks המותאם אישית תמיד פעיל. ב-GitHub.com, הוא מוגדר כברירת מחדל ל-false, מה שאומר שבתנאים רגילים המערכת לעולם לא מגיעה להרצת hooks מותאמים אישית.
מכיוון שדגל זה נישא גם הוא בכותרת ה-X-Stat, ניתן היה להזריק אליו באמצעות אותו מנגנון. עם הזרקת שדה נוסף אחד, שרשרת הניצול המלאה עבדה גם ב-GitHub.com. הפעם, הרצנו פקודת hostname במקום id: