חזרה לפיד
articlesמקור: Snyk Blog20.4.2020

סקירת קוד מאובטח: 8 שיטות עבודה מומלצות

אמ;לק

כיצד לבצע סקירת קוד עם דגש על אבטחה? המאמר מציג שמונה שיטות עבודה מומלצות לאיתור פגיעויות אבטחה במהלך תהליך סקירת הקוד, עם צ'קליסט שימושי.

סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות

נוסף ל-VibeSec:

כותרת מקורית: Secure code review: 8 security code review best practices

סקירת קוד מאובטח: 8 שיטות עבודה מומלצות

התוכן המלא בעברית

תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.

זה תמיד רעיון טוב לבדוק בעיות אבטחה בקוד שאתה סוקר. אם אינך יודע מה לחפש, הנה רשימת בדיקה שימושית שתספק לך נקודות למחשבה עבור סקירות הקוד הבאות שלך! קשה לבצע סקירות קוד היטב, במיוחד כשאינך בטוח לגמרי אילו שגיאות עליך לחפש. גישת ה-DevSecOps דוחפת את בדיקות האבטחה לשלבים מוקדמים (shift-left), כך שניתן למצוא ולתקן פגיעויות מוקדם יותר, בשלבי התכנון, הפיתוח או ה-CI/CD של זרימת העבודה.

כשאתה סוקר קוד, ודא שאתה מבין שלא כל הקוד נכתב באופן שווה! חשוב גם על מה שעומד מאחורי הקוד שאתה סוקר, ועל הנתונים והנכסים שאתה מנסה להגן עליהם. ידע מעשי זה הוא משהו שלא קל להוסיף לרשימת בדיקה. עם זאת, שימוש בטיפים ב-cheatsheet זה, לצד הידע המקצועי שלך, יסייע לך להחליט היכן עליך להשקיע יותר זמן והיכן לצפות לסיכון גבוה יותר ולסוגים שונים של התקפות. שים לב שדרך מצוינת לקבוע היכן קיימים אזורי הסיכון הגבוהים ביותר שלך היא יצירת עצי תקיפה (attack trees), שיראו לך היכן למקד את מאמציך תחילה.

אז בואו נתחיל ברשימת 8 הטיפים לסקירת קוד מאובטח, שתוכל לבדוק כשאתה בוחן Pull Requests בעתיד!

1. ניקוי (Sanitize) ואימות של כל קלט

יישומי אינטרנט מודרניים צריכים לקיים אינטראקציה עם כל מיני סוגים של קלט מצד שלישי. אף על פי שקלט ישיר ממשתמש קצה בדפדפן, למשל, הוא מובן מאליו, כמפתחים אנחנו יודעים שמשתמשים יזינו דברים בלתי צפויים בכל הזדמנות. לוודא שקלט ישיר ממשתמש עובר אימות וניקוי (sanitize) בהתאם, נחשב לשיטת עבודה מומלצת כדי להבטיח שיישומים לא יהיו חשופים להזרקת תוכן (Content Injection). עם זאת, קלט ישיר של משתמש הוא ממש לא הדבר היחיד שעליך לבדוק. בעצם, יש להתייחס לכל קלט שמגיע מחוץ לגבולות המערכת שלך כפוטנציאל מזיק. חשוב על דברים כמו:

• אירועים (events) — מערכת מונעת אירועים, כגון עבודה צמודה עם פלטפורמות של Functions as a Service.

נוסף על כל זה, קלט שנראה בשליטתך ממבט ראשון עלול להזיק. תחשוב על זה — כאשר משתמש זדוני מצליח להתחבר ישירות למסד הנתונים שלך, נוצרת דלת אחורית להכנסת קוד זדוני, למשל, שיבוצע במערכת שלך. אותו עיקרון חל גם על:

יש לאמת ולנקות (sanitize) כל קלט, אפילו כזה שנראה כאילו הוא בשליטתך. בדוק אם הקלט הגיוני. שימוש במערכת טיפוסים (type system) בשפה בטוחה מבחינת טיפוסים (type-safe) יכול לעזור לך מאוד. בנוסף, בדוק את הפורמט, הטווח, הגודל, סוג הקובץ ושם הקובץ, ואל תיקח דבר כמובן מאליו. יש לנקות קלט של משתמשים, רצוי באמצעות ספרייה מהימנה, לפני שהוא מאוחסן או נעשה בו שימוש כלשהו.

2. לעולם אל תשמור סודות כקוד/הגדרות

קל מדי לאחסן אישורים, אסימונים (tokens) או סודות אחרים כמשתנים או קבועים, כי הרי אנחנו רק בודקים שהכל עובד. אבל באותה קלות, הקוד הזה עושה את דרכו למאגר הקוד שלך כי שכחת להסיר אותו. אנו מפצירים בך לוודא שאין שום דבר רגיש בקוד שאתה סוקר. אם אתה משתמש במאגר קוד מבוסס Git, ישנם כלים מצוינים זמינים, כמו git-secrets, שיכולים לנתח את ה-commits שלך באופן סטטי, באמצעות pre-commit Git Hook, כדי להבטיח שאינך מנסה לדחוף סיסמאות או מידע רגיש ל-repository שלך. ה-commits נדחים אם הכלי מזהה דפוסי ביטוי רגולרי (regex) המצביעים על כך שמידע רגיש אוחסן באופן לא תקין. זה עשוי להאט מעט את ה-pushes, אבל זה בהחלט שווה את זה.

קיום כללים צוותיים שמונעים אחסון אישורים כקוד היא דרך מצוינת לנטר התנהלות לא תקינה בזרימת העבודה של המפתחים. השתמש בכלים כמו Vault כדי לסייע בניהול הסודות שלך בסביבת הייצור (production). לבסוף, שקול להשתמש בשרשרת כלים לניהול זהויות ומשתמשים, כמו Keycloak (המתוחזק כיום על ידי מספר מפתחים ב-Red Hat) ואחרים.

ישנן דרכים רבות להימנע מהכנסת אישורים למאגר שלך מלכתחילה, ועדיף ליישם כמה שיותר מהן; עם זאת, תמיד יש סיכוי שמידע רגיש כלשהו יתגנב פנימה. כדאי גם לשקול ביצוע ביקורות קבועות ל-repos שלך, תוך שימוש בכלים כמו GitRob או truffleHog, שסורקים את בסיס הקוד שלך ומחפשים מידע רגיש באמצעות התאמת דפוסים.

3. בדיקת פגיעויות אבטחה חדשות בתלויות קוד פתוח של צד שלישי

פיתוח יישומים מודרני תלוי מאוד בספריות של צד שלישי. באמצעות מנהלי חבילות כמו npm, Maven, Gradle, PyPI או כל מקביל אחר, יש לנו גישה נוחה לספריות ולמסגרות (frameworks) הזמינות לציבור. כמפתחים, אנו רוצים להתמקד בלוגיקה עסקית ספציפית ולאו דווקא ביצירת פונקציונליות בסיסית, לכן שימוש במסגרות ובספריות לביצוע המשימות הכבדות הוא בחירה מובנת מאליה.

יש סיכוי טוב שאינך יודע בכמה תלויות ישירות האפליקציה שלך משתמשת. בפרויקט ממוצע, כמות הקוד שלך יכולה להוות אפילו פחות מ-1% — השאר הוא ספריות ומסגרות מיובאות. הרבה מהקוד שנכנס לסביבת הייצור פשוט אינו שלנו, אך אנו תלויים בו מאוד. סביר מאוד שאינך יודע גם בכמה תלויות טרנזיטיביות (transitive dependencies) האפליקציה שלך משתמשת. מסגרות גדולות כיום תלויות בספריות אחרות, שבתורן תלויות בספריות נוספות. על ידי משיכת ספרייה או מסגרת בודדת, רוב הסיכויים שאתה מושך לפחות עוד תריסר ספריות או מסגרות שאינך תמיד מודע להן. בדרך זו, התלויות מהוות את רוב היישום הכולל שלך. תוקפים מכוונים יותר ויותר לתלויות בקוד פתוח, כיוון שהשימוש החוזר בהן מספק לתוקף זדוני קורבנות רבים. מסיבה זו, חשוב לוודא שאין פגיעויות ידועות בכל עץ התלויות של האפליקציה שלך.

בואו נשתמש ב-Snyk כדוגמה. Snyk מנתח את הפרויקט שלך באופן סטטי כדי למצוא תלויות פגיעות שאתה עשוי להשתמש בהן ועוזר לך לתקן אותן. אתה יכול לבדוק את ה-repos שלך דרך ה-UI של Snyk כדי למצוא בעיות, וגם למנוע ממפתחים להוסיף ספריות פגיעות חדשות על ידי בדיקת ה-Pull Requests וכישלון הבדיקה אם הוצגה פגיעות חדשה. קיימת גם אפשרות לתיקון אוטומטי של PR.

בהתאם לאופן שבו אתה מעדיף לעבוד, תוכל לבחור לחבר את המאגר שלך ל-UI של Snyk, או לסרוק את הפרויקט במחשב המקומי באמצעות ה-CLI (בדוק את ה-CLI cheat sheet), אינטגרציה במערכת הבנייה, או תוסף ב-IDE שלך. החל מצד שמאל (המחשב המקומי של המפתחים) ועד לצד ימין (המערכת שלך בייצור), וכל שלב ביניהם, עליך לנתח את התלויות שלך באופן אוטומטי כדי להבטיח משוב מהיר.

4. אכיפת אימות מאובטח

אימות מאמת שמשתמש, שירות או ישות (פנימיים או חיצוניים) הם אכן מי שהם טוענים שהם. זה יכול להיות פשוט כמו משתמש שמעביר לך את פרטי ההתחברות שלו, או שרת שמספק לך אישור TLS כדי לאמת שהוא אכן השרת שהוא טוען להיות. אימות לא אומר לך מה המשתמש או השירות רשאים לעשות, אלא רק שהם אכן מי שהם טוענים. בוא נסקור כמה שיטות עבודה מומלצות לאימות שכדאי לשים לב אליהן:

הנח שהם אינם מי שהם טוענים שהם.

עליך לפעול לפי העיקרון שהם אינם מי שהם טוענים שהם, עד שיספקו את האישורים שיוכיחו זאת. ההנחה שמשתמש או שירות לא אמורים לקבל גישה לנתונים שלך היא, כמובן, דרך הפעולה הבטוחה ביותר. ודא שהקוד שלך משקף זאת.

אכיפת מורכבות סיסמה

במקרה של משתמשים, שקול להיות סובלני יותר לגבי שמות משתמש, במיוחד בעת שימוש בכתובות דוא"ל. לדוגמה, יש מעט ערך בהבחנה בין Patch@snyk.io לבין patch@snyk.io, בעוד שחשוב לאכוף מורכבות של סיסמאות (לפחות תו רישיות אחד, תו קטן אחד (a-z), ספרה אחת (0-9) ותו מיוחד אחד) ואורך מינימלי (NIST SP800-132). אני מבין שקשה לזכור את כל הסיסמאות האקראיות, הארוכות והמורכבות האלו, אבל בואו - אנחנו ב-2020 ומנהלי סיסמאות כאן כדי להציל אותך!

אימות מחדש לפני פעולות רגישות

דרישת אישורים מהמשתמשים לפני העברת כספים או ביצוע פעולות רגישות מפחיתה סיכונים להתקפות Cross-Site Request Forgery (CSRF) וחטיפת Session. תוקף עלול לנסות לבצע פעולות רגישות אלו מבלי שסיפק מעולם את פרטי הזיהוי של המשתמש. אמצעי אבטחה זה, למרות אי-הנוחות למשתמשים, יכול להגן עליהם לטווח הארוך.

אימות לקוח TLS

אימות לקוח TLS, הידוע גם כאימות TLS דו-כיווני, דורש מהדפדפן ומהשרת שניהם לבצע אימות, כאשר כל צד שולח את אישורי ה-TLS שלו במהלך לחיצת היד (handshake) של ה-TLS. הדבר מושג כאשר משתמש או שירות מקבלים אישור לקוח מהשרת ומספקים אותו באינטראקציות עוקבות. ייתכן שהמשתמש יצטרך להתקין את האישור אם הוא משתמש בדפדפן.

5. אכיפת עקרון המינימום בהרשאות (Least Privilege)

בנוסף לאימות קיים נושא ההרשאות. הם נשמעים דומים אך שונים למדי. כפי שראינו בסעיף 4, אימות מוכיח שמשתמש או שירות הם אכן מי שהם טוענים שהם, בעוד שהרשאה מוודאת שאותו אדם או שירות מורשים לבצע את המשימה או הפעולה שהם מנסים לבצע. אנו יודעים שעלינו לבדוק זאת ולוודא שהמשתמשים, השירותים או התהליכים פועלים בתפקיד (role) בעל סמכות לביצוע הפעולה. עם זאת, מנקודת מבט של כתיבת קוד, לעיתים קרובות קל מדי לתת יותר גישה ממה שנדרש בפועל.

עקרון המינימום בהרשאות קובע שכל מודול (תהליך, משתמש או תוכנית) חייב להיות מסוגל לגשת רק למידע ולמשאבים הנחוצים למטרתו הלגיטימית. לכן, בעצם, תן לאנשים או לתהליכים את המינימום ההכרחי של הרשאות שהם צריכים כדי להשיג את מטרתם.

דרך מצוינת לבדוק זאת היא לכתוב בדיקות יחידה (unit tests) ובדיקות אינטגרציה ספציפיות שלא רק בודקות את ה"מסלול המאושר" (happy path), אלא, חשוב מכך, בודקות את המקרים השליליים הקשורים לאבטחה. בדיקות אלו צריכות לבצע אימות בהצלחה, אך לנסות לבצע פעולות שאין להן הרשאה אליהן. יש להוסיף בדיקות אלו תמיד בעת שינוי התפקידים שמהם פועלת האפליקציה שלך, או בעת הכנסת משאבים חדשים הדורשים תפקיד ספציפי לביצוע פעולות.

6. טפל בנתונים רגישים בזהירות

חשיפת נתונים רגישים — כמו מידע אישי או מספרי כרטיסי אשראי של הלקוחות שלך — עלולה להזיק. אך גם מקרים מתוחכמים יותר עלולים להזיק באותה מידה. לדוגמה, חשיפה של מזהים ייחודיים במערכת שלך עלולה להזיק אם מזהה זה יכול לשמש בקריאה אחרת כדי לשלוף נתונים נוספים.

קודם כל, עליך להסתכל מקרוב על עיצוב האפליקציה שלך ולקבוע אם אתה באמת זקוק לנתונים האלו. נוסף על כך, ודא שאינך חושף נתונים רגישים, אולי באמצעות לוגים (logging), השלמה אוטומטית, העברת נתונים וכו'.

אחסון נתונים רגישים

#code-review#application-security#best-practices#secure-coding
קרא במקור