מתקפת Midnight Blizzard על סביבת מיקרוסופט: ניתוח מפורט והמלצות
אמ;לק
קבלו ניתוח מפורט של שרשרת המתקפה של Midnight Blizzard (APT29) על מיקרוסופט. הפוסט מציג המלצות לזיהוי והפחתת סיכוני המתקפה. הוא מספק תובנות טכניות לצוותי אבטחה על דרכי פעולה יעילות.
סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות
נוסף ל-VibeSec:
כותרת מקורית: Midnight Blizzard attack on Microsoft corporate environment: a detailed analysis, detections and recommendations

התוכן המלא בעברית
תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.
ב-25 בינואר, Microsoft חשפה פרצת אבטחה שבוצעה על ידי קבוצת סייבר רוסית המזוהה בשם Midnight Blizzard (בין שמות נוספים), אשר כוונה לחשבונות דוא"ל בין נובמבר 2023 לינואר 2024. התוקפים קיבלו גישה ראשונית על ידי פריצה לחשבון דייר (tenant) בדיקה ישן, שאינו בסביבת ייצור ושלא היה מוגן ב-MFA (אימות רב-גורמי). לאחר מכן, הם נעו רוחבית לדייר הייצור הארגוני הראשי של Microsoft. הם השיגו הרשאות מוגברות בתוך דייר ה-Exchange Online של Microsoft, מה שהוביל לגישה בלתי מוגבלת לתיבות הדואר הארגוניות שלהם.
בבלוג זה, נספק ניתוח מפורט של שרשרת התקיפה המלאה. נדון בהערכות שלנו לגבי מה שאירע תוך התמקדות בטכניקות תקיפת ה-OAuth ששימשו בקמפיין זה, מאחר שעדיין חסרים חלקים משמעותיים בדוח הרשמי (מה שמקשה על הבנה מלאה של כל הפרטים). בנוסף, נספק שאילתות זיהוי וציד איומים (threat-hunting) הקשורות לסיכונים פוטנציאליים מאפליקציות OAuth, וכן המלצות כלליות ושיטות עבודה מומלצות שכל ארגון יכול ליישם כדי להפחית את הסיכון להיפגע מאפליקציות OAuth זדוניות וממתקפות brute-force/password-spray.
הדוח של Microsoft מציין כי לאחר שהתוקף השיג גישה ראשונית לחשבון דייר הבדיקה על ידי פריצה למשתמש Entra ID באמצעות טכניקת password-spray, הוא השתלט על אפליקציית OAuth ישנה לבדיקות שהייתה לה גישה מוגברת לסביבה הארגונית של Microsoft.
בהתבסס על כך, אנו יכולים לטעון בביטחון שלחשבון ה-Entra ID שנפרץ בתחילה הייתה הרשאה ליצור secrets/certificates חדשים עבור אפליקציות OAuth בדייר הבדיקה, מה שאפשר לתוקף לבצע אימות בשם אפליקציית הבדיקה ולפעול מטעמה.
ההצהרה "אפליקציית OAuth ישנה לבדיקות שהייתה לה גישה מוגברת לסביבה הארגונית של Microsoft" מצביעה על כך שליישום הבדיקה ניתנה בעבר הרשאה (consent) על ידי משתמש Entra ID בעל הרשאות גבוהות בדייר הארגוני, מה שהעניק לה הרשאות גבוהות בסביבה זו. כדי להבין אילו הרשאות הוענקו בעבר על ידי מנהל לגיטימי, נשים לב לטענה הבאה: "הם יצרו חשבון משתמש חדש כדי להעניק הרשאה בסביבה הארגונית של Microsoft." במילים אחרות, הרשאת ה-MS Graph של Directory.ReadWrite.All או User.ReadWrite.All ניתנה בעבר בדייר הארגוני, שכן אלו הן ההרשאות היחידות ב-MS Graph המאפשרות יצירת משתמשי Entra ID חדשים. לצורך הדגמה זו, נניח שהרשאת Directory.ReadWrite.All היא זו שניתנה.
הדוח מציין בהמשך כי התוקף השתמש בהרשאת האפליקציה Office 365 Exchange Online של full_access_as_app כדי לגשת לתיבות דואר ארגוניות. מכיוון שהרשאה זו מצריכה אישור מנהל (admin consent), אנו יכולים להסיק שלמשתמש החדש שנוצר בסביבה הארגונית הוקצו הרשאות מנהל. לפיכך, אנו יכולים להסיק שהרשאת ה-MS Graph מסוג RoleManagement.ReadWrite.Directory ניתנה גם היא לגישה לסביבה הארגונית (עוד לפני האירוע).
מדייר הארגון של Microsoft, מנהל השירות (service principal) המייצג את אפליקציית ה-OAuth הישנה לבדיקות (בדייר הבדיקה) ייראה כך, מה שמעיד על כך שהרשאות ה-MS Graph של Directory.ReadWrite.All ו-RoleManagement.ReadWrite.Directory קיבלו הסכמה מטעם כל הדייר:
לאחר מכן, התוקף ניצל לרעה את הרשאות ה-MS Graph המוגברות שניתנו בסביבה הארגונית, תוך שימוש באישורים של אפליקציית ה-OAuth לבדיקות כדי ליצור משתמש Entra ID חדש עם הרשאות מנהל. הפעולה בוצעה בשלושה שלבים.
שלב 1: ראשית, התוקף מבקש אסימון גישה המספק גישה לדייר הארגוני עם ההרשאות שניתנו קודם לכן:
curl -X POST -H "Content-Type: application/x-www-form-urlencoded" -d 'client_id=<clientId-of-test-app>&scope=https%3A%2F%2Fgraph.microsoft.com%2F.default&client_secret=<client-secret-of-test-app>&grant_type=client_credentials' 'https://login.microsoftonline.com/<MS-Corporate-TenantID>/oauth2/v2.0/token'
שלב 2: עם האסימון הזה, התוקף משתמש בהרשאת Directory.ReadWrite.All כדי ליצור משתמש חדש בדייר הארגוני:
שלב 3: אז התוקף משתמש בהרשאת RoleManagement.ReadWrite.Directory כדי להקצות למשתמש את התפקיד Global Administrator:
יתרה מכך, הדוח מציין כי התוקף יצר גם אפליקציות OAuth נוספות, אם כי הוא לא מציין אם הן נוצרו על ידי המשתמש שנפרץ בתחילה או על ידי אפליקציית הבדיקה (אנו מניחים שאפליקציית הבדיקה יצרה אותן). הדוח גם לא מפרט אם הן נוצרו בדייר הבדיקה או בדייר הייצור. בהתחשב בכך שקבוצת APT זו ידועה בפעולות מתוחכמות וביכולת לפעול מתחת לרדאר ולהתחמק מזיהוי, אנו מניחים שהם לא בחרו ליצור אפליקציות בדייר הייצור, שכן Microsoft בוודאות מנטרת את סביבות הייצור שלה בקפדנות.
משמעות הדבר היא שלאפליקציית הבדיקה הייתה גם הרשאת MS Graph מוגברת מסוג Application.ReadWrite.All. הדוח מציין בנוסף ששחקן האיום השתמש באפליקציית ה-OAuth הישנה כדי להעניק לאפליקציות הזדוניות החדשות את ההרשאה המוגברת של Office 365 Exchange Online מסוג full_access_as_app, כלומר, לאפליקציית הבדיקה הייתה גם הרשאת MS Graph רבת-עוצמה מסוג AppRoleAssignment.ReadWrite.All.
לסיכום, ייתכן שלאפליקציית ה-OAuth הישנה בדייר הבדיקה היו הרשאות MS Graph הבאות:
• Directory.ReadWrite.All: הרשאת MS Graph שניתנה בעבר בדייר הארגוני של Microsoft – אפשרה לתוקפים ליצור משתמש חדש בדייר הארגוני.
• RoleManagement.ReadWrite.Directory: הרשאת MS Graph שניתנה בעבר בדייר הארגוני של Microsoft – אפשרה לתוקפים להקצות כל תפקיד בספרייה למשתמש החדש שלהם.
• Application.ReadWrite.All: הרשאת MS Graph המאפשרת לאפליקציית OAuth ליצור אפליקציות OAuth חדשות. הרשאה זו אפשרה לתוקף ליצור את אפליקציית ה-OAuth הזדונית החדשה.
• AppRoleAssignment.ReadWrite.All: הרשאת MS Graph המאפשרת לאפליקציית OAuth להקצות הרשאות חדשות עבור אפליקציות קיימות. הרשאה זו אפשרה לתוקף להקצות את הרשאת full_access_as_app לאפליקציה הזדונית שלו.
התהליך ליצירת אפליקציית OAuth חדשה וזדונית לכאורה, והקצאת הרשאת full_access_as_app של Office 365 Exchange Online אליה באמצעות אפליקציית ה-OAuth הישנה, עשוי להתנהל באופן הבא:
• יצירת אפליקציית OAuth חדשה מרובת-דיירים (multi-tenant):
az ad app create --display-name malicious-mail-access --sign-in-audience AzureADMultipleOrgs --web-redirect-uris https://google.com
• הקצאת האפליקציה החדשה את ההרשאה Office 365 Exchange Online של full_access_as_app :
az ad app permission add --id fe588533-bb17-4026-bbc3-af8513399c67 --api 00000002-0000-0ff1-ce00-000000000000 --api-permissions dc890d15-9560-4a4c-9b7f-a736ec74ec40=Role
לאחר מכן, אפליקציית ה-OAuth הזדונית malicious-mail-access נוצרת בדייר הבדיקה ועשויה להיראות כך:
התוקפים יצטרכו לאחר מכן ליצור אישורים לאפליקציית ה-OAuth הזדונית שלהם (כנראה באמצעות אותו חשבון משתמש שנפרץ בתחילה באמצעות מתקפת ה-password-spray), ואז ליזום מתקפת הסכמה בלתי חוקית (illicit-consent attack), שבה הם יסכימו להרשאת full_access_as_app של Office 365 Exchange Online באמצעות משתמש הניהול החדש שלהם בדייר הארגוני של Microsoft, מה שיאפשר גישה בלתי מוגבלת לכל תיבת דואר המקושרת למשתמשים בדייר הארגוני. הליך זה יכול להתבצע כך:
התוקפים נכנסים לאפליקציית ה-multi-tenant הזדונית שלהם באמצעות משתמש המנהל החדש שלהם בדייר הארגוני של Microsoft.
לאחר מכן, הם מנצלים את הרשאות הניהול של המשתמש כדי להעניק הסכמה לאפליקציה הזדונית שלהם, שמטרתה לקבל גישה מלאה לכל תיבות הדואר הארגוניות.
לבסוף, עם קבלת הסכמה, התוקפים יצטרכו רק לבקש אסימון גישה עם האישורים של אפליקציית הגישה הזדונית לדואר OAuth שלהם (שם שבחרנו לצורך הדגמה זו) כדי לקבל גישה לכל תיבת דואר בתוך הדייר הארגוני:
curl -X POST -H "Content-Type: application/x-www-form-urlencoded" -d 'client_id=<clientId-of-malicious-mail-access-app>&scope=https%3A%2F%2Foutlook.office365.com%2F.default&client_secret=<client-secret-of-malicious-mail-access-app>&grant_type=client_credentials' 'https://login.microsoftonline.com/<MS-Corporate-TenantID>/oauth2/v2.0/token'
להלן כמה שאילתות זיהוי וציד (detection/hunting) הקשורות לפעילות חריגה של אפליקציות Entra ID OAuth, באמצעות יומני הביקורת (Audit Logs) של Entra ID ב-Azure Log Analytics. 1. זיהוי הקצאות של הרשאות בעלות רמת גישה גבוהה לאפליקציות OAuth:
AuditLogs | where OperationName == "Update application" and Result == "success" | extend userPrincipalName = tostring (parse_json(InitiatedBy) .user.userPrincipalName ), userId = tostring(parse_json(InitiatedBy).user.id) | extend appName = tostring (parse_json(InitiatedBy) .app.displayName ), spId = tostring(parse_json(InitiatedBy).app.servicePrincipalId) | mv-expand TargetResources | extend targetAppId = tostring (parse_json(TargetResources) .id ), targetAppName = tostring(parse_json(TargetResources).displayName) | extend modifiedProps = parse_json (TargetResources) .modifiedProperties | mv-expand modifiedProps | extend newValue = parse_json (tostring(modifiedProps.newValue)) | mv-expand newValue | extend requiredAppPermissions = parse_json (tostring(newValue.RequiredAppPermissions)) | mv-expand requiredAppPermissions | extend EntitlementId = tostring (requiredAppPermissions.EntitlementId) | where EntitlementId in ( "1bfefb4e-e0b5-418b-a88f-73c46d2cc8e9" , //Application.ReadWrite.All "06b708a9-e830-4db3-a914-8e69da51d44f" , //AppRoleAssignment.ReadWrite.All "19dbc75e-c2e2-444c-a770-ec69d8559fc7" , //Directory.ReadWrite.All "9e3f62cf-ca93-4989-b6ce-bf83c28f9fe8" , //RoleManagement.ReadWrite.Directory "dc890d15-9560-4a4c-9b7f-a736ec74ec40" //full_access_as_app ) | extend initiatingPrincipalName = iff (userPrincipalName != "" , userPrincipalName, appName ) | extend initiatingPrincipalId = iff (userId != "" , userId, spId ) | summarize make_set (EntitlementId) by initiatingPrincipalId, initiatingPrincipalName, targetAppId, targetAppName
שאילתה זו תזהה הקצאת הרשאות אפליקציה מהסוג המצוין בבלוג זה. אם ברצונך לכסות הרשאות MS Graph נוספות, עיין בתיעוד הרשמי של Microsoft.
2. זיהוי הקצאות של תפקידי ספרייה בעלי הרשאות גבוהות למשתמשי Entra ID, בדגש על התפקידים המובנים Global Administrator, Privileged Role Administrator, Application Administrator, ו-Cloud Application Administrator, שיכולים להעניק הסכמת מנהל ברמת הדייר עבור אפליקציות OAuth: