אבטחת כתובות URL של פונקציות AWS Lambda
אמ;לק
המאמר דן בסיכוני אבטחה הנובעים מכתובות URL של פונקציות Lambda שהוגדרו באופן שגוי. הוא מפרט שיטות עבודה מומלצות ואמצעי אבטחה ליישום נכון, על מנת למנוע חשיפה וניצול לרעה של הפונקציות.
סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות
נוסף ל-VibeSec:
כותרת מקורית: Securing AWS Lambda function URLs

התוכן המלא בעברית
תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.
AWS השיקה לאחרונה את Lambda function URLs, תכונה חדשה המאפשרת למפתחי ענן להגדיר נקודות קצה פשוטות וייעודיות עבור פונקציות Lambda. גם ספקי שירותי ענן אחרים תומכים בתכונות דומות, כגון GCP HTTP Cloud Functions ו-Azure Functions HTTP triggers.
אף שניתן היה לחשוף פונקציות Lambda חיצונית כבר בעבר באמצעות API gateways ומאזני עומסים (load balancers), השימוש ב-Lambda URLs מאפשר למשתמשי AWS להאיץ תהליך זה במינימום תקורה, עבור מקרי שימוש פשוטים כגון webhook handlers. בנוסף, ניתן להשתמש ב-Lambda URLs במהלך הפיתוח והבדיקה של יישומי Serverless, מה שמאפשר למפתחים להתמקד בפונקציונליות הליבה ולדחות את הטיפול בדרישות אימות והרשאה לשלבים מאוחרים יותר.
עם העלייה באימוץ Serverless בקרב לקוחות ענן בשנים האחרונות, נראה כי הטכנולוגיה מושכת גם את תשומת הלב של גורמים זדוניים, המזהים פוטנציאל בניצול הפופולריות שלה. מקרה שהתגלה לאחרונה הוא "Denonia", תוכנה זדונית הממוקדת בסביבות Serverless לצורך התקנת כורי מטבעות קריפטוגרפיים (גם אם למספר שניות או דקות בלבד בכל פעם, בהתאם למגבלת הזמן של הפונקציה).
הסיכונים בשימוש לא מאובטח ב-AWS Lambda function URLs
Lambda function URLs הם פשוטים לשימוש, אך כמו כל משאב אחר החשוף חיצונית בסביבת הענן, חשוב לאבטח אותם כראוי. בעוד שפונקציות השוכנות מאחורי API gateway או מאזן עומסים מסתמכות על התצורה המאובטחת של שירותי הקצה הללו, Lambda URLs חייבים להיות מאובטחים באופן עצמאי, ומופעים שהוגדרו באופן שגוי עלולים להוות יעד אטרקטיבי לתוקפים המבקשים לגרום נזק או להשיג גישה לנתונים רגישים.
פונקציית URL עלולה להיות בסיכון במקרים הבאים:
• תוקף מגלה את ה-URL של הפונקציה בסביבה שלך (נרחיב על כך בסעיף הבא).
• הפונקציה הוגדרה באופן שגוי לקבל בקשות HTTP ללא דרישת אימות.
• מדיניות המשאבים (resource policy) של הפונקציה מאשרת הרצה (invocation) על ידי גורמים לא מאומתים. זוהי ברירת המחדל אם לא הוגדר אימות.
• התוקף מבין כיצד להשתמש בפונקציה – כלומר, אילו ארגומנטים היא מקבלת.
הדרישה האחרונה עשויה להיות מורכבת ותלויה במבנה ה-API של הפונקציה:
• פונקציה שאינה מקבלת ארגומנטים תהיה טריוויאלית להפעלה, בעוד שפונקציה עם מספר פרמטרים תהיה קשה יותר לפיצוח.
• כל ידע מוקדם של התוקף על הפונקציה יאפשר לו לנחש בצורה מושכלת יותר כיצד היא פועלת.
• אם הפונקציה "מדליפה" מידע, למשל על ידי החזרת הודעות שגיאה מפורטות, הדבר יאפשר לתוקף להסיק מהם הארגומנטים התקינים באמצעות ניסוי וטעייה.
בתרחיש שהוזכר לעיל, בהתאם למה שהפונקציה הממוקדת עושה, תוקף עלול להוות סיכונים מרובים לסביבת הענן הממוקדת:
• אחזור או מניפולציה של נתונים – אם לפונקציה יש גישת קריאה או כתיבה לנתונים רגישים או קריטיים, תוקף עלול לנצל אותה כדי לבצע שאילתות, למחוק נתונים, לדרוס אותם או להוסיף מידע כוזב, ובכך לפגוע בסודיות ובשלמות המידע.
• גישה ראשונית או הסלמת הרשאות – במקרה הלא סביר שהפונקציה מיועדת למטרות ניהול (כגון יצירת משתמשים או תפקידים, הוספת משתמשים לקבוצות, שינוי הרשאות, איפוס סיסמאות וכו'), תוקף עלול להשתמש בה כדי להשיג גישה לסביבה או להסלים הרשאות קיימות.
• ניצול פגיעות – אם הפונקציה מריצה גרסה של תוכנה הפגיעה לביצוע קוד מרחוק (RCE), או אם הקוד של הפונקציה עצמה מכיל פגיעות כזו, תוקף עלול לגלות זאת ולנצל אותה כדי להריץ נוזקה כגון כורה מטבעות עד להגעת הפונקציה לזמן הקצוב שלה (timeout), שיכול להגיע עד 15 דקות.
בנוסף, גם מבלי להבין לעומק את מטרת הפונקציה, תוקף המבקש לשבש את פעילות הארגון יכול פשוט להפוך את קריאות הפונקציה לאוטומטיות, מה שיוביל לתוצאות הבאות:
• מניעת שירות (DoS) – על ידי ניצול המכסה האזורית של הלקוח למופעים בו-זמניים (unreserved concurrency pool), תוקף עלול לחסום ניסיונות הפעלה לגיטימיים של פונקציה זו ושל פונקציות אחרות באותו אזור, ובכך להעמיס על הסביבה ולשבש תהליכים שגרתיים.
• מניעת ארנק (DoW) – על ידי הפעלת הפונקציה באופן רציף, תוקף עלול לגרום לעלויות גבוהות ללקוח AWS. ברוב המקרים מדובר בחשש משני, שכן התמחור עבור פונקציות Lambda נמוך בדרך כלל; עם זאת, בהתאם לכמות הזיכרון והאחסון שהוקצו ופעולות הפונקציה, העלויות העקיפות עלולות להיות משמעותיות.
מסיור (Reconnaissance) ועד הרצה
אך כיצד תוקף עשוי לגלות מלכתחילה את ה-URL המוגדר בשגגה? תיאורטית, ניתן למנות את כל ה-URLs על ידי שאילתת נתוני DNS פסיביים עבור תת-דומיינים התואמים לביטוי הרגולרי *.lambda-url.*.on.aws. יצוין כי שאילתת יומני שקיפות של תעודות TLS לא תועיל, כיוון ש-Lambda משתמשת כנראה בתעודת Wildcard אחת לכל אזור (כמו *.lambda-url.us-west-2.on.aws עבור אזור us-west-2) במקום להנפיק תעודה נפרדת לכל תת-דומיין. לאחר מכן, התוקף יכול לנסות לגשת לכל אחד מה-URLs הללו ולסמן את אלו המאפשרים גישה ללא אימות למחקר נוסף.
מקור פוטנציאלי נוסף ל-URLs הוא תוצרי פיתוח (development artifacts). תוקף יכול לסרוק קוד מקור בחיפוש אחר Lambda URLs ששימשו במקור לבדיקות, אולי נשכחו בטעות בקוד הייצור ומעולם לא הושבתו. במקרים אלו, קוד המקור עשוי לחשוף רמזים לגבי אופן פעולת הפונקציה והארגומנטים שהיא מקבלת. אם לתוקף יש מזל, הקוד עשוי אף לכלול אישורים לפונקציות שאכן דורשות אימות.
בנוסף, תוקף מתוחכם עשוי להחזיק בידע על פעולתה הפנימית של סביבת היעד, מה שיאפשר לו לנחש ניחושים מושכלים לגבי ה-URLs הזמינים וכיצד להפעילם. לדוגמה, תוקף עם גישה חלקית קודמת עשוי לרשום את ה-URLs באמצעות שאילתות API, או אם השיג גישה לרשת קשורה (כמו זו של שותף או לקוח), ייתכן שיוכל לדלות מידע על ה-URLs של הארגון.
עם זאת, היעדר מידע ציבורי על קיום ה-URL, או אפילו כיצד להפעילו, אינו מהווה מחסום אבטחה מספק; בדומה להיבטים רבים אחרים בענן, תצורה מאובטחת היא חיונית.
שיטות עבודה מומלצות לאבטחת AWS Lambda function URLs
קיימות מספר דרכים לאבטח את Lambda function URLs ולהגן על הסביבה מהתרחישים שהוזכרו לעיל. ככלל, השיטה המומלצת היא לדרוש תמיד אימות והרשאה להפעלת פונקציות Lambda, ולארח אותן ברשת משנה (subnet) פרטית בתוך VPC. אם הפונקציה זקוקה לגישה לאינטרנט ציבורי, למשל לצורך שאילתת API חיצוני שאינו של AWS, יש לחשוף אותה דרך NAT gateway ברשת משנה ציבורית בתוך אותו ה-VPC.
1. אימות IAM
כאשר אימות IAM מופעל (סוג האימות מוגדר כ-AWS_IAM, שהיא ברירת המחדל), הפונקציה תקבל בקשות HTTP רק אם הן חתומות על ידי AWS access key שייך לישות בעלת הרשאת lambda:InvokeFunctionUrl תקינה. משמעות הדבר היא שעבור גישה בתוך אותו חשבון, יש להעניק הרשאה זו במדיניות הזהות (identity policy), ועבור גישה חוצת-חשבונות, היא חייבת להינתן גם במדיניות המשאבים של הפונקציה – אחרת הבקשה תידחה. בפועל, זה מבטיח שרק משתמשי AWS מאומתים יוכלו להפעיל את הפונקציה באמצעות ה-URL שלה.
לעומת זאת, אם אימות ה-IAM עבור ה-URL מושבת דרך קונסולת AWS (סוג אימות NONE), דבר שאינו מומלץ, AWS יצרף אוטומטית מדיניות משאבים המעניקה גישה לציבור (כלומר, ה-principal מוגדר כ-* עבור פעולת lambda:InvokeFunctionUrl). אם החלטת בכל זאת לאפשר הפעלה ללא אימות, ודא שהפונקציה בעלת הרשאות מינימליות בסביבה כדי לצמצם את הסיכון. ניתן גם ליישם מנגנון אימות מותאם אישית בתוך הפונקציה עצמה כחלופה לאימות IAM, אך זה אינו נחשב לשיטה מומלצת.
2. הרשאת IAM
בנוסף לאימות IAM, על ידי הגדרת מדיניות משאבים (resource policy) שקובעת מי מורשה להפעיל פונקציה, באילו תנאים, והאם ישירות (lambda:InvokeFunction) או דרך ה-URL (lambda:InvokeFunctionUrl), ניתן להגביל במפורש את ההרצה לגורמים ספציפיים ולצמצם את סיכון החשיפה הציבורית. יש להימנע ממדיניות משאבים מתירנית מדי, כמו הגדרת תווית כללית (*) כ-principal, מכיוון שהדבר יאפשר לכל משתמש AWS מאומת להפעיל את הפונקציה, וכל אחד יכול ליצור חשבון AWS.
3. CORS
אם מוגדרת תצורת שיתוף משאבים חוצה מקורות (CORS), כברירת מחדל ה-URL יקבל בקשות HTTP מכל מקור (origin/domain), דבר שאינו מומלץ. לכן, יש להגדיר אילוצי CORS נוספים, כגון הגבלת הבקשות למקורות ספציפיים בלבד, או דרישת כותרות (headers) ושיטות HTTP ספציפיות (כמו GET, POST). עם זאת, CORS אינו מהווה מחסום אבטחה חזק בפני עצמו, שכן ניתן לזייף מקורות, ותוקף יכול עקרונית לגלות כיצד להפעיל את הפונקציה, כולל הכותרות והשיטות המקובלות.
4. מקבילות שמורה (Reserved concurrency)
על ידי שמירת מקבילות (concurrency) לכל פונקציה עם URL והגבלתה לערך מקסימלי, ניתן להבטיח שגם אם הפונקציה מופעלת שוב ושוב על ידי תוקף, הנזק העסקי יוגבל לפונקציה הספציפית שנפרצה, בעוד שפעולות אחרות באותו אזור לא ייפגעו. בעת קביעת הערך המקסימלי, יש להתאים אותו לשימוש הספציפי של הפונקציה. הגדרה נמוכה מדי עלולה להקל על התקפות מניעת שירות, בעוד שהגדרה גבוהה מדי עלולה לאפשר התקפות מניעת ארנק.
אבטחת AWS Lambda function URLs באמצעות Wiz
Wiz מספקת למגינים כיסוי על פני אפשרויות מחשוב וחשיפה, כך שלא תצטרך למדל כל סיכון בנפרד – אנחנו עושים זאת עבורך ומפשטים את המידע ב-Security Graph. מבחינת Wiz, ה-Lambda function URLs הם רק עוד נתיב חשיפה. Wiz עוזרת למפתחי ענן לוודא שהם משתמשים ב-Lambda URLs בצורה מאובטחת, על ידי אספקת Controls ו-Configuration Rules מובנים מראש המתריעים על שילובים מסוכנים של עיצוב רשת, תצורת משאבים, זהות ועוד.
לדוגמה, תוכל להשתמש ב-Wiz כדי לבדוק פונקציות Lambda עם השילוב הבא:
• חשיפה לאינטרנט באמצעות URL, מאזן עומסים או API gateway.
• אי-דרישת אימות או הרשאה תקינים, בין אם הבעיה נובעת מאימות IAM מושבת או ממדיניות משאבים מתירנית מדי.
• בעלות על הרשאות גבוהות בסביבה.
בדיקות דומות זמינות עבור כל סוג אחר של שירותי Serverless החשופים לציבור, כולל אנלוגים ב-GCP וב-Azure. בנוסף, Wiz מתריעה על מופעי Serverless המריצים תוכנה פגיעה או נגועים בנוזקות.