מפתחות פרטיים של אפליקציות גיטהאב: 474 מפתחות דלפו ונחשפו לציבור
אמ;לק
מחקר גילה 474 מפתחות פרטיים תקפים של אפליקציות גיטהאב שדלפו, חלקם מעניקים גישת אדמין לארגונים שלמים. בין הנפגעים נכללו ה-CDC ו-BuildBuddy. זה מדגיש את החשיבות של ניהול ובדיקה קפדניים של סודות במערכות קוד.
סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות
נוסף ל-VibeSec:
כותרת מקורית: GitHub App Private Keys: 474 Leaked Keys Exposed

התוכן המלא בעברית
תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.
TL;DR
• 474 מתוך 4,802 המפתחות שנבדקו עדיין עבדו: GitGuardian שלף אותם מתוך מעל 500,000 מפתחות RSA חשופים, ומצא ש-474 מהם (כ-10%) עדיין מאומתים כ-440 Apps שונים ב-API של GitHub.
• ל-44 Apps הייתה גישת אדמין מלאה לארגון: 72% מה-Apps שנפרצו יכלו לקרוא תוכן של מאגרים פרטיים, ו-207 מהם יכלו לכתוב לתוכם, מה שהופך מפתח אחד שדלף לכלי להשתלטות על ארגון.
• מפתחות של GitHub App לעולם אינם פוקעים: מקרים אמיתיים כללו Access Tokens עבור GitHub Actions, BuildBuddy, Crusher.dev וה-CDC, שבהם דליפה שנשכחה יכולה להעניק גישה למשך שנים, עד שמישהו יבצע להם רוטציה.
אבטחת שרשרת האספקה (Supply-chain security) היא נושא חם בשנים האחרונות. תוקפים ניצלו את המערכות האקולוגיות של npm, PyPI ו-Rust כדי לפגוע במכונות של מפתחים בקנה מידה רחב, ו-GitHub מילא תפקיד מרכזי כנקודת כניסה דרך זרימות עבודה (Action workflows) שהוגדרו בצורה שגויה.
GitHub Apps הם וקטור פחות נחקר באותו התחום. בשל ההרשאות שהם מחזיקים, הם מהווים את אחד הרכיבים הרגישים ביותר במערכת האקולוגית של GitHub, שכן הם מסוגלים להגיע לכל מאגר שההתקנה שלהם מכסה, ובמקרים הגרועים ביותר, להשתלט על הארגונים שהתקינו אותם. ההדלפה האחרונה של CISA הראתה בדיוק כמה רחוק טווח זה יכול להגיע: App בודד שנפגע הפך לדלת פתוחה למערכת המידע של הארגון.
במאמר זה, אנו בוחנים כיצד GitHub Apps מאמתים, ומה קורה כאשר המפתחות הפרטיים שלהם נופלים לידיים הלא נכונות.
מה זה GitHub App?
GitHub Apps הם פיצ'ר בפלטפורמת GitHub המרחיב את הפונקציונליות שלה. אפליקציות יכולות להיות שימושיות מסיבות רבות, וה-Marketplace של GitHub מכיל יותר מאלף אפליקציות זמינות. לדוגמה, GitGuardian מסתמך על GitHub App כדי לספק תמיכה בתכונת ה-secret scanning של GitGuardian במאגרים פרטיים.
GitHub Apps מותקנים ברמת הארגון ולאחר מכן ניתן להשתמש בהם למגוון מטרות, למשל:
• כלי CI/CD: בדיקות או פריסות אוטומטיות
• סורקי איכות/אבטחת קוד שמגיבים על PRs
• אינטגרציות לניהול פרויקטים: סנכרון Issues לעוקבים חיצוניים
• בוטים שמבצעים אוטומציה לזרימות עבודה שגרתיות: תיוג, טרייגינג (triaging) וכו'.
GitHub Apps, בניגוד לאפליקציות OAuth, קיימים תחת זהות משלהם. הם מאמתים את עצמם בראש ובראשונה, ולאחר מכן יכולים להתחזות לארגון שבו הם מותקנים באמצעות installation tokens.
בעת התקנת אפליקציה בארגון, המשתמש צריך לבחור שתי הגדרות עיקריות:
• היקף ההתקנה, כל המאגרים או בחירה
App מבקש הרשאה בתצורה שלו.
"permissions" : { "discussions" : "write" , "metadata" : "read" }
אלה עוקבים אחר אותה סכימה כמו ההרשאות המוגדרות בזרימות עבודה Action:
• ההרשאה חלה על אובייקט: תוכן מאגר, זרימות עבודה של מאגר, בקשות משיכה, ניהול ארגון וכו'.
לאחר ההתקנה, App יכול לבצע כל פעולה שההרשאות שלו מגדירות, בכל מאגר שההתקנה מכסה. זה הופך את GitHub Apps לנכס קריטי בנוף האבטחה GitHub. אם App נפגע, התוקף יורש את ההרשאות שלו בכל הארגונים שבהם הוא מותקן.
כיצד מפתח פרטי של GitHub App הופך לגישה API
כדי לבצע אימות מול ה-API, האפליקציה מסתמכת על מפתח פרטי קריפטוגרפי. הוא מוגדר בתצורת ה-App וניתן ליצירה רק על ידי GitHub עצמו. למפתחות של אפליקציות אין תאריך תפוגה. הם תקפים עד שמישהו מוחק אותם ידנית מהתצורה.
ברגע שמפתח נוצר, ה-App משתמש בו כדי לייצר אסימון גישה קצר-מועד. זהו JWT החתום עם המפתח הפרטי של ה-App ושיטת RS256. האסימון חייב להכיל רק מספר מוגבל של תביעות (claims):
iat (הונפק ב-), exp (תאריך תפוגה; חייב להיות לכל היותר 10 דקות בעתיד), iss (ה-App ID)
ברגע ש-GitHub מאמת את האסימון החתום, ניתן להשתמש בו כדי לקרוא ולשנות מטא-נתונים של ה-App, כולל רשימת ההתקנות. לאחר מכן, ניתן להשתמש בו כדי להשיג installation token שמאפשר בתורו גישה לארגון של המשתמש.
curl -iX POST \ -H "Authorization: Bearer eyJhbGciOiJSUzI1NiIsInR5cCI6IkpXVCJ9.eyJpYXQiOjE3ODg1MzA4NDMsImV4cCI6MTc4ODUzMTUwMywiaXNzIjoiMTMzNyJ9Cg.[...]" \ https://api.github.com/app/installations/1331/access_tokens \ -d ' { "repositories" : [ ] , "permissions" : { "contents" : "read" } } '
המפתחות הפרטיים של ה-Apps הם לכן המרכיב הקריטי ביותר בהתקנה. כל מי שמחזיק באחד יכול לחתום על JWT משלו ולבקש אסימוני גישה שלא ניתן להבחין בינם לבין האסימונים של ה-App עצמו. אם מפתח דולף, נוצר סיכון לשרשרת האספקה שיכול להשפיע גם על בעלי האפליקציה וגם על כל המשתמשים בה.
מציאת מפתחות פרטיים של Apps בקנה מידה רחב
מפתחות פרטיים המקודדים בפורמט PEM, המשמש את מחולל המפתחות של GitHub, עוקבים אחר דפוס חזק וקל לזיהוי. הם מפוענחים לפורמט שמקל על זיהוי מפתחות מזויפים.
-----BEGIN RSA PRIVATE KEY----- MIIEvwIBADANBgkqhkiG9w0BAQEFAASCBKkwggSlAgEAAoIBAQDTm6N1VlCuoYRB Iab5tHdEKq61WsY8uZYzXDZYrp8GJa3dl8owgAi9P6PgiURua3dtid+ni44pUy/1 [...] oKdwLpn1+OtNvV/8sPLlxLNM4rbbQXQkuOOgOiigWuKqYaEeo5YpjzPIex7QevPu KkJWZBrZ4fF36hDIUwZksvnfNg== -----END RSA PRIVATE KEY-----
איתור מפתחות פרטיים שדלפו הוא אפוא קל, ומנוע זיהוי הסודות של GitGuardian עושה זאת מאז 2019. עם זאת, יש עדיין שתי בעיות כשמנסים לזהות מפתחות פרטיים של GitHub Apps:
• מפתחות פרטיים משמשים למגוון רחב של יישומים, החל מאימות SSH ועד HTTPS.
• מפתח פרטי של App חייב להיות מקושר ל-App ID או ל-Client ID.
עבור ניסוי זה, שלפנו למעלה מ-500,000 מפתחות פרטיים מסוג RSA ממאגר הסודות שדלפו לציבור של GitGuardian. לאחר מכן, צמצמנו את הקבוצה הזו ל-4,802 מפתחות פרטיים שמשמשים בהקשר של GitHub ועבורם מצאנו App ID סמוך.
עבור כל מפתח פרטי, חתמנו על אסימון גישה וניסינו להשתמש בו כדי לקרוא את נקודת הקצה /app API. אם המפתח הפרטי היה תקני, נקודת קצה זו הייתה מחזירה מידע מטא-נתונים על ה-App המקביל. אחרת, היא החזירה שגיאה.
המספר הזה כבר מרשים, אבל המאפיינים של המושפעים Apps מדגישים את ההשפעה הפוטנציאלית עוד יותר.
מספר ההתקנות לכל אפליקציה נע בין 0 (עבור 21 Apps) ל-303. ל-59% מה-Apps הייתה התקנה אחת בלבד, מה שמרמז שהן פותחו ושימשו גורם בודד ולא ככלי מדף ציבוריים.
ל-72% מה-Apps שנפרצו היו הרשאות תוכן מסוימות, כלומר הם יכלו לגשת למאגרים פרטיים של הארגונים שמשתמשים בהם. ל-207 מהם יש הרשאות כתיבה לתוכן והם יכולים לשנות מאגרים אלו.
גרוע מכך, ל-44 Apps יש הרשאות ניהול ארגוניות, 40 יכולים לנהל self-hosted runners, ו-98 יכולים לשלוט ב-workflows. הרשאות אלו יכולות לאפשר השתלטות מלאה על ארגון היעד, או הרצת קוד על התשתית הפנימית שלו, עם או בלי פגיעה נוספת בשרשרת האספקה.
נקודה אחרונה ראויה לציון: המפתחות של 156 Apps הודלפו במאגר שאינו בבעלות מתחזק האפליקציה. זהו דפוס שאנו ב-GitGuardian רואים לעתים קרובות, וזה מה שמקשה על זיהוי סודות שדלפו.
האיום שנוצר על ידי יישום שנפגע הוא אמיתי וקונקרטי. זה הוביל אותנו לחשוף את הבעיות לבעלי האפליקציות המושפעות באחריות.
Real-world Apps, איום בעולם האמיתי
בין היישומים שנפגעו, כמה בולטים כהמחשה חזקה של תרחישי הסיכון והניצול הפוטנציאליים בעולם האמיתי.
Access Tokens for GitHub Actions
Access tokens for GitHub Actions הוא GitHub App המשמש לניהול גישה מפורטת (fine-grained) עבור workflows של GitHub Actions. המפתח הפרטי שלו הודלף בינואר 2024, ב-commit שכנראה היה תוצאה של שגיאה.
ה-App הותקן ב-300 ארגונים, כולל חברות בולטות כגון Civica ו-Sierra Nevada Corp. בהתחשב באופי ה-App, ההרשאות שלו היו נרחבות וכללו יכולת לשנות תוכן של מאגרים ולנהל את הארגון עצמו.
זוהי הדוגמה המושלמת ל-GitHub App שלפשרה שלו יכולות להיות השלכות חמורות על שרשרת האספקה בגלל מספר ההתקנות שלה.
בעקבות החשיפה שלנו, מנהל האפליקציה סובב מיידית את המפתח הפרטי של App . כל המשתמשים של App זה בטוחים כעת מפני האיום הזה.
Buildbuddy
BuildBuddy היא פלטפורמה הבנויה סביב Bazel, מערכת הבנייה בקוד פתוח של Google, שעוזרת לצוותים להאיץ ולנטר את בניית התוכנה שלהם. BuildBuddy הוא קוד פתוח וליבה פתוחה, עם קוד מקור שמתארח בארגון buildbuddy-io.
המפתח הפרטי של App בשם BuildBuddy (local) הודלף ביוני 2025 באחד המאגרים של הארגון. ה-App היה אמור לשמש רק את צוות BuildBuddy עצמו והותקן ב-10 ארגונים בלבד, כולל buildbuddy-io עצמו.
עם הרשאות כתיבה וניהול של מאגרי יעד, והיקף התקנה שכלל את המאגר הראשי buildbuddy-io/buildbuddy, יישום זה עלול לסכן את קוד המקור של BuildBuddy.
בהתחשב בכך שbuildbuddy-io/buildbuddy מכיל את קוד המקור הן עבור רכיבי הלקוח והן עבור רכיבי השרת של הפתרון, קורבנות פוטנציאליים היו יכולים לכלול:
• משתמשי BuildBuddy התלויים ב-CLI, שיכול היה להיות מורעל.
• ארגונים המארחים BuildBuddy באופן פנימי, שכן רכיבי השרת עלולים להיות מורעלים.
באופן דומה, מכיוון שחברת BuildBuddy מסתמכת גם היא על רכיבי השרת, פלטפורמת ה-SaaS של BuildBuddy הייתה עלולה להיפגע. רדיוס הפיצוץ יכול היה להתרחב למשתמשי פלטפורמת ה-SaaS.
לאחר הדיווח שלנו, צוות האבטחה של BuildBuddy הוריד במהירות את האפליקציה. חקירות לא העלו עקבות לניצול זדוני של Application זה. כל המשתמשים BuildBuddy בטוחים מאיום שרשרת האספקה.
Crusher.dev
Crusher.dev הוא פרויקט מסגרת בדיקות בקוד פתוח ל-JavaScript. המפתח ל-Crusher-Test App הודלף בנובמבר 2020. ל-App יש גישת קריאה למאגרים, המאפשרת לו לקרוא את הקוד הפרטי של המשתמשים.
הפרויקט לא מתוחזק כבר שלוש שנים. האתר הראשי שלו מושבת כרגע, מה שמצביע על כך שהוא נטוש. עם זאת, מכיוון שמפתחות פרטיים של App לעולם אינם פוקעים, ההתקנות של ה-App עדיין פועלות כיום. כל המשתמשים שלא הסירו את האפליקציה לאחר סיום הפרויקט נמצאים בסיכון לגניבת קוד פרטי.
Centers for Disease Control and Prevention
המפתח הפרטי של App פרטי בבעלות ארגון בשם cdcent הודלף באפריל 2025. יש לציין שהדליפה התרחשה במאגר של ארגון CDCGov, הארגון הרשמי של US Centers for Disease Control and Prevention.
האפליקציה מותקנת רק בארגון cdcent ומוענקת לה גישה לשני מאגרים פרטיים בלבד, כולל cdcent/cfa-cdcgov-actions. עם זאת, ל-App יש גישת כתיבה למאגרים אלו, ולכן הוא יכול להרעיל את הקוד המאוחסן בהם.
בהתבסס על תיעוד ציבורי, נראה כי מאגר זה מתווך אינטראקציות בין מאגרי הארגון הראשיים של CDCGov לבין תשתית ה-Azure של ה-CDC. למרות שלא ניסינו ליצור אינטראקציה ישירה עם המאגר המושפע, הניתוח שלנו מצביע על כך שניתן היה להשתמש ב-App כדי להריץ קוד שרירותי בתוך ה-Azure tenant של ה-CDC.
דיווחנו על אירוע אבטחה זה ל-CDC דרך פורטל הגילויים האחראי של HHS ב-4 בספטמבר. קיבלנו אישור ב-9 בספטמבר. לאחר פניות מרובות, האישורים בוטלו ב-18 בספטמבר, שבועיים לאחר החשיפה הראשונית.
הסודות שלך הם איום שרשרת האספקה של אחרים
שלושת המקרים שלמעלה חולקים דפוס משותף: מפתח פרטי אחד שדלף, נשכח בתוך commit, וממשיך להתקיים זמן רב אחרי האדם שהדליף אותו והסיבה המקורית ליצירתו. מפתחות פרטיים של GitHub App לעולם אינם פוקעים. מפתח שבוצע לו commit בטעות בשנת 2020 יכול עדיין לשמש לאימות כיום, זמן רב לאחר שהטעות נשכחה.