ניטור סודות ציבוריים: מציאת דליפות אישורים מעבר לגבולות הארגון
אמ;לק
חברת GitGuardian גילתה מאגר GitHub ציבורי הקשור ל-CISA, שהכיל 844MB של אישורי גישה פעילים. המאמר מסביר כיצד כלי ניתוח סוכנים יכולים לזהות אילו דליפות ציבוריות רלוונטיות לארגון מסוים, ומדגיש את החשיבות של אבטחת שרשרת האספקה וחשיפת סודות בקוד.
סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות
נוסף ל-VibeSec:
כותרת מקורית: Public Secrets Monitoring: Find a Credential Leak Beyond Your Borders

התוכן המלא בעברית
תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.
• דליפת אישורים הרחק מעבר לכותלי החברה: 28.65 מיליון סודות חדשים מקודדים ב-hardcoded שפורסמו ב-GitHub בשנת 2025 (עלייה של 34%), וכמעט 80% מהדליפות של אחד מלקוחותינו מקורן במאגרים אישיים של מפתחים – סיכון שהדהד גם בהדלפת ה-CISA שנמצאה במאי 2026.
• פסקי דין חדשים שמסננים את הרעש: פיצ'ר ה-Agents Analysis של GitGuardian מסמן כעת בבירור כל אירוע ציבורי ומארגן מחדש את תור ה-Public Monitoring לפי רלוונטיות לארגון, כך שאנליסטים יכולים להתחיל לטפל היכן שהסיכון ממשי. הפיצ'ר זמין כעת לכל הלקוחות.
• הסבר ומשוב שסוגרים את המעגל: כרטיסיית Analysis חדשה מציגה בדיוק מדוע אירוע קיבל את פסק הדין שלו, ואנליסטים יכולים לתת משוב חיובי או שלילי (thumbs up/down) לכל התראה. זה עוזר ל-GitGuardian לשפר את הייחוס לארגון, ככל ש-Agents Analysis הופך לחוויית ברירת המחדל.
שכבת האישורים שלך משתרעת הרבה יותר מהמערכות שבבעלות החברה שלך.
אישורים עוברים דרך מאגרי החברה, סביבות מפתחים ומערכות CI/CD. חלקם חוצים בסופו של דבר למקומות שהארגון וצוות האבטחה שלך אינם שולטים בהם. נקודת החצייה הזו היא דליפת אישורים, והיא לא מחכה שהצוות שלך יבחין בה.
ה-GitHub הציבורי מספק לנו תמונה ברורה מאוד לגבי התדירות שבה זה קורה.
חברת GitGuardian זיהתה 28.65 מיליון סודות מקודדים ב-hardcoded בתוך commits ב-GitHub הציבורי בשנת 2025, עלייה של 34% מהשנה הקודמת. לפי הדו"ח State of Secrets Sprawl 2026, כ-5.6% מהמאגרים הציבוריים הכילו לפחות סוד אחד.
GitHub עצמה דיווחה באופן עצמאי על עשרות מיליוני דליפות סודיות ברחבי הפלטפורמה שלה. מתודולוגיות שונות מייצרות סכומים שונים, אבל הכיוון ברור. אישורים ממשיכים לברוח לפעילות פיתוח ציבורית בקנה מידה עצום.
עבור צוות אבטחה, איתור סודות במרחב הציבורי יוצר סדרה מורכבת של בעיות: "אילו מבין האישורים הללו שייכים לנו באמת ואילו מהם דורשים פעולה?"
מאז הוקמה GitGuardian אנחנו עוזרים ללקוחות לענות בדיוק על השאלה הזו עם יכולות הפלטפורמה Public Monitoring .
העדכון האחרון שלנו נותן לאבטחה, DevSecOps, ולצוותי מפתחים תשובה הרבה יותר ברורה, עקבית וניתנת לפעולה.
חשיפת האישורים הציבוריים שלך משתרעת מעבר למאגרים שבבעלותך
GitGuardian סורקת כל commit שנדחף למאגרי GitHub ציבוריים מאז 2017, וכן את כל ה-commits הפרטיים שהפכו לציבוריים. נראות זו מניעה את תוכנית ה-Good Samaritan שלנו, שבה אנו מתריעים למפתחים לאחר זיהוי אישורים שנחשפו בטעות.
לקוחות GitGuardian המשתמשים בקיבולת Public Monitoring מקבלים גישה לאותו מערך נתונים ציבורי מסיבי כדי לזהות חשיפות הקשורות לארגון שלהם. כל התחייבות ציבורית GitHub נסרקת בזמן אמת, לצד סריקה היסטורית שנועדה לחשוף חשיפות קודמות.
CISO לשעבר הסבירה מדוע נראות זו הייתה כה חשובה לאחר שהצוות שלה הרחיב את תצפיתו אל מעבר למאגרים שבשליטתם.
"מה שהיה מאוד מעניין ומה שלא צפינו הוא שרוב ההתראות הגיעו ממאגרי הקוד האישיים של המפתחים שלנו". - Anne Hardy, Talend
מחקר המקרה שלנו עם Talend מצא שכמעט 80% מהדליפות של אישורים ארגוניים שזוהו ב-GitHub התרחשו במאגרים האישיים של מפתחים. הם ידעו שזו בעיה כל כך רצינית שהצוות אפילו ניסה לבנות פתרון משלו. מאגרים אישיים נותרו כתם עיוור מרכזי.
הדלפת GitHub CISA מראה איך הנקודה העיוורת יכולה להיראות
קיבלנו תזכורת קונקרטית נוספת לכך במאי 2026. GitGuardian מצא מאגר GitHub ציבורי בשם Private-CISA, שהכיל 844 MB של נתונים הקשורים ל-CISA. חלק מהאישורים שהודלפו היו עדיין תקפים.
המאגר כלל סיסמאות בטקסט גלוי ואסימוני AWS. הוא הכיל גם תעודות Entra ID SAML, והיה שם הקשר מבצעי רב סביב אישורים אלה. יומני CI/CD ותצורות Kubernetes חשפו פרטים על אופן פריסת המערכות, בעוד שקוד Terraform ותיעוד פנימי סיפקו מידע רב אף יותר על הסביבה.
מפתחים עובדים על פני סביבות ארגוניות ואישיות. הם תורמים לפרויקטים בקוד פתוח ומתנסים במאגרים שלהם. אישורים יכולים לנסוע עם העבודה הזו. המאגר עשוי להיות שייך למפתח, אך האישור עדיין יכול להעניק לחברה גישה.
זהו בדיוק סוג הנראות ש-Public Monitoring נבנה לספק.
מהו ניטור סודות ציבוריים
מעקב אחר סודות ציבוריים צופה בפעילות פיתוח ציבורית לאיתור אישורים שנפגעו הקשורים לארגון.
ה-Public Secrets Monitoring של GitGuardian בונה היקף ציבורי לארגון באמצעות זיהוי מפתחים וארגוני GitHub. כלי זיהוי סודות ספציפיים לארגון מוסיפים שכבת הקשר נוספת, המאפשרת לנו לזהות חשיפות במאגרים שהארגון אינו מנהל באופן ישיר.
מאגר ציבורי עשוי להכיל אישור אמיתי לחלוטין AWS שאין לו שום קשר לארגון שלך. מאגר אחר עשוי להיות שייך למישהו שמעולם לא שמעתם עליו בעודו מכיל אישור מוקף באותות חזקים המצביעים חזרה לתשתית שלכם.
שניהם סודות. רק אחד יכול להיות שלך.
ברגע שתעודה הופכת לציבורית, הזהות וההרשאות מאחוריה קובעות את הסיכון האמיתי.
קל יותר למצוא את הסוד מאשר להחליט אם הוא שייך לך
Public Monitoring תמיד נאלץ לפתור שתי בעיות.
ראשית, גילוי סודות על פני שטח ציבורי עצום. משימה זו פשוטה יחסית לפתרון ומהווה את הבסיס לעבודה שלנו על מנוע זיהוי הסודות.
הבעיה השנייה היא לקבוע אילו אירועים דורשים את תשומת הלב של ארגון מסוים. זה הופך לקשה במהירות: אישור ענן מופיע במאגר אישי של מפתח. המפתח עובד עבור החברה שלך, אך האישור עשוי להשתייך לחשבון ענן אישי שלו.
אישור אחר מופיע במאגר של צד שלישי. למאגר אין קשר בעלות ברור לחברה שלך, אך ההקשר שמסביב מצביע על אחד מהשירותים הפנימיים שלך. זה היה המקרה עם הקבלן של CISA שהשתמש בכתובת דוא"ל של Yahoo.
כללים פשוטים יכולים לספק רמזים שימושיים, אבל בקנה מידה, הם משאירים לאנליסטים עבודת חקירה רבה.
החוויה החדשה ב-Agents Analysis הופכת את ניתוח הרלוונטיות של GitGuardian להרבה יותר מובן, ומאפשרת להשתמש בו ישירות מתוך זרימת העבודה של ה-Public Monitoring.
פסקי דין הקשורים לחברה עונים על השאלה שיש לאנליסטים בפועל
Agents Analysis מופעל אוטומטית עבור לקוחות GitGuardian המשתמשים ביכולת הניטור הציבורי. כל האירועים הציבוריים המנותחים מקבלים פסק דין Company-related:
• פסק דין Related אומר שהניתוח הגיע למסקנה שהדליפה שייכת לחברה שלך.
• פסק דין Uncertain אומר שהראיות הזמינות לא יכלו לתמוך במסקנה סופית.
• פסק דין Unrelated אומר שהניתוח הגיע למסקנה שהאירוע אינו שייך לארגון שלך.
• אירועים הממתינים לניתוח נותרו ריקים. רק ניתוח מעמיק יכול לאשר באופן חיובי אירוע בתור Related.
זה נותן לאנליסטים מקום הרבה יותר ברור להתחיל בו.
ה-UX משקף כעת את השאלה שצוותי האבטחה צריכים לענות בפועל: "האם הראיות הזמינות מצביעות על כך שהאישור שהודלף שייך לנו?"
רשימת האירועים מתחילה כעת ברלוונטיות
גם רשימת האירועים Public Monitoring אורגנה מחדש סביב רלוונטיות החברה.
משתמשים רואים כעת שלוש תצוגות שמורות חדשות לצד "הכל" ו-"Open".
• Company-related: אוסף אירועים שהניתוח מקשר לארגון.
• Unclear if company-related: מספק לאנליסטים תור ממוקד למקרים שאינם חד-משמעיים.
• Not company-related: מפריד בין אירועים שאינם שייכים לתהליך הטיפול והתיקון.
עמודות הניקוד Company-related and Risk מופיעות גם הן כברירת מחדל.
Public Monitoring מתחיל עם מערך נתונים ציבורי עצום. כל אירוע לא רלוונטי גוזל זמן חקירה.
משיכה חוזרת ונשנית של מפתח לחקירה שמתברר שאין לה קשר לחברה, שוחקת גם היא את האמון בתהליך.
הרלוונטיות צריכה להיות גלויה מהרגע שבו אנליסט פותח את התור.
ציוני הסיכון של הסוכנים מביאים את החשיפה האמיתית של האישורים לפסגה
שחרור ה-Agents Analysis החדש מסמן התפתחות משמעותית באופן שבו אירועים ציבוריים מקבלים ניקוד. הציון שנוצר על ידי הסוכן מתחשב כעת בעוצמת הקשר של האירוע לארגון, במקום להסתמך רק על ציון סיכון שמתמקד במאפייני הסוד ובחשיפה שלו.
אירוע שסווג כ-Unrelated מקבל ציון אפס. לדוגמה, אם הפלטפורמה קובעת שמדובר באישור בדיקה עבור פרויקט קוד פתוח שהמפתח תורם לו, לא נדרשת פעולה, ורק מתווספת תווית מידע. אירועים הממתינים לניתוח טרם קיבלו ציון, מה שמפחית עוד יותר את כמות ההתראות שאינן דורשות התערבות.
דליפה ציבורית יכולה להישאר מסוכנת הרבה אחרי שכולם שכחו את זרימת העבודה שיצרה אותה.
תעדוף המבוסס על הקשר לארגון הופך לבעל ערך רב עוד יותר כאשר אישורים מדור קודם נשארים פעילים במשך שנים. בדו"ח State of Secrets Sprawl 2026 שלנו בחנו שוב אישורים תקפים שנמצאו במקור ב-2022, ומצאנו כי 64% מהם היו עדיין פעילים וניתנים לניצול בינואר 2026.
הכרטיסייה Analysis חושפת את ההיגיון מאחורי פסק הדין
השיפור הגדול ביותר במהדורה זו הוא הכרטיסייה החדשה Analysis.
לקוחות יכולים כעת לפתוח אירוע ולראות כיצד GitGuardian הגיע למסקנה.
הכרטיסייה מציגה את הארגון המזוהה ואת פסק הדין Company-related. היא גם מספקת את הנימוקים שמאחורי פסק הדין. סעיף פרטי ה-Investigation מראה כיצד האירוע עבר בתהליך ה-triage וניתוח מעמיק יותר בעת הצורך.
זה נותן לאנליסטים ראיות שהם יכולים לבדוק. הניתוח עשוי לזהות קשר עם מפתח מוכר. זה עשוי למצוא מידע ספציפי לחברה ליד האישור. מספר אותות יכולים לשלב לכדי טענה חזקה לבעלות.
האנליטיקאי יכול להשוות את הממצאים הללו עם הידע שלו ולהחליט מה לעשות הלאה.
Public Monitoring עושה את העבודה הקשה של מציאת מערכות יחסים על פני חשיפה ציבורית במשך שנים. ה-UI החדש הופך הרבה יותר מהעבודה הזו לגלויה.
משתמשים יכולים לומר לנו מתי הניתוח צריך להשתפר
הכרטיסייה Analysis כוללת כעת גם בקרות משוב.
לראשונה, משתמשים יכולים לתת לתוצאה משוב חיובי או שלילי (thumbs up/down) ולהוסיף הערה אופציונלית. זה יעזור לנו לשפר את התוצאות לאורך זמן ולצמצם תוצאות חיוביות שגויות (false positives) במהירות רבה יותר.
ייחוס לארגון הוא בעיה מורכבת מכיוון שכל ארגון מותיר עקבות שונים על תשתית הפיתוח שלו. המשוב מספק לנו עדות ישירה היכן הסוכנים מדייקים בניתוח והיכן יש צורך בשיפור.
אם אירוע הוא בבירור שלך והניתוח תופס אותו, אנא ספר לנו. אם הניתוח מטעה את הקשר, ספר לנו גם את זה.
Public Monitoring הוא חלק מבעיית שכבת אישורים גדולה בהרבה
Public GitHub הוא רק מקום אחד שבו מופיעים אישורים. שכבת האישורים הגדולה יותר מתחילה הרבה יותר מוקדם.
אישורי טקסט גלוי יכולים להתפשט דרך מאגרים פרטיים, קבצי .env מקומיים ומערכות כרטוס (ticketing) פנימיות. מיקומים אלה נתפסים לעתים קרובות כמבוקרים מספיק, ולכן צוותים מאפשרים לסודות להישאר בהם זמן רב מהנדרש.
הנתונים שלנו הראו ש-28% ממקרי הסודות מתרחשים לחלוטין מחוץ למאגרי קוד, כולל מערכות שיתוף פעולה ופרודוקטיביות. רק 4% מופיעים הן במאגרי הקוד והן באותם מקורות אחרים.
עם הזמן, עותקים מצטברים. מפתח יכול להעביר קוד למאגר חדש. מישהו יכול להעתיק תצורה לתוך שרשור תמיכה. אישור שפעם חי בסביבה פנימית מופיע בסופו של דבר איפשהו במאגר ציבורי.
אירוע פומבי יכול אפוא לחשוף התפשטות אישור שכבר הייתה קיימת במקומות אחרים בארגון.