חזרה לפיד
articlesמקור: Wiz Blog13.8.2026

חקירת פריצת אסימוני גישה אישיים בגיטהאב: לקחים מקמפיין חוצה-ארגונים

אמ;לק

מאמר זה מציג מדריך מעשי לחקירת פריצה של אסימוני גישה אישיים (PAT) בגיטהאב, המבוסס על תגובת צוות ה-CIRT של Wiz לקמפיין מתואם שהשפיע על מספר ארגונים. הוא מספק כלים ושיטות לזיהוי, בלימה ותחקור אירועי אבטחה מסוג זה. ההמלצות נועדו לסייע למפתחים וצוותי אבטחה להתמודד עם איומים דומים ביעילות.

סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות

נוסף ל-VibeSec:

כותרת מקורית: How to Investigate GitHub PAT Compromise: Lessons From a Multi-Organization Campaign

חקירת פריצת אסימוני גישה אישיים בגיטהאב: לקחים מקמפיין חוצה-ארגונים

התוכן המלא בעברית

תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.

ארגונים מסתמכים יותר ויותר על GitHub כדי לפתח ולאחסן קוד מקור קנייני, תיעוד פנימי ונכסי תוכנה אחרים. עובדה זו הופכת את ה-GitHub Personal Access Tokens (PATs) למטרה אטרקטיבית עבור תוקפים, שכן אסימון שנפרץ יכול לספק גישה למאגרים פרטיים ולחשוף סודות כגון אישורי ענן, מפתחות API ומפתחות פרטיים, העלולים לאפשר חדירה עמוקה יותר.

לאחרונה, צוות ה-Wiz Customer Incident Response (CIRT) חקר קמפיין מתואם שבו נעשה שימוש ב-GitHub PATs פרוצים לצורך סיור במאגרים וגניבת נתונים המונית (exfiltration) מארגונים רבים. הקמפיין, שהיה פעיל מאמצע מאי עד תחילת יוני 2026, התקדם בכמה שלבים, החל מסיור ואימות גישה ועד לשיבוט מאגרים בקנה מידה רחב וניסיונות המשך למינוף האישורים שנגנבו.

בבלוג זה, אנו מציגים גישה מעשית לחקירת פריצה ל-GitHub PAT. באמצעות קמפיין אמיתי שנחקר על ידי Wiz CIRT כדוגמה (לקוחות Wiz יכולים לעיין בייעוץ של ה-Threat Intel Center לפרטים נוספים ול-IOCs), נדגים כיצד לשחזר את ציר הזמן של התקיפה, לזהות את מלוא רדיוס הפיצוץ ולחפש פעילות המשך.

כיוון חקירה ראשון: שיבוט מאגרים המוני

עבור רוב הארגונים שנפגעו, האינדיקציה הנראית לעין לקמפיין הייתה עלייה משמעותית בפעילות ה-git.clone ב-1 ביוני, כפי שניתן לראות ב-GitHub Audit Logs. בין השעות 09:14 ל-14:55 UTC, התוקף השתמש ב-102 כתובות IP של AWS מאזור ca-central-1 כדי לשכפל אלפי מאגרים לכל ארגון. הפעילות השתמשה ב-User Agent מסוג git/2.43.0 והייתה מבוצעת במקביל, מה שמעיד על שימוש בכלים אוטומטיים.

פעולות השיבוט בוצעו באמצעות PATs תקפים השייכים לעובדי הארגונים שנפגעו.

שלב 1: בלימת ה-PAT הפרוץ

העדיפות הראשונה היא לזהות את ה-PAT ששימש לפעילות השיבוט ולמנוע כל גישה לא מורשית למאגר באמצעות אותו אסימון פרוץ.

אפשרויות הבלימה תלויות בסוג ⁦PAT⁩ המעורב ובתצורת הזהות של הארגון:

• Fine-grained PAT: בעלי ארגון יכולים להציג ולבטל PATs עדינים (fine-grained) בודדים שיש להם גישה למשאבי הארגון. ביטול הגישה לארגון מהאסימון אינו מוחק בהכרח את האסימון עצמו.

• ⁦PAT⁩ קלאסי עם ⁦SAML⁩ ⁦SSO⁩: אם ⁦SAML⁩ ⁦SSO⁩ נאכף, ארגונים יכולים לראות את ⁦PATs⁩ המורשים לגשת לארגון ולבטל את ההרשאה ⁦SSO⁩ שלהם. פעולה זו מסירה את הגישה של האסימון למשאבי הארגון ⁦SSO-protected⁩ אך לא מוחקת את האסימון הבסיסי.

• Classic PAT ללא SAML SSO: לבעלי ארגונים וארגוני Enterprise בדרך כלל אין נראות או שליטה ישירה על PATs קלאסיים בודדים. המשתמש שנפגע יכול למחוק את האסימון מחשבון ה-GitHub שלו. אם צוותי התגובה יודעים את ערך האסימון בפועל, ניתן לבטלו גם באמצעות ה-REST API של GitHub.

• ⁦Enterprise Managed Users⁩ (⁦EMU⁩): ארגונים המשתמשים ב-⁦Enterprise Managed Users⁩ יכולים למחוק באופן מרכזי אסימונים של משתמש ואישורים אחרים. בהתבסס על הניסיון של ⁦Wiz⁩ ⁦CIRT⁩, ⁦Enterprise Managed Users⁩ נפרסים פחות בסביבות ⁦GitHub⁩.

מכיוון שבעלי ארגון עשויים שלא להיות מסוגלים לאמת באופן עצמאי את ביטול ה-PAT או לשלול פריצה לאסימונים נוספים המשויכים לאותו משתמש, יש להסיר את המשתמש זמנית מהארגון כל עוד החקירה נמשכת.

מכיוון ש-PAT פרוץ עשוי להעיד על פגיעה רחבה יותר בנקודת הקצה של המשתמש או במאגרי אישורים אחרים, על צוותי התגובה לשקול גם הגבלת גישה של המשתמש למערכות רגישות אחרות ובידוד נקודות קצה פוטנציאליות עד לקביעת מקור והיקף הפריצה.

שלב 2: הרחבת ציר זמן החקירה

השלב הבא הוא הרחבת החקירה על ידי סקירת פעילות GitHub הקשורה ל-PATs שנפרצו.

על צוותי התגובה לקבוע תחילה את דפוסי הפעילות הרגילים של המשתמש באמצעות יומני הביקורת (Audit Logs) של GitHub, כולל כתובות IP טיפוסיות, מיקומים גיאוגרפיים, User Agents, זמני גישה ופעילות במאגרים, ולהשתמש בבסיס זה כדי לזהות אירועים חריגים הקשורים ל-PAT או למשתמש שנפגע.

על צוותי התגובה לבחון גם את יומן האבטחה האישי של המשתמש ב-GitHub, שכן הוא עשוי להכיל אירועי חשבון רלוונטיים שאינם מתועדים ביומן הביקורת הארגוני. בסביבות EMU, אירועי אבטחה מקבילים ברמת המשתמש זמינים ביומן הביקורת הארגוני. בסביבות שאינן EMU, בעלי ארגון בדרך כלל אינם יכולים לגשת ישירות ליומן האבטחה האישי של משתמש, ולכן ייתכן שיידרש מהמשתמש לסקור או לייצא מידע זה עבור החקירה.

במקביל, בצעו התחקות (pivot) אחר כל אינדיקטור פשרה (IOCs) ידוע, כגון כתובות IP של מקור ו-User Agents, כדי לזהות פעילות קשורה נוספת שאולי אינה משויכת ישירות למשתמש שנפגע.

בתרחישי פריצה מאושרים, על צוותי התגובה לשקול פנייה ל-GitHub Support ואספקת פרטים רלוונטיים על התקרית. בהתאם לנסיבות, GitHub עשויה לספק יומנים נוספים שאינם זמינים ישירות לארגון, מה שעשוי להעניק נראות רבה יותר להיקף הפריצה.

לקוחות Wiz יכולים להשתמש בשאילתת ה-Wiz Cloud Events הבאה כדי לאחזר פעילות שבוצעה על ידי PAT שנפגע ולזהות חריגות. בנוסף, השתמשו בכרטיסייה Activity בתוך חלונית פרטי המשתמש ב-GitHub כדי לראות שאילתות נוספות שיכולות לסייע ביצירת קווי בסיס, כגון 'Source ASO for Resource' ו-'Events by Resource' לאורך זמן.

בחקירה זו, גישה זו חשפה שני שלבים מוקדמים יותר שקדמו לאירוע השיבוט ההמוני.

סיור במאגרים (Repository Reconnaissance)

לפני השיבוט ההמוני, ב-15 במאי, התוקף השתמש ב-GitHub API כדי לשאול את נקודת הקצה /repositories/{id}/readme מכתובת IP אחת של AWS (13.221.167.217). על פי תיעוד כתובות ה-IP של AWS, כתובת זו משויכת לשירותי EC2 וממוקמת באזור us-east-1. הבקשות הגיעו מ-User Agent של דפדפן Chrome סטנדרטי (Mozilla/5.0 (Windows NT 10.0; Win64; x64) AppleWebKit/537.36 (KHTML, like Gecko) Chrome/125.0.0.0 Safari/537.36).

בקשות אלו אפשרו ככל הנראה לתוקף לאסוף מידע על מאגרים נגישים ולזהות מטרות לפני ביצוע כל פעילות שיבוט.

תצפית חשובה היא שבקשות אלו יוצרות אירועי api.request, הזמינים דרך GitHub Enterprise Log Streaming אך אינם כלולים ביומני הביקורת הסטנדרטיים של GitHub. לפיכך, לארגונים ללא Enterprise Log Streaming אין נראות לפעילות סיור זו.

אימות בהיקף נמוך

פעילות קשורה נוספת התרחשה בין ה-29 במאי ל-31 במאי. אותם PATs פרוצים שימשו לביצוע מספר מוגבל של פעולות git.clone מכתובת ה-IP 107.174.201.183 (HostPapa, US) באמצעות ה-User Agent של git/2.25.1.

בניגוד לפעילות ב-1 ביוני, רק תת-קבוצה קטנה של מאגרים שובטה. פעולות השיבוט הללו החלו במרווחי זמן של שניות זו מזו (בערך 05:42-05:44 UTC) על פני מספר קורבנות שונים, מה שמרמז על שימוש בכלים אוטומטיים.

פעילות זו נראית כשלב של אימות.

בשלב זה, החקירה הצליחה לשחזר את שלושת שלבי הקמפיין הבאים:

עם שחזור ציר הזמן של התקיפה, המטרה הבאה הייתה לקבוע מה השיג התוקף בפועל ולהעריך את רדיוס הפיצוץ שנוצר.

שלב 3: זיהוי מקור הדלפת ה-PAT

לאחר הרחבת ציר הזמן, השלב הבא הוא קביעה כיצד נחשף האסימון הפרוץ. זיהוי מקור הדלפת ה-PAT עשוי לחשוף אישורים נוספים שדלפו.

מקורות נפוצים כוללים פריצה לנקודות קצה או סודות בטקסט גלוי בתוך משאבי ענן (למשל, Hardcoded בקוד, קבצי הגדרות או משתני סביבה).

השתמשו בשאילתת Wiz Graph הבאה כדי לחפש ממצאי סודות (Secret Findings) המשויכים ל-hashed_token שנפרץ.

בחקירה זו, בכל הארגונים שנפגעו, וקטור הגישה הראשוני לא זוהה. החקירה שלנו לא זיהתה את האסימונים הפרוצים בתוך קוד או משאבי ענן, ולא מצאנו ראיות המצביעות על כך שהם נחשפו דרך סביבות אלו.

לפיכך, השיטה שבה השיג התוקף PATs תקפים על פני מספר ארגונים שאינם קשורים נותרה שאלה פתוחה. בהתחשב בכך שהחקירה לא זיהתה מקור חשיפה מבוסס קוד או ענן, ועל בסיס הניסיון של Wiz CIRT בגניבת אישורים, פריצה לנקודות קצה נחשבת לוקטור גישה ראשוני אפשרי, אם כי לא ניתן היה לאשר זאת.

שלב 4: הערכת רדיוס הפיצוץ (Blast Radius)

המטרה הבאה היא לקבוע מה השיג התוקף ולהעריך את רדיוס הפיצוץ שנוצר.

יש להתייחס לגניבת מאגרים (exfiltration) כיותר מאשר רק גניבת קוד מקור. מאגרים מכילים לעיתים קרובות אישורי ענן, אסימוני SaaS, תיעוד פנימי, מפתחות פרטיים ונתונים רגישים, שיכולים להגביר משמעותית את השפעת הפריצה.

על החוקרים לתת את הדעת על מגבלות שמירת יומני הביקורת של GitHub בעת הערכת הגישה למאגר. ב-GitHub Enterprise Cloud, אירועי Git כגון git.clone, git.fetch ו-git.push נשמרים על ידי GitHub למשך שבעה ימים בלבד. אם אירועים אלו לא הועברו (streamed) למערכת חיצונית, כגון Wiz, פעילות מחוץ לחלון זמן זה עשויה שלא להיות זמינה עוד, מה שעלול להגביל את היכולת לבסס את ההיקף המלא של גניבת המאגרים.

כדי להבין את מלוא היקף ההפרה, השתמשו ביומני הביקורת של GitHub כדי לזהות כל מאגר שהתוקף שיבט. זה משמש כבסיס לשלבים הבאים – זיהוי כל סוד ונתון רגיש שנחשפו בתוך אותם מאגרים.

השתמשו בשאילתת Wiz Cloud Events הבאה עם כל ה-IOCs הרלוונטיים (כתובות IP, User Agents, אסימוני hashed) כדי לרשום את כל המאגרים שנפגעו. ניתן לייצא את תוצאות החיפוש ל-CSV לשימוש בשלבים הבאים.

זיהוי סודות חשופים

סרקו את המאגרים שנפגעו אחר סודות שעלולים לספק גישה למערכות נוספות, כולל אישורי ספקי ענן, אסימוני SaaS, מפתחות פרטיים, אישורי מסד נתונים, סודות CI/CD ואישורי שירות פנימיים.

השתמשו בשאילתת Wiz Cloud Events הבאה עם כל ה-IOCs הרלוונטיים כדי לרשום את כל המאגרים המושפעים. ניתן לייצא את תוצאות החיפוש לקובץ CSV לצורך המשך העבודה.

⁦https://app.wiz.io/findings/secret-findings#~(streamCols~(~ 'event~' principal~ 'principalIp~' resource)~filters~(severity~(notEquals~(~ 'INFORMATIONAL))~status~(equals~(~' OPEN))~codeRepository~(equals~(~ '<RESOURCE_ID>~' <RESOURCE_ID>))))⁩

• השתמשו במסנן Validation Status כדי לזהות סודות שעדיין תקפים על ידי החרגת סודות שאינם תקפים.

• סננו לפי Secret Type ו-Severity בהתאם לתחומי הדאגה של הארגון שלכם.

• קבצו לפי Secret Data כדי לזהות סודות ייחודיים.

יש להתייחס לכל סוד תקף הנמצא בתוך מאגר שנגנב כאל פריט שנחשף.

זיהוי נתונים רגישים

מאגרים עשויים להכיל גם מידע רגולטורי או רגיש מבחינה עסקית, כולל PII, PHI, מידע עסקי חסוי ומידע פיננסי. זיהוי מידע כזה מסייע בקביעת מלוא חשיפת הארגון ובהערכה אם חלות חובות דיווח או גילוי רגולטוריות.

השתמשו ב-Wiz Data Findings עם ה-Resource IDs של המאגרים מתוך קובץ ה-CSV כדי לקבוע אילו נתונים עשויים להימצא במאגרים אלו:

⁦https://app.wiz.io/findings/data-findings/classification-and-compound#~(filters~(status~(equals~(~ 'OPEN))~vcsRepository~(equals~(~' <RESOURCE_ID>~ '<RESOURCE_ID>)))~streamCols~(~' event~ 'principal~' principalIp~ 'resource))⁩

שלב 5: החלפת אישורים חשופים (Rotation)

יש להתייחס לכל אישור הקיים בתוך מאגר שנגנב כאל פריט שנחשף ופוטנציאל לסיכון.

#github#pat-compromise#incident-response#developer-security
קרא במקור