חזרה לפיד
articlesמקור: Wiz Blog6.4.2023

מבוא לפורנזיקה בענן: מה עושים לאחר פריצת קונטיינר?

אמ;לק

הפריצה לקונטיינר דורשת תגובה מהירה ומושכלת. המאמר סוקר את הכלים ומקורות הנתונים החיוניים לחקירה פורנזית בסביבת ענן. הוא מציג דוגמה מהחיים האמיתיים ומדגים כיצד ליישם את המתודולוגיות הללו בצורה מעשית ויעילה.

סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות

נוסף ל-VibeSec:

כותרת מקורית: Intro to forensics in the cloud: A container was compromised. What’s next?

מבוא לפורנזיקה בענן: מה עושים לאחר פריצת קונטיינר?

התוכן המלא בעברית

תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.

זיהוי פלילי באבטחת סייבר הוא תהליך של חילוץ ושחזור נתונים לאחר שהתרחשה תקיפה על מנת להעריך אותה במלואה. היא מופעלת על ידי זיהוי של תקיפה, וכוללת איסוף של כל הנתונים הרלוונטיים וחקירה מעמיקה לאחר מכן המבוססת על ראיות אלה. תהליך הזיהוי הפלילי מסתיים בדיווח שנגזר מתובנות החקירה.

בבלוג זה נסקור בקצרה כמה קווים מנחים לתהליך הזיהוי הפלילי הדיגיטלי ותגובה לאירועים (DFIR), וכן נתייחס להבדל בין זיהוי פלילי מסורתי לזיהוי פלילי בענן. כמו כן, נספק דף עזר (cheat sheet) עם הכלים ומקורות הנתונים שעליך להשתמש בהם בחקירה שלך, ולבסוף, נדריך אותך בדוגמה לחקירה פורנזית בענן שהופעלה בעקבות התראה על קונטיינר.

הנחיות לזיהוי פלילי

כדי לעזור לנו להתמקד במטרת הזיהוי הפלילי, שהיא השגת הבנה מקיפה של פרצת אבטחה, בואו נחלק את התהליך לחמש השאלות המנחות המובילות:

• האם התוקף התפשט למשאבים אחרים, ואם כן, כיצד?

• האם התוקף השיג התמדה בסביבה, ואם כן, כיצד?

הכנה היא המפתח למענה על שאלות אלו. ללא יומני נתונים וכלים רלוונטיים הזמינים לפני המתקפה, יש רק כמות מוגבלת של ראיות לאיסוף ולניתוח, מה שמוביל לנקודות עיוורות שונות בחקירה. הדבר משפיע ישירות על איכות התוצרים של תהליך הזיהוי הפלילי.

על מנת להתגבר על החסמים הללו ולאסוף את הראיות הנדרשות לאירועים מבוססי ענן, צוותי אבטחה חייבים לאמץ גישה שונה מזו של פתרונות קצה מסורתיים.

זיהוי פלילי מסורתי לעומת זיהוי פלילי בענן

למרות שהשאלות המנחות שאנו שואלים את עצמנו במהלך תהליך הזיהוי הפלילי עבור ענן ונקודת קצה דומות או אפילו זהות, ההליך שונה מהותית. הסיבה העיקרית להבדל זה נעוצה בארכיטקטורה ובכוונת התוקף.

ארכיטקטורה: תשתית ענן מודרנית היא מורכבת ודינמית ביותר. היא מורכבת מרכיבים שונים כגון מכונות וירטואליות, קונטיינרים, פונקציות Serverless, רשתות VPC, זהויות, אחסון ויישומים. כל אחד מהרכיבים הללו משמש כמשטח תקיפה אפשרי ובעל אמצעי אבטחה שונים. זה משפיע על כל שרשרת התקיפה: מגישה ראשונית והתמדה, ועד תנועה רוחבית והשפעה. תשתית אבטחה מסורתית (כגון EDR וחומות אש) אינה חלה במלואה על הענן.

כוונת התוקף: הענן ונקודות הקצה משרתים פונקציות שונות בתוך ארגון. כאשר גורמי איומים מקבלים גישה למכשיר קצה או לנכס ענן, המטרה הסופית שלהם כנראה תהיה שונה. היכולת להבין את הלך הרוח של התוקף יכולה לעזור לחבר את הנקודות בין אירועים מבודדים ולקבוע את כרונולוגיית התקיפה. בעוד שהתקפות על נקודות קצה כוללות בדרך כלל גניבת נתונים כמו עוגיות וסיסמאות או התפשטות ברשת הפנימית לצורך פריסת תוכנות כופר, רוב ההתקפות המתועדות בענן מתמקדות בניצול משאבי מחשוב או בקבלת גישה לאחסון נתונים רגיש. לדוגמה, אם נראה שיריב יצר מספר גדול של מופעי EC2, נוכל להסיק שהמטרה הסופית של התקיפה הייתה חטיפת משאבים.

הכנת הסביבה שלך: דף עזר (cheat sheet) של מקורות וכלים

מכיוון שהענן מורכב, מעקב אחר פריצה מצריך שילוב אירועים ממשאבים שונים. בואו ניגע בחמשת המקורות המובילים:

ניתן להשתמש באירועים אלה גם כחלק מצינור התראות (alert pipeline) — אם אתה בונה כעת את תהליכי ה-SOC וה-IR שלך, תמצא זאת שימושי.

יומני ביקורת של ספקי ענן

יומני הביקורת של ספק הענן עוקבים אחר קריאות שונות ל-API של ספק הענן. זה כולל אינטראקציות עם ממשק ה-CLI ועם ממשק הניהול של הענן (UI). יומנים אלו יכולים לסייע במעקב אחר פעילות חשבון בענן הקשורה לזהויות ולמשאבים (למשל, חשבון IAM שיצר מכונה וירטואלית או ניגש למסד נתונים מקורי בענן).

• Azure – Azure מפצלת יומנים לפי שכבות. בואו נתמקד ביומני פלטפורמה: Azure Tenants (יומנים הקשורים ל-Active Directory): יומני כניסה (Sign-in logs)

• יומני ביקורת - איסוף אירועים כגון יצירת משתמש ושינויי סיסמה

• מנויי Azure: יומני פעילות - איסוף אירועים שבוצעו במשאב כמו יצירת אפליקציות אינטרנט או שינוי משאב

• משאבי Azure: יומני משאבים - איסוף אירועי משאבים ברמה נמוכה כמו בקשות למסד נתונים

יומני זרימת רשת (⁦VPC⁩)

תעבורת רשת ב-VPC — הנאספת גם היא על ידי ספק הענן — יכולה לעזור לזהות את כתובת ה-IP של התוקף. היא יכולה לסייע בתקרוך (dating) התקיפה על ידי קביעה מתי תעבורה זדונית נראתה לראשונה ומתי לאחרונה. ראוי לציין שתעבורה אל ה-IMDS נכללת ביומני ספקי הענן ולא ביומני זרימת רשת.

יומני ביקורת של תזמור קונטיינרים

רוב תשתיות הענן המודרניות מורכבות משירותי מיקרו (microservices) המנוהלים על ידי כלי תזמור קונטיינרים. אנו נתמקד ב-Kubernetes כיוון שהוא כלי התזמור הנפוץ ביותר. בדומה ליומני הביקורת של ספקי הענן, יומני הביקורת של תזמור הקונטיינרים עוקבים אחר אינטראקציות עם ה-API של המתזמר (למשל, חשבון שירות שיצר פוד חדש והריץ עליו פקודות).

• יומני ביקורת Kubernetes ב-⁦EKS⁩ עליך להפעיל את היומנים הללו (יומנים יוזרמו אל ⁦CloudWatch⁩)

• ב-⁦AKS⁩ ו-⁦GKE⁩ הם מופעלים כברירת מחדל

תמונת מצב של עומס עבודה

תמונת מצב של עומס עבודה (workload snapshot) יכולה להועיל במעקב אחר אירועים המבוססים על שינויים בדיסק. נתונים כגון היסטוריית Bash, יומני גישה לשירותי אינטרנט, יומני מערכת ושירותי init נמצאים כולם על הדיסק. בנוסף, אם תקיפה כוללת מטען (payload) שהושלך לדיסק, תמונת המצב מאפשרת איסוף דגימות לניתוח נוסף. יש להגדיר כל יישום או שירות לתיעוד יומנים.

מכיוון שמשאבי ענן הם דינמיים, מומלץ להגדיר טריגרים אוטומטיים לאיסוף קבצי עומס עבודה בהתבסס על אירועים חשודים. ניתן לקחת תמונות מצב של עומס עבודה — שאינן נלקחות כברירת מחדל על ידי ספקי הענן (CSPs) — בדרכים שונות, כגון באמצעות סקריפטים ייעודיים על עומס העבודה עצמו או באמצעות תכונות הגיבוי של ה-CSP. לדוגמה, עיין בתיעוד הגיבוי של AWS EC2.

אירועי זמן ריצה של עומס עבודה

צילום תמונת מצב של עומס עבודה לא תמיד מספיק. ישנם אירועי זמן-ריצה שונים המשאירים עקבות מוגבלים בדיסק, כגון נוזקות ללא קבצים (fileless malware). יתרה מכך, גורמי איומים מנסים למחוק כל זכר בדיסק לאחר ביצוע פעילות זדונית. לכן, מעקב אחר אירועי זמן-ריצה בקונטיינרים, צמתים (nodes) ו-VMs יכול לאפשר חקירה מקיפה של עומס העבודה.

הטכנולוגיות המובילות המשמשות למעקב אחר אירועים בזמן ריצה ב-⁦Linux⁩ הן ⁦Auditd⁩ ו-⁦eBPF⁩.

Auditd הוא ה-daemon של מערכת הביקורת ב-Linux, האחראי לכתיבת רשומות ביקורת לדיסק. Auditd מתעד אירועים הקשורים לאבטחה כברירת מחדל. בעזרת Auditd ניתן ליצור כללי ביקורת מוגדרים מראש כדי לעקוב אחר אירועים חשודים במשאב.

eBPF (extended Berkeley Packet Filter) הוא תת-מערכת בליבת (kernel) ה-Linux המונעת על ידי אירועים. הוא מאפשר לבצע Hook לאירועים מסוימים כגון קריאות מערכת ואירועי רשת. רוב פתרונות האבטחה המסחריים ל-Linux מסתמכים על eBPF מכיוון שיש לו יתרונות רבים על פני פתרונות אחרים, כגון ביצועים וכיסוי רחב של אירועי אבטחה.

כלים שימושיים נוספים הם fanotify ו-inotify. כלים אלה מאפשרים לך לעקוב אחר אירועים במערכת הקבצים כגון יצירת קבצים, שינוי קבצים ופתיחת קבצים.

אף שניתן להשתמש גם במודולי ליבה (kernel modules), הם פחות מומלצים מכיוון שהם עלולים לסכן את הסביבה שלך; שגיאה במודול ליבה עלולה לגרום לקריסת המערכת.

כעת נציג את הערך של קיום סט מקורות וכלים זה במהלך תהליך החקירה של תקיפה.

דוגמה מהחיים האמיתיים

בדוגמה זו, נעבור על תהליך פורנזי המבוסס על תרחיש תקיפה אמיתי שהדמיינו בסביבת בדיקה. לפני הדמיית המתקפה, הקפדנו להגדיר יומני איסוף ממקורות שונים (ראו את דף העזר לעיל) כדי שיהיו לנו ראיות לכל שלב בתרחיש.

תהליך חקירה פורנזית

במהלך החקירה, נשתמש בחמש השאלות המנחות שהוזכרו בתחילת פוסט זה כדי לסייע לנו לצמצם את המיקוד. במקרה ספציפי זה, תהליך הזיהוי הפלילי הופעל על ידי התראה מכלי אירועי זמן-ריצה על Reverse Shell בתוך פוד המארח אתר אינטרנט.

גישה ראשונית (Initial Access): ההתראה מכילה את כתובת ה-IP של התוקף בשורת הפקודה של ה-Reverse Shell. אנו יכולים לראות שהמעטפת בוצעה על ידי User ID 33, שהוא המשתמש www-data בהקשר של קונטיינר זה. זוהי אינדיקציה חזקה לכך שנקודת הגישה הראשונית של היריב הייתה דרך ממשק ה-WordPress המתארח על המשאב. כעת נחקור את יומני הגישה של Apache ונחפש את ה-IP של התוקף כדי לוודא שהוא אכן קיים אינטראקציה עם ממשק האינטרנט. אנו רואים התחברות של מנהל מערכת (admin) מכתובת ה-IP של התוקף ובקשת POST להעלאת תוסף בשם `wp-shell`. בהסתכלות על קובץ ה-PHP של התוסף שהועלה, אנו יכולים לראות את ה-Web Shell (`/wp-content/plugins/wp-shell/rshell.php`).

הסלמת הרשאות: לאחר אימות נקודת הגישה הראשונית של התוקף, הבה נבחן את הפוד עצמו כדי לראות אילו פעולות נוספות יזם התוקף. כשחקרנו את אירועי עומס העבודה שנאספו מהפוד, ראינו שאחד האירועים בדרגת חומרה גבוהה הוא פעולת mount חשודה שבוצעה על ידי משתמש root. הדבר מצביע על כך שהיריב אולי ביצע הסלמת הרשאות וניסה לברוח מהקונטיינר (Container Escape). לאחר בחינת שורת הפקודה של ה-mount, גילינו שזו שיטה נפוצה לבריחה מקונטיינרים מיוחסים (privileged containers). מכיוון שאנו יודעים שהפוד הזה מוגדר כ-privileged, אנו חושדים שהתוקף הצליח לברוח אל המארח.

התמדה (Persistence): כעת, כשאנו חושדים שהיריב הצליח לברוח מהפוד ולהריץ פקודות על הצומת (node), אנו יכולים להעריך שהתוקף ניסה לנצל הזדמנות זו כדי לנוע רוחבית למשאבים אחרים ו/או ליצור מנגנוני התמדה. בואו נבחן תחילה את יומני הביקורת של Kubernetes כדי לראות אילו פקודות בוצעו בתוך מסגרת הזמן החשודה של הבריחה מהקונטיינר. בעת הרצת שאילתה ביומנים עבור יצירות או בקשות POST על הצומת (`{$.user.username =”system:node:ip-192-168-61-188.ec2.internal”}`), קיבלנו פלט גדול מאוד. אנו יכולים לסנן קריאות API רועשות או לחפש ביומנים אחר קריאות מעניינות, כמו יצירת פוד: `{$.verb = "create" && $.requestURI= pods && $.user.username ="system:node:ip-192-168-61-188.ec2.internal"}`. הפלט מציין שהיה ניסיון ליצור פוד בשם `legit-stuff`. מכיוון שיצירת פודים מהצומת מוגבלת על ידי ה-RBAC של EKS, התוקף קיבל תגובת כשל.

לאור ניסיון יצירת הפוד, בואו נבדוק גם תמונות (images) וקונטיינרים של Docker כדי לראות אם התוקף הצליח ליצור קונטיינר דרך ה-Docker socket. מאחורי הקלעים, Kubernetes משתמש ב-containerd, התומך ב-Docker API על ידי חשיפת `docker.sock`. תוקפים שיכולים ליצור אינטראקציה עם ה-socket הזה יכולים להשתמש בו כדי לנהל קונטיינרים באותו צומת, גם אם הם מוגבלים על ידי RBAC. אנו יכולים לבחון קונטיינרים שנוצרו על הצומת במסגרת הזמן של התקיפה על ידי ביצוע `docker ps` או על ידי בדיקת הנתיב `/var/lib/docker` בצומת (`ls –la /var/lib/docker/containers`). לאחר חקירה מהירה, אנו יכולים לאשר שהתוקף יצר קונטיינר מיוחס שמבצע Backdoor בעת ההפעלה; זה היה חלק מכוונת התוקף ליצור התמדה בסביבה.

תנועה רוחבית (Lateral movement): עלינו לחקור את הפודים הקיימים בצומת כדי לראות אם התוקף התפשט למשאבים אחרים בצומת דרך ה-Docker socket. יומני הזרימה של ה-VPC חושפים שהייתה תעבורה בין הפוד `data-fetcher` לבין ה-IP של התוקף. בהתבסס על כך, אנו יכולים להניח שהתוקף נע רוחבית לפוד `data-fetcher`.

#cloud-forensics#container-security#incident-response#kubernetes
קרא במקור