לקראת מודל תגובה משופר לפגיעויות ענן
אמ;לק
המאמר בוחן את האחריות המורכבת בתגובה לפגיעויות ענן חדשות ומציע מודל משופר. הוא מציג את האתגרים בזיהוי וניהול סיכונים בשקיפות ובתיאום יעיל בין גורמים שונים.
סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות
נוסף ל-VibeSec:
כותרת מקורית: Towards a better cloud vulnerability response model

התוכן המלא בעברית
תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.
במהלך השנה האחרונה, צוות המחקר של Wiz חשף מספר פגיעויות קריטיות בענן, כגון פגיעויות חוצות-חשבונות ב-AWS IAM, ChaosDB ו-OMIGOD. בכל אחד מהמקרים, הייתה רמה מדהימה של אי-ודאות לגבי האחריות של צוותי האבטחה לעומת ספקיות הענן (CSPs). חוסר הוודאות הזה הקשה על מאמצי התיקון של הלקוחות וזרע בלבול בינם לבין ה-CSPs. הדהים אותי שבעוד שמודל האחריות המשותפת בתשתית הענן נדון (אולי אף יתר על המידה), לא ניתן לומר את אותו הדבר לגבי מודל גילוי הפגיעויות והתגובה בענן.
בפוסט זה, אני מפרט מדוע אנו זקוקים למודל תגובה משותף לפגיעויות בענן, סוקר את המצב הנוכחי ומתאר כיצד יכול להיראות מודל שקוף וניתן להרחבה יותר.
פעולה בענן אינה פוטרת את הלקוחות מאחריותם לנהל באופן אקטיבי את האבטחה. עם זאת, האבטחה לא נופלת לחלוטין על כתפי הלקוחות. במציאות, מדובר באיזון בין CSPs ללקוחות, במיוחד כשמדובר באבטחת שירותי ענן. ראינו כיצד האיזון הזה מתממש ונופל כאשר נחשפו פגיעויות עיקריות בענן במהלך השנה האחרונה.
הפגיעויות האחרונות ב-Log4j גרמו למספר חסר תקדים של התראות CVE מצד ספקי תוכנה, בעוד שספקיות הענן (CSPs) ניהלו את ההתראות שלהן באמצעות רשימה ארוכה של עדכונים המשולבים בפעולות נדרשות מצד הלקוחות (התראות AWS ו-Azure). הלקוחות נדרשו לקרוא וליישם את ההנחיות ללא כל דרך למעקב.
כך בדיוק הגיבו ה-CSPs לפגיעויות הענן ש-Wiz גילתה וחשפה מוקדם יותר ב-2021. לדוגמה, כאשר נחשפו פגיעויות חוצות-החשבונות ב-AWS IAM, חברת AWS עדכנה את התיעוד שלה והתריעה ללקוחות פגיעים באמצעות דואר אלקטרוני. לאחר העדכון, לקוחות שלא ביצעו את השלבים הידניים המתוארים נותרו חשופים. פרצת ה-ChaosDB נחשפה בצורה אחראית ל-Microsoft, אשר תיקנה את הפגיעות ועדכנה רק לקוחות שהיו "מושפעים מפעילות המחקר" באמצעות דואר אלקטרוני, עם תיאור מעורפל של הפגיעות והפעולות הידניות הנדרשות מהם: החלפת מפתחות (Key rotation) ותצורה של גישה לרשת. תהליך התראה מעורפל זה עורר תגובה המונית בקרב לקוחות וכלי התקשורת.
מקרים אלו ממחישים את האתגרים העומדים בפני לקוחות המנסים להבין ולתעדף את תגובתם לפגיעויות בענן. עבור לקוחות, שמירה על עמדת אבטחה חזקה מחייבת שקיפות מצד ספקיות הענן (CSPs) בנוגע למה שהן יטפלו בו לעומת מה שלא יטפלו בו מתוך חלקי ה-stack שבשליטתן, ודרך יעילה למנות ולעקוב אחר הפעולות הנדרשות. ללא שקיפות ומעקב, לקוחות לא יכולים לדעת אם הם פגיעים או כיצד להגיב בצורה הטובה ביותר כאשר מתעוררות בעיות.
בואו נצלול לתוך ChaosDB כדי לחשוב דרך מודל האחריות המשותפת כפי שהוא מטופל כיום.
התקשורת הרימה את הכפפה בעקבות הודעת האבטחה של Microsoft והעלתה באופן דרמטי את המודעות הציבורית. אילו התקשורת לא הייתה מספקת סיקור כה נרחב, הפגיעות הייתה מסתיימת ללא דבר מלבד הודעת דואר אלקטרוני ללקוחות ש-Microsoft האמינה שהם מושפעים. יש לבחון כמה היבטים:
• מהי הדרך הנכונה לעדכן את הלקוחות לגבי הפעולות המפחיתות הנדרשות? רק עדכון תיעוד ושליחת מיילים הם הסטנדרטים דה פקטו, אך ברור שהם אינם מספקים.
• מי קובע את היקף ההודעה? חוקרי Wiz מאמינים שMicrosoft היה צריך לעדכן אלפי לקוחות נוספים.
• איך לקוחות יכולים להבין בקלות מה קרה ואיך להגיב? ההנחיה מ-Microsoft כללה שלל קישורי תיעוד שהיה קשה מאוד להרכיב.
• כיצד יכולים לקוחות או CSPs להבטיח שפעולות התיקון המבוקשות בוצעו? התגובה ל-ChaosDB הייתה החלפת מפתחות הענן של Cosmos DB, אך למפתחות אלו אין רשומה של "עודכן לאחרונה".
• בהתחשב בקצב השינוי המהיר בענן, כיצד יכולים לקוחות ללמוד כאשר קווי בסיס האבטחה שלהם משתנים? כאשר Jupyter Notebooks הופעלו כברירת מחדל על ידי Microsoft, ללקוחות לא הייתה דרך משמעותית לדעת על החשיפה הנוספת שלהם או כיצד להשבית באופן מנע את ה"תכונה" החדשה.
שאלות אלו מדגישות שהמצב הנוכחי אינו מספיק טוב. אך איך בדיוק נראה המצב עבור ה-CSPs והלקוחות בכל הנוגע לאחריות אבטחה? הבה נתמקד כעת במצב העניינים הנוכחי.
כדי להבין את המצב הנוכחי של גילוי ותגובה לפגיעויות בענן, חשוב להבדיל בין פגיעויות של ה-CSP לבין פגיעויות של הלקוחות:
• פגיעויות CSP — ליקויים בקוד, בחבילות, בתצורות ברירת מחדל וכו', בתשתית המתוחזקת על ידי ספקיות הענן תחת מודל האחריות המשותפת. ChaosDB, למשל, היה קשור לאינטגרציה בין שירותי Azure שהופעלה (כמעט) בשקט כברירת מחדל עבור כל לקוחות Azure.
• פגיעויות לקוח — ליקויים בקוד, בחבילות, בתצורות ברירת מחדל וכו', בתשתית המתוחזקת על ידי לקוחות תחת מודל האחריות המשותפת. פגיעות ה-Log4j שנחשפה לאחרונה (CVE-2021-44228), למשל, כללה תשתית רישום (logging) פופולרית בקוד פתוח המוטמעת ביישומים רבים שהותקנו על ידי לקוחות על תשתית ה-CSP.
עם הבחנה זו בחשבון, הבה ננתח את תהליך התגובה האבטחתי במונחים של (1) מיפוי איומים וחומרתם, (2) הערכת המשאבים המושפעים, ו-(3) תהליכי תיקון (Remediation) לצמצום האיומים.
ברור שפגיעויות CSP אינן מטופלות כעת בצורה קפדנית ושקופה.
ניתן להשתמש באותה מסגרת בסיסית גם כדי לנתח סיכונים הנובעים מתכונות ענן שפורסמו לאחרונה (למשל Jupyter Notebooks שנוספו ל-CosmosDB) ותצורות אבטחה בשליטת הלקוח:
המצב הנוכחי ביחס לתכונות ענן ותצורות אבטחה מותיר הרבה מקום לשיפור.
כיצד נוכל להביא את השקיפות והריכוזיות שהלקוחות כבר נהנים מהן ביחס לפגיעויות של הלקוח, אל עבר פגיעויות של ה-CSP, תכונות ענן ותצורות אבטחה? אנחנו צריכים מודל חדש של אחריות משותפת בענן.
כקהילה, התקדמנו היטב בהבהרת תהליכי תיקון פגיעויות תוכנה על ידי לקוחות, אך חסר לנו מודל פורמלי בשאר התחומים של מודל האחריות המשותפת בענן. באופן כללי, אין זו אחריותה של ספקית הענן לאבטח פגיעויות תוכנה או תצורות אבטחה, אך הן צריכות לספק מיפוי. על ה-CSPs להסביר בבירור מהו השימוש המאובטח הצפוי עבור כל משאב, ומהי החלופה. לקוחות צריכים להבין אילו פעולות נדרשות מהם ולהיות מוסמכים לבצע אותן.
אני מציע את המודל הבא כנקודת מוצא:
CSP אחריות
ספקי שירותי ענן צריכים להיות אחראים ל:
מדד אבטחת ענן ממוין
מדד אבטחת ענן ממוין יהיה רשימה שמספק הספק של תצורות מאובטחות הזמינות ללקוחות, יחד עם דירוגי החומרה וניתוחי עמדת האבטחה שלהם. אלו צריכים לכלול רשימה של כל התכונות שעשויות להשפיע על עמדת האבטחה של הלקוחות בענן, והדרכה כיצד לשלוט בהן (רצוי באופן מתוכנת). את המיפוי יש לעדכן עם שחרור תכונות חדשות שמשפיעות על מודלי האיומים, כך שלקוחות יוכלו לקבל החלטות מושכלות לגבי עמדת האבטחה שלהם. אם ניקח את Azure CosmosDB כדוגמה, התצורות שניתן למנות הן:
• AZ-COSMOSDB-102: הגדר הגבלות FW
• AZ-COSMOSDB-104: אפשר נקודות קצה פרטיות
יומן שינוי דגם איומים
יומן שינויים במודל האיומים יתקשר ללקוחות כאשר רף אבטחה חדש הופך לזמין או מתעדכן. המידע הזה חייב לזרום מה-CSPs ללקוחות, כיוון שה-CSPs יודעים מתי הם מבצעים שינויים – כגון חיבור CosmosDB ל-Jupyter Notebook – שיוצרים משטחי התקפה חדשים עבור הלקוחות.
מסד נתונים של פגיעות בענן
מסד נתונים של פגיעויות בענן יגדיר ליקויי אבטחה, יקצה להם מזהים ייחודיים ויבהיר כיצד לזהות שירותים ומוצרים פגיעים. הוא גם יעדכן לקוחות כאשר פגיעות זוהתה ותוקנה, וישתף אילו משאבים הושפעו. בנוסף, ההתראה של ה-CSP צריכה להפנות לקוחות לרשימת התצורות המאובטחות הנדרשות כדי להפחית ולפצות על הפגיעות שה-CSP זיהה. עבור איש אבטחה, מסד הנתונים של פגיעויות בענן צריך לשמש כקריאה ברורה לפעולה המפרטת מה מצופה מהם לעשות. המטרה היא להתרחק משליחת אנשים למסמכים מפוזרים עבור מרכיבים שונים של התגובה.
כך היה צריך להיראות הייעוץ ChaosDB בפורמט סטנדרטי של פגיעות בענן:
אחריות הלקוח
ניהול פגיעות
לקוחות הם וצריכים להישאר אחראים לניהול ותיקון פגיעויות בענן.
תצורת ענן נכונה
בדומה לתהליך ניהול הפגיעויות, הלקוחות אחראים לעקוב אחר מדדי אבטחה וליישם אותם בכל הסביבה. כדי להשיג זאת, זמינים כמה פתרונות CSPM נקודתיים, אך הם כוללים בדרך כלל רמה גבוהה של סובייקטיביות בנוגע לחומרה ויישום, מה שיוצר רעש ואתגרים עבור הלקוחות. תהליך זה צריך להיות מתוקנן ומועשר בהקשר, בדיוק כמו תהליך ניהול הפגיעויות.
ספקיות ענן ולקוחות חייבים לעבוד יחד כדי לטפל בפגיעויות בענן. אני מאמין שמודל בסגנון האחריות המשותפת שפורט לעיל יעזור ל-CSPs וללקוחות לשפר את עמדת האבטחה תוך זיהוי ופיצוי על פערים שעלולים להיווצר בין שני הצדדים. עמדת האבטחה הכוללת בענן מושפעת מכל שכבה ב-stack, והתגובה לפגיעות בענן יכולה לכלול פעולות מהלקוח, מה-CSP או משניהם. עם שקיפות משופרת ומודל ברור לטיפול בפגיעויות ענן ובתכונות חדשות, נוכל לעשות צעדים גדולים קדימה בשיפור עמדת האבטחה הכוללת שלנו בענן.
אם אתם מתעניינים בנושא זה, צוות המחקר של Wiz בחן לעומק את הצורך במסד נתונים של פגיעויות בענן. ניתן לעיין בו כאן. לחלופין, אתם יכולים להצטרף לערוץ ה-Slack שלנו כדי לדון בנושא זה ישירות עם צוות המחקר של Wiz.
המשך לקרוא
Log4Shell: עטפו את כל התיקונים Log4j לפני החגים
האתגר העיקרי עם Log4j הוא הבנת התשתית הקיימת שלכם וזיהוי המיקום של כל ספריות ה-Log4j הפגיעות. עקבו אחר ההמלצות של Wiz כדי לסגור את כל הקצוות לפני החגים!
NotLegit: פגיעות Azure App Service חשפה מאות מאגרי קוד מקור
קרא על הפגיעות NotLegit שהתגלתה על ידי Wiz Research Team, שבה Azure App Service חשפו מאות מאגרי קוד מקור.
Log4Shell 10 ימים לאחר מכן: ארגונים באמצע התיקון
Wiz ו-EY (Ernst & Young) ניתחו יותר מ-200 סביבות ענן ארגוניות עם אלפי חשבונות ענן. התוצאות היו מדהימות: בעוד ש-93% מכל סביבות הענן נמצאות בסיכון מ-Log4Shell, בממוצע ארגונים תיקנו 45% ממשאבי הענן הפגיעים שלהם בתוך 10 ימים.