OMIGOD: פגיעויות קריטיות ב-OMI המשפיעות על לקוחות Azure רבים
אמ;לק
מחקר Wiz גילה 4 פגיעויות קריטיות ב-OMI (Open Management Infrastructure), רכיב נפוץ אך פחות מוכר באז'ור המותקן על לינוקס VMs רבים. פגיעויות אלו חושפות לקוחות Azure לסיכוני אבטחה משמעותיים.
סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות
נוסף ל-VibeSec:
כותרת מקורית: OMIGOD: Critical Vulnerabilities in OMI Affecting Countless Azure Customers

התוכן המלא בעברית
תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.
צוות המחקר של Wiz מצא לאחרונה ארבע נקודות תורפה קריטיות ב-OMI, אחד מסוכני התוכנה הנפוצים אך הפחות מוכרים של Azure, המותקן על חלק נרחב מה-Linux VMs ב-Azure. קל מאוד לנצל פגיעויות אלו, מה שמאפשר לתוקפים לבצע קוד שרירותי מרחוק בתוך הרשת באמצעות בקשה בודדת ולהסלים הרשאות להרשאות שורש (root).
• CVE-2021-38647 – הרצת קוד מרחוק (RCE) ללא אימות כ-root
• CVE-2021-38648 – פגיעות מסוג הסלמת הרשאות (Privilege Escalation)
• CVE-2021-38645 – פגיעות מסוג הסלמת הרשאות (Privilege Escalation)
• CVE-2021-38649 – פגיעות מסוג הסלמת הרשאות (Privilege Escalation)
שירותים רבים ב-Azure מושפעים מכך, כולל Azure Log Analytics, Azure Diagnostics ו-Azure Security Center, שכן Microsoft משתמשת ב-OMI באופן נרחב מאחורי הקלעים כרכיב משותף עבור רבים משירותי הניהול שלה ל-VMs. בסקר שערכה, גילתה Wiz שלמעלה מ-65% מהלקוחות שנדגמו היו חשופים לפגיעויות אלו ובסיכון מבלי לדעת על כך. למרות השימוש הנרחב, הפונקציות של OMI בתוך Azure VMs כמעט אינן מתועדות, ואין הנחיות ברורות ללקוחות כיצד לבדוק או לשדרג גרסאות OMI קיימות. לסקירה כללית ברמה גבוהה של הפגיעות ועדכונים בנוגע לדרכי ההתמודדות, בקרו בבלוג ה-OMIGOD שלנו. להדרכה על זיהוי ותיקון OMIGOD בסביבה שלכם, הורידו את רשימת המשימות שלנו.
בפוסט זה אנו מתארים את הפרטים הטכניים המלאים של הפגיעויות שמצאנו, בחלוקה לסעיפים הבאים:
• Technical Overview of Selected Vulnerabilities
שימו לב שזוהי רשימה חלקית בלבד. עדכנו אותנו אם ידוע לכם על שירותי Azure נוספים המריצים את OMI בחשאי.
מדוע משטח התקיפה של OMI מעניין תוקפים
סוכן ה-OMI פועל כ-root עם הרשאות גבוהות. כל משתמש יכול לתקשר איתו באמצעות UNIX socket, או לעיתים באמצעות HTTP API כאשר הוא מוגדר לאפשר שימוש חיצוני. כתוצאה מכך, OMI מהווה משטח תקיפה שבו פגיעות מאפשרת למשתמשים חיצוניים או למשתמשים בעלי הרשאות נמוכות להריץ קוד מרחוק על מכונות היעד או להסלים הרשאות.
חלק ממוצרי Azure, כגון Configuration Management, חושפים פורט HTTPS לאינטראקציה עם OMI (פורט 5986, הידוע גם כפורט WinRM). תצורה זו מאפשרת את פגיעות ה-RCE (CVE-2021-38647). חשוב לציין שרוב שירותי Azure המשתמשים ב-OMI פורסים אותו מבלי לחשוף את פורט ה-HTTPS.
שימו לב שבתרחישים שבהם פורטי ה-OMI (5986/5985/1270) נגישים לאינטרנט כדי לאפשר ניהול מרחוק, פגיעות זו יכולה לשמש תוקפים כדי להשיג גישה ראשונית לסביבת Azure ולאחר מכן לנוע בתוכה לרוחב (lateral movement). לפיכך, פורט HTTPS חשוף הוא הגביע הקדוש עבור תוקפים זדוניים. כפי שמתואר בתרשים להלן, באמצעות ניצול פשוט אחד הם יכולים לקבל גישה ליעדים חדשים, להריץ פקודות בהרשאות הגבוהות ביותר ואולי אף להתפשט למכונות נוספות.
שלוש הפגיעויות הנותרות מסווגות כפגיעויות של הסלמת הרשאות, והן מאפשרות לתוקפים להשיג את ההרשאות הגבוהות ביותר במכונה שבה מותקן OMI. תוקפים משתמשים לעיתים קרובות בפגיעויות כאלה כחלק משרשרת תקיפה מתוחכמת, לאחר שהשיגו גישה ראשונית בעלת הרשאות נמוכות למטרותיהם.
CVE-2021-38647 – הרצת קוד מרחוק – הסירו את כותרת ה-Authentication ואתם root
זוהי פגיעות RCE קלאסית של ספרי לימוד, הישר משנות ה-90 אך כזו שמתרחשת ב-2021 ומשפיעה על מיליוני נקודות קצה. באמצעות חבילה (packet) בודדת, תוקף יכול להפוך ל-root במחשב מרוחק פשוט על ידי הסרת כותרת האימות. איך זה יכול להיות כל כך פשוט?
הודות לשילוב של טעות קידוד פשוטה בהצהרה מותנית ומבנה אימות לא מאותחל, לכל בקשה ללא כותרת Authorization מוגדרות הרשאות ברירת מחדל של uid=0 ו-gid=0, כלומר root. O-MI-GOD!
פגיעות זו מאפשרת השתלטות מרחוק כאשר OMI חושף את פורט הניהול HTTPS כלפי חוץ (5986/5985/1270). זוהי למעשה תצורת ברירת המחדל בהתקנות עצמאיות וב-Azure Configuration Management או System Center Operations Manager (SCOM). למרבה המזל, שירותי Azure אחרים (כגון Log Analytics) אינם חושפים פורט זה, ולכן ההיקף מוגבל להסלמת הרשאות מקומית בלבד.
התרשים שלהלן ממחיש את ההתנהגות הבלתי צפויה של OMI כאשר בקשת ביצוע פקודה מונפקת ללא כותרת Authorization.
• זרימה רגילה עם סיסמה תקינה בכותרת Authentication – כלי ה-omicli מוציא בקשת HTTP למופע ה-OMI המרוחק, ומעביר את פרטי ההתחברות בכותרת Authorization.
• כשל בהרשאה בעת העברת כותרת Authentication לא תקינה – כצפוי, אם omicli מעביר כותרת לא תקינה, הפעולה נכשלת.
• זרימת הניצול בעת העברת פקודה ללא כותרת Authentication – שרת ה-OMI נותן אמון בבקשה גם ללא כותרת Authentication ומאפשר את ה-RCE המושלם: בקשה אחת ששולטת בכולם.
הנה התיקון המינימלי הנדרש: מתוך הריפו של OMI ב-GitHub, פשוט אתחלו לערך לא תקין...
בעיה מטרידה נוספת שמצאנו היא שה-commit הזה היה זמין בריפו של OMI ב-GitHub לכל מי שרצה לראות אותו במשך יותר מחודש! המשמעות היא שגורמי איום יכלו להתחיל לנצל פגיעויות אלו לפני יותר מחודש, מבלי שניתנה הודעה מוקדמת ללקוחות.
CVE-2021-38648 - Local Privilege Escalation Overview
הפגיעות הבאה משפיעה על כל התקנות OMI לפני גרסה 1.6.8-1. פגיעות זו היא Local Privilege Escalation והיא דומה להפליא ל-Remote Command Execution (CVE-2021-38647) שהוזכרה לעיל. תהליך הניצול דומה גם כן: הקליטו בקשת הרצת פקודה לגיטימית מה-omicli, השמיטו את חלק האימות ושלחו מחדש את הבקשה. הפקודה תבוצע כ-root, ללא קשר להרשאות המשתמש הנוכחיות. זה אולי נשמע כמו אותה פגיעות, אך ניתוח שורש הבעיה מראה שמדובר בפגם אחר לחלוטין.
OMI אדריכלות
ל-OMI יש ארכיטקטורת Frontend-backend. המשתמש אינו מתקשר ישירות עם ה-omiserver. במקום זאת, השרת פועל כ-root, בעוד שתהליך ה-frontend בעל הרשאות נמוכות יותר, הנקרא omiengine, פועל כמשתמש omi.
הדרך היחידה של משתמש בעל הרשאות נמוכה לתקשר עם ה-omiserver היא דרך ה-frontend process omiengine שלו.
ארכיטקטורה זו הופכת את זה למאתגר במיוחד עבור ה-omiserver לזהות את המשתמש בצד השני של התקשורת. ה-omiserver חייב לסמוך על ה-omiengine בנוגע לזהות המשתמש. לכן, כל הודעה שה-omiengine מעביר ל-omiserver מלווה במבנה AuthInfo, המכיל את ה-uid וה-gid של המשתמש.
כפי שהוזכר בסקירת פגיעות ה-RCE, מבנה ה-AuthInfo מאותחל כאשר ה-uid וה-gid שווים לאפס, ה-uid וה-gid של משתמש ה-root. כתוצאה מכך, אם תוקף מצליח להוציא בקשה המועברת ל-omiserver לפני שמתבצע תהליך אימות כלשהו, הבקשה תעובד על ידי ה-omiserver כאילו הונפקה על ידי משתמש ה-root.
ל-omiengine יש לוגיקת טיפול בבקשות בעייתית מאוד. קיימת קבוצת סוגי הודעות (למשל בקשות אימות) שעבורן ה-omiengine דורש עיבוד מיוחד לפני העברתן לשרת. עבור בקשות ללא טיפול מיוחד, ה-omiengine פשוט מעביר אותן לשרת, ללא כל אימות, לצד ה-AuthInfo, ללא קשר למצב האימות של הלקוח. לדוגמה – בקשות ספק (provider) ספציפיות כגון ה-SCX provider, המסוגל ליצור תהליכי UNIX שרירותיים.
התרשים שלהלן ממחיש את התקשורת המתרחשת בעת הוצאת בקשת ביצוע פקודה באמצעות omicli:
הודעות ללא טיפול מיוחד (כגון בקשת הרצה של /bin/id) מועברות לשרת. המשמעות היא שאם נוציא את בקשת הרצת הפקודה בעצמנו, מבלי להסתמך על omicli, התהליך החדש ייווצר תחת הרשאות ברירת המחדל שבתוך מבנה ה-AuthInfo, שהן uid=0 ו-gid=0 – הרשאות שורש!
כל מה שתוקף צריך לעשות כדי לנצל פגיעות זו הוא ליירט את התקשורת בין ה-omicli ל-omiengine, להשמיט את לחיצת היד של האימות, והפקודה תבוצע כ-root.
ניתן למצוא ניתוח טכני מעמיק יותר של CVE-2021-38647, CVE-2021-38648 ו-CVE-2021-38645 בנספח הטכני.
תובנות מפתח – הסיכונים של סוכנים "סודיים"
למרות שחקרנו רק חלק קטן מ-Open Management Infrastructure, הצלחנו למצוא מספר פגיעויות בחומרה גבוהה/קריטית המשפיעות על מוצרי Azure רבים. קלות הניצול והפשטות של הפגיעויות גורמות לתהות האם פרויקט OMI בשל מספיק לשימוש כה נרחב בתוך Azure.
OMI הוא דוגמה לסוכני תוכנה מותקנים מראש שספקי ענן מטמיעים ב-VMs הפועלים בענן שלהם. הבעיה היא שהסוכן ה"סודי" הזה נמצא בשימוש נרחב (כי הוא קוד פתוח) ובו בזמן בלתי נראה לחלוטין ללקוחות, שכן השימוש בו בתוך Azure אינו מתועד כלל.
אין דרך פשוטה עבור לקוחות לדעת אילו מה-VMs שלהם מריצים OMI, שכן Azure לא מציינת את OMI בשום מקום ב-Azure Portal, מה שפוגע ביכולת הערכת הסיכונים של הלקוחות. נושא זה מדגיש פער במודל האחריות המשותפת המפורסם. סוכן שנמצא באחריות ספק הענן יכול בקלות לשמש תוקפים כדי להשיג הרשאות גבוהות מרחוק על היעד שלהם, והטרגדיה האמיתית היא שלקוחות אפילו לא יכולים לדעת אם הם חשופים למתקפה זו.
יתרה מכך, לא ברור מי אחראי לתיקון פגיעויות מסוג זה. האם זה המשתמש שלא מודע לקיום הסוכנים? האם זה ספק הענן שלא אמורות להיות לו זכויות ניהול על המכונה?
אנו מקווים להעלות את המודעות לסיכונים הנלווים לסוכנים "סודיים" הפועלים בהרשאות גבוהות בסביבות ענן, במיוחד בקרב לקוחות Azure שנמצאים כעת בסיכון עד שיעדכנו לגרסה העדכנית ביותר של OMI. אנו קוראים לקהילת המחקר להמשיך ולבצע ביקורת על Open Management Infrastructure כדי להבטיח שמשתמשי Azure יישארו בטוחים.
למידע נוסף על זיהוי ותיקון OMIGOD, עם הדרכה שלב אחר שלב, הורד את רשימת המשימות שלנו.
תובנות מפתח – תהליך התיקון של Microsoft במאגר OMI – גילוי לא אחראי?
כל מי שעוקב אחר יומני ה-commit של OMI ב-GitHub היה מבחין ש-commit "אבטחה משופרת" מוזר הוצג ב-12 באוגוסט 2021. על ידי ביצוע patch-diff פשוט, תוקף נחוש היה יכול לפתח ניצול לפגיעויות אלו. הדבר מדאיג במיוחד מכיוון שהתיקון הרשמי של Microsoft (v1.6.8-1) שוחרר רק ב-8 בספטמבר 2021, מה שהשאיר את המשתמשים המושפעים חסרי אונים במשך כמעט חודש, לאחר שניתן לתוקפים רמז "שקט" לגבי הבאגים.
Disclosure Timeline
• 01 ביוני 2021 - צוות המחקר של Wiz דיווח על כל 4 נקודות התורפה ב-OMI ל-MSRC.
• 12 ביולי 2021 - MSRC אישרה אחת מפגיעויות הסלמת ההרשאות המקומית (CVE-2021-38648).
• 16 ביולי 2021 - MSRC אישרה אחת מפגיעויות הסלמת ההרשאות המקומית (CVE-2021-38645).
• 16 ביולי 2021 - MSRC אישרה את פגיעות הרצת הפקודות מרחוק (CVE-2021-38647).
• 23 ביולי 2021 - MSRC אישרה אחת מפגיעויות הסלמת ההרשאות המקומית (CVE-2021-38649).
• 12 באוגוסט 2021 - צוות המחקר של Wiz הבחין ב-commit של "Enhanced Security" שמתקן את כל 4 הפגיעויות המדווחות.
• 8 בספטמבר 2021 - שוחרר תיקון רשמי.
• 14 בספטמבר 2021 - כל 4 הפגיעויות פורסמו ב-Patch Tuesday של ספטמבר.
APPENDIX: Full Technical Description
CVE-2021-38647- Unauthenticated Remote Command Execution
ראשית בואו נבחן דוגמה לגיטימית לשימוש מרחוק OMI. נבצע את הפקודה הבאה:
/opt/omi/bin/omicli --hostname 192.168.1.1 -u azureuser -p Password1 iv root/scx { SCX_OperatingSystem } ExecuteShellCommand { command 'id' timeout 0 }
והפלט הבא יוצג: