חזרה לפיד
articlesמקור: PortSwigger Research8.8.2024

לנצל את כל ה-Cache: כיצד לעקוף את חוקי ניצול מטמון אינטרנט

אמ;לק

מאמר זה בוחן התקפות מתפתחות המנצלות מטמוני אינטרנט (web caches) לגניבת מידע רגיש או החדרת קוד זדוני. עם עליית ה-CDN, נוצרים פערים חדשים בין יישומים לבין שירותי המטמון. הבנת דיסקרפנסיות אלו חיונית לאבטחת יישומים מודרניים.

סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות

נוסף ל-VibeSec:

כותרת מקורית: Gotta cache 'em all: bending the rules of web cache exploitation

לנצל את כל ה-Cache: כיצד לעקוף את חוקי ניצול מטמון אינטרנט

התוכן המלא בעברית

תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.

⁦Martin Doyhenard⁩

• פורסם: יום חמישי, 8 באוגוסט 2024 בשעה 22:27 ⁦UTC⁩

• עודכן: יום חמישי, 8 בינואר 2026 בשעה 12:21 ⁦UTC⁩

במהלך השנים ראינו התקפות רבות המנצלות מטמון אינטרנט כדי לחטוף מידע רגיש או לאחסן מטענים זדוניים. עם זאת, ככל ש-CDNs הפכו לפופולריים יותר, פערים חדשים בין מנתחי URL קנייניים מוכיחים שראינו רק את קצה הקרחון.

במאמר זה נחקור כיצד שרתי HTTP ופרוקסי שונים מתנהגים בעת ניתוח של URLs מורכבים, ונבחן אי-בהירויות ב-RFC שמובילות לבלבול נתיב (path confusion). המאמר יציג סדרה של טכניקות חדשניות שניתן להשתמש בהן כדי למנף אי-התאמות במנתחים ולהשיג הרעלת מטמון (web cache poisoning) והטעיה (deception) באינספור אתרים וספקי CDN.

מחקר זה זמין גם בפורמט PDF נוח להדפסה או להורדה.

אתה יכול גם לצפות בהקלטה של ​​מצגת ⁦DEFCON⁩ כאן:

ראשי פרקים

רֶקַע

מטמון אינטרנט

מטמוני אינטרנט קיימים מאז תחילת האינטרנט. טכנולוגיה זו פועלת על ידי יצירת טביעת אצבע לבקשות באמצעות מפתח, שברוב המקרים נבנה באמצעות חלק או כל חלקי ה-URL המבוקש, ומיפוי המפתח לתגובות סטטיות מאוחסנות.

בשנים האחרונות, רוב המערכות היצרניות משלבות שמירה במטמון על ידי הטמעת Content Delivery Networks (CDNs) עם ספקים כמו CloudFlare, Akamai או CloudFront. ניתן לראות ב-CDNs רשת של פרוקסי מטמון אינטרנט המופצים ברחבי העולם. הם משרתים תגובות סטטיות, ובכך מגדילים את היעילות ואת יכולת ההרחבה של המערכת.

מאמר זה מתמקד בפערי ניתוח URL הקיימים בין שרתי יישומים שונים לבין פרוקסי CDN, אך ניתן ליישם את אותן טכניקות על כל סוג של מטמון אינטרנט, כולל אלו המשולבים בשרת המקור עצמו.

הרעלה והטעיה

מכיוון שמטמוני אינטרנט ממלאים תפקיד מכריע במערכות מודרניות, חוקרים חיפשו דרכים לנצל אותם לאחסון מידע דינמי. מידע זה עשוי לשמש להשגת נתונים רגישים או להעברת מטענים זדוניים. התקפות אלו מכוונות בדרך כלל לאחד משני תהליכים: יצירת המפתח או ניתוח חוקי המטמון.

חישוב המפתח הוא קריטי מכיוון שכל בקשה עם אותה טביעת אצבע צריכה לייצר את אותה תגובה, ללא קשר למתי היא נשלחה או איזה מידע נוסף היא מכילה (כמו גוף או כותרות נוספות). אם התגובה משתנה בהתאם לערך של כותרת ספציפית, אז הערך הזה צריך להיות חלק מהמפתח. אחסון הודעה עם מטען זדוני שנועד להתאים למפתח שגוי נקרא הרעלת מטמון אינטרנט.

כללי המטמון נועדו לזהות אם תגובה היא סטטית ויש לאחסן אותה. כישלון בשמירה במטמון של משאב סטטי עלול להשפיע על הביצועים, אך אחסון תגובה דינמית עם מידע רגיש המיועד למשתמש מאומת יכול להיות הרסני עבור אפליקציה. אם תוקף מצליח ליצור בקשה זדונית שמאחזרת ומאחסנת נתוני משתמש במטמון, הוא עשוי להיות מסוגל לחטוף אסימונים (tokens) ומפתחות API, מה שעלול להוביל להשתלטות מלאה על החשבון. תופעה זו ידועה בשם הטעיית מטמון אינטרנט (web cache deception).

אי-התאמות ב-URL

כדי להעריך כללי מטמון, לחשב מפתחות מטמון ולמפות מטפלים בנקודות קצה, שרת המקור חייב לחלץ את הנתיב המוחלט של המשאב המבוקש. זה נעשה על ידי ניתוח ה-⁦URL⁩ באמצעות מפרידי נתיב ונורמליזציה.

אם המנתחים של המטמון ושל שרת היישומים שונים, ייתכן שניתן להשתמש באי התאמה כדי לשנות את המשמעות של ה-⁦URL⁩. זה עשוי לאפשר לך לשלוט באילו תגובות מאוחסנות ובמפתח המשמש לגישה אליהן.

תוחמים

מפרט ה-URL RFC מגדיר תווים מסוימים כמפרידים, למשל נקודה-פסיק או סימן שאלה. עם זאת, המפרט מתירני למדי ומאפשר לכל מימוש להוסיף תווים מותאמים אישית לרשימה זו.

מחקר זה הראה שמסגרות פופולריות רבות ושרתים ⁦HTTP⁩ משתמשים בתווים שונים כמפרידים. זה יכול ליצור בלבול נתיב בין שרת המקור לבין מנתח המטמון.

⁦Origin⁩ תוחמים

המפרידים המותאמים אישית הבאים משמשים בשרתי יישומים ובמסגרות שונות:

• נקודה-פסיק ב-⁦Spring⁩: במסגרות רבות של ⁦Java⁩, כולל ⁦Spring⁩, הנקודה-פסיק משמשת כמפריד לכלול משתני מטריצה. ניתן לכלול משתני מטריצה ​​בכל מקטע נתיב ואינם מתפרשים כחלק מהנתיב המוחלט. ⁦URL⁩: ⁦/MyAccount⁩; ⁦var1⁩=val → ⁦Path⁩: ⁦/MyAccount⁩ ⁦URL⁩: ⁦/hello⁩; var=a/world;⁦var1⁩=b;⁦var2⁩=c → ⁦Path⁩: ⁦/hello/world⁩

• נקודה ב-Rails: Ruby on Rails מאפשרת ללקוח לשלוח נתיב עם סיומת פורמט, שמגדירה את התצוגה המוחזרת בתגובה. זה משמש להחזרת תגובות שונות עם סוגי תוכן שונים. אם לא נעשה שימוש בסיומת או שהסיומת אינה מזוהה על ידי השרת, מוחזרת תצוגת ה-HTML כברירת מחדל. לכן, תו הנקודה יכול לשמש כמפריד נתיב. URL: /MyAccount.html → Path: /MyAccount (ברירת מחדל של תצוגת HTML) URL: /MyAccount.css → Path: /MyAccount (תצוגת CSS או שגיאה אם אינה קיימת) URL: /MyAccount.aaaa → Path: /MyAccount (ברירת מחדל של תצוגת HTML)

• בייט מקודד Null ב-⁦OpenLiteSpeed⁩: שרת ⁦HTTP⁩ זה משתמש בבייט מקודד null כמפריד קלאסי כדי לקצץ את הנתיב. ⁦URL⁩: ⁦/MyAccount⁩ %00aaa → ⁦Path⁩: ⁦/MyAccount⁩

• בייט מקודד בשורה חדשה ב-Nginx: כאשר Nginx מוגדר לשכתב את נתיב הבקשה, בייט הקו החדש (newline) המקודד משמש כמפריד נתיב. כלל השכתוב (rewrite rule) חייב למפות את הקידומת או ה-URL ולא את שם הנתיב כולו (דבר שנפוץ ב-Nginx). כלל: rewrite /user/(.*) /account/$1 break; URL: /users/MyAccount%0aaaa → Path: /account/MyAccount

זיהוי תוחמי מוצא

1) זהה בקשה שאינה ניתנת לשמירה במטמון. חפש בקשה עם מתודה שאינה אידמפוטנטית, כגון POST, או תגובה עם כותרת Cache-Control: no-store או Cache-Control: private. התגובה (R0) תשמש להשוואת ההתנהגות של תווים מעניינים ב-URL.

2) שלח את אותה בקשה, אך הפעם הוסף סיומת אקראית בסוף הנתיב; למשל, אם הנתיב המקורי היה /home, שלח בקשה אל /homeabcd. אם התגובה (R1) זהה ל-R0, חזור על שלבים 1 ו-2 עם נקודת קצה אחרת.

3) שלח את אותה בקשה משלב 2, אך כלול מפריד פוטנציאלי לפני הסיומת האקראית. אם המפריד הנבדק הוא $, הנתיב צריך להיראות כמו /home$abcd. השווה את התגובה הזו (R2) עם תגובת הבסיס (R0). אם ההודעות זהות, התו או המחרוזת משמשים כמפריד.

כדי לבדוק מספר תוחמים אפשריים בבת אחת, אתה יכול להשתמש ב-⁦Burp Intruder⁩ עם רשימת מילים הכוללת את כל התווים ⁦ASCII⁩. הקפד לבדוק גם גרסאות לא מקודדות וגם גרסאות ⁦URL-encoded⁩ של התווים.

זיהוי מפרידי מטמון

שרתי מטמון לרוב אינם משתמשים במפרידים מלבד סימן השאלה. אפשר לבדוק זאת באמצעות בקשה ותגובה סטטית:

1) זהה בקשה שניתנת לשמירה במטמון על ידי חיפוש ראיות לכך שהתגובה מאוחזרת מהמטמון. לדוגמה, באמצעות ניתוח זמן תגובה, או על ידי חיפוש כותרת X-Cache עם הערך hit. תגובה זו (R0) תשמש להשוואת ההתנהגות של תווים מעניינים ב-URL.

2) ⁦Send⁩ אותה בקשה עם סיומת נתיב ⁦URL⁩ ואחריה המפריד האפשרי וערך אקראי. ⁦GET⁩ ⁦/static-endpoint⁩ <⁦DELIMITER⁩> <⁦Random⁩>

3) ⁦Compare⁩ התגובה עם ⁦R0⁩. אם ההודעות זהות, התו או המחרוזת משמשים כמפריד.

נוֹרמָלִיזָצִיָה

מנתחים ⁦URL⁩ משמשים הן את המטמון והן את שרת המקור כדי לחלץ נתיבים עבור מיפוי נקודות קצה, מפתחות מטמון וחוקים. ראשית, תוחמי נתיב מזוהים כדי לאתר את ההתחלה והסוף של שם הנתיב. לאחר חילוץ הנתיב, הוא מנורמל לצורתו המוחלטת על ידי פענוח תווים והסרת מקטעי נקודות.

קידודים

לפעמים, תו מפריד צריך להישלח לפירוש על ידי היישום ולא המנתח ⁦HTTP⁩. עבור מקרים כאלה, ה-⁦URI⁩ ⁦RFC⁩ מגדיר קידוד ⁦URL⁩, המאפשר קידוד תווים כדי להימנע משינוי המשמעות של שם הנתיב.

שרתי HTTP ופרוקסי רבים, כולל Nginx, Node, CloudFlare, CloudFront ו-Google Cloud, מפענחים תווים מפרידים מסוימים לפני פירוש שם הנתיב. גרוע מכך, התהליך אינו עקבי. המשמעות היא שלאותו URL תהיה משמעות שונה בשרתי CDN ובשרתי מקור פופולריים גם ללא כל תצורה מותאמת אישית.

בנוסף, ה-⁦RFC⁩ אינו מציין כיצד יש להעביר או לכתוב מחדש בקשה. פרוקסי רבים מפענחים את ⁦URL⁩ ומעבירים את ההודעה עם הערכים המפוענחים. אם זה קורה, המנתח הבא עשוי להשתמש בתווים המפוענחים כמפרידים. לכן, אם הבקשה הבאה תתקבל על ידי פרוקסי, התו %3F יומר לסמל סימן שאלה

ישנם גם קידודים רבים אחרים הנתמכים על ידי פרוקסי מטמון שונים. למרות שרובם אינם בשימוש כברירת מחדל, אפשר להגדיר את ⁦CDNs⁩ כמו ⁦CloudFlare⁩ או ⁦CloudFront⁩ להחיל טרנספורמציות מותאמות אישית ולפענח את הנתיב למטרות שמירה במטמון או בקרת גישה.

זיהוי התנהגויות פענוח

כדי לבדוק אם תו מפענח, השווה בקשת בסיס עם הגרסה המקודדת שלה. לְדוּגמָה:

⁦/home/index⁩ → /%68%6f%6d%65%2f%69%6e%64%65%78

הערה: זה עשוי להיות שימושי לקודד כל תו בנפרד, מכיוון שלפעמים תווים ספציפיים אינם מפוענחים (כמו הלוכסן או תווים שמורים אחרים).

אם התגובה זהה לתגובת הבסיס ולא התקבלה מהמטמון (אין כותרת המעידה על cache hit), שרת המקור מפענח את הנתיב לפני השימוש בו. אם התגובה ניתנת לשמירה במטמון, אפשר לזהות את התנהגות הפענוח של מנתח המטמון. שלח את הבקשה המקורית ולאחריה את הגרסה המקודדת. אם שתי התגובות מכילות את אותן כותרות מטמון, זה אומר שהשנייה התקבלה מהפרוקסי, ושהמפתח פוענח לפני ההשוואה.

נורמליזציה של מקטע נקודות

ה-⁦URI⁩ ⁦RFC⁩ מגדיר גם כיצד לטפל בקטעי נקודות ב-⁦URL⁩ ומספק אלגוריתם פשוט לנרמל את הנתיב. אמנם תכונה זו חיונית להפניה לכל משאב מנתיב יחסי, אך היא גם המקור לפגיעויות רבות.

אפשר לנצל נורמליזציה של מקטעי נקודות על ידי מינוף הפערים בין מנתחים כדי לשנות את התנהגות כללי המטמון ולהשיג מפתחות מעוצבים. אפילו שרתים פופולריים ⁦HTTP⁩ כמו ⁦Apache and Nginx⁩ פותרים את ⁦URLs⁩ בצורה שונה לחלוטין, כלומר אי אפשר להשתמש באותו פרוקסי מטמון מבלי שתהיה לו פגיעות של בלבול נתיב.

זיהוי נורמליזציה של מקטע נקודות

ניתן להשתמש בטכניקות הבאות כדי לזהות נורמליזציה של מקטע נקודות הן במטמון והן בשרת המקור. ניתן להרחיב את הבדיקות הללו באמצעות עומסי חציית נתיבים מקודדים כדי לדעת אם מוחל פענוח מיוחד. לשם כך, השתמש באותה בקשה/תגובות והחלף את מקטעי הנקודות בגרסה המקודדת.

כדי לזהות נורמליזציה בשרת המקור, הנפק בקשה שאינה ניתנת לאחסון במטמון (או בקשה עם מאמצת מטמון) לנתיב ידוע, ולאחר מכן שלח את אותה הודעה עם רצף חציית נתיב:

⁦GET⁩ ⁦/aaa/⁩ ⁦../home/index⁩?⁦cacheBuster⁩ או ⁦GET⁩ ⁦/aaa\..\⁩ ⁦home/index⁩?⁦cacheBuster⁩

אם התגובות זהות, פירוש הדבר שהנתיב מנורמל לפני שהוא ממופה עם משאב. זה יכול לקרות בשרת המקור או לפני ההעברה על ידי פרוקסי. כך או כך, קטע הנקודה נפתר וניתן להשתמש בו כדי להתייחס למשאב קיים.

כדי לזהות נורמליזציה במטמון האינטרנט, חזור על אותו תהליך אך עם תגובה שניתנת למטמון והשווה את הכותרות ⁦X-Cache⁩ ו-⁦Cache-Control⁩ כדי לוודא אם המשאב הושג מזיכרון המטמון.

פערי נורמליזציה

הטבלאות הבאות ממחישות כיצד שרתים שונים ⁦HTTP⁩ ופרוקסי מטמון אינטרנט מנרמלים את הנתיב ⁦/hello/..⁩%2fworld. חלקם פותרים את הנתיב אל ⁦/world⁩ , בעוד שאחרים אינם מנרמלים אותו כלל.

הטעיית מטמון אינטרנט שרירותית (Arbitrary Web Cache Deception)

כאשר מטמון האינטרנט מקבל תגובה משרת המקור, עליו להחליט אם המשאב סטטי ולכן יש לאחסן אותו. זה כרוך בהחלת כללים מוגדרים מראש הניתנים להתאמה אישית על הבקשה והתגובה.

#web-cache#exploitation#cdn#application-security
קרא במקור