OWASP — אחסון סיסמאות
אמ;לק
גיבוב סיסמאות באמצעות אלגוריתמים מתאימים כגון Argon2.
סיכום בעברית: מערכת VibeSec · מדיניות המקורות
נוסף ל-VibeSec:
>גיבוב סיסמאות באמצעות אלגוריתמים מתאימים כגון Argon2.
התוכן המלא בעברית
תרגום אוטומטי מהמקור; מונחים טכניים נשארו באנגלית. לנוסח המחייב — הכתבה המקורית.
הקדמה ¶
דף הנחיות זה מספק עצות לגבי השיטות הנכונות לאחסון סיסמאות לצורכי אימות. כאשר מאחסנים סיסמאות, יש להגן עליהן מפני תוקף גם במקרה של פריצה ליישום או למסד הנתונים. למרבה המזל, רוב השפות והמסגרות (frameworks) המודרניות מספקות פונקציונליות מובנית המאפשרת לאחסן סיסמאות בצורה מאובטחת.
אסור לאחסן סיסמאות כטקסט גלוי (plain text). במקום זאת, יש להגן עליהן באמצעות אלגוריתמי גיבוב (hashing) חזקים ואיטיים כגון Argon2id, bcrypt או PBKDF2. יש להוסיף מלח (salt) ייחודי לכל סיסמה כדי למנוע מתוקפים להשתמש בטבלאות חיפוש מחושבות מראש, כמו טבלאות קשת (rainbow tables). אלגוריתמי גיבוב מהירים כגון SHA-256 אינם מתאימים לאחסון סיסמאות מכיוון שהם מאפשרים לתוקפים לבצע מספר רב של ניחושים במהירות. שימוש באלגוריתמים איטיים וצורכי זיכרון הופך התקפות כוח גס (brute-force) לקשות, יקרות וממושכות הרבה יותר.
• השתמש ב-Argon2id עם תצורה מינימלית של 19 MiB זיכרון, ספירת איטרציות של 2 ודרגה אחת של מקביליות.
• אם Argon2id אינו זמין, השתמש ב-scrypt עם פרמטר עלות CPU/memory מינימלי של (2^17), גודל בלוק מינימלי של 8 (1024 בתים) ופרמטר מקביליות של 1.
• עבור מערכות מדור קודם המשתמשות ב-bcrypt , השתמש במקדם עבודה של 10 או יותר ועם מגבלת סיסמה של 72 בתים.
• אם נדרשת תאימות של FIPS-140, השתמש ב-PBKDF2 עם מקדם עבודה של 600,000 או יותר והגדר עם פונקציית Hash פנימית של HMAC-SHA-256.
• שקול להשתמש בפלפל כדי לספק הגנה נוספת לעומק (אם כי לבדו, הוא אינו מספק מאפיינים בטוחים נוספים).
רקע ¶
Hashing לעומת Encryption ¶
ניתן להשתמש בגיבוב (hashing) ובהצפנה כדי לשמור על נתונים רגישים, אך ברוב המוחלט של המקרים, סיסמאות צריכות לעבור גיבוב מאובטח באמצעות אלגוריתמי גיבוב מודרניים ואדפטיביים (כגון Argon2id, bcrypt או PBKDF2), ולא לעבור הצפנה או להישמר כטקסט גלוי.
מכיוון שגיבוב הוא פונקציה חד-כיוונית (כלומר, בלתי אפשרי "לפענח" hash ולקבל את ערך הטקסט הגלוי המקורי), זוהי הגישה המתאימה ביותר לאימות סיסמה. גם אם תוקף משיג את הסיסמה המגובבת, הוא לא יוכל להשתמש בה כדי להתחבר למערכת כקורבן.
מכיוון שהצפנה היא פונקציה דו-כיוונית, תוקפים יכולים לשחזר את הטקסט הגלוי המקורי מהנתונים המוצפנים. הצפנה יכולה לשמש לאחסון נתונים כמו כתובת המשתמש, שכן נתונים אלו מוצגים כטקסט גלוי בפרופיל המשתמש. גיבוב של כתובת כזו היה הופך אותה לרצף חסר פשר.
הזמן היחיד שבו יש להשתמש בהצפנה בסיסמאות הוא במקרים קצה שבהם יש צורך להשיג את הסיסמה המקורית בטקסט רגיל. זה עשוי להיות נחוץ אם היישום צריך להשתמש בסיסמה כדי לבצע אימות עם מערכת אחרת שאינה תומכת בדרך מודרנית להענקת גישה תוכניתית, כגון OpenID Connect (OIDC). בכל מקום אפשרי, יש להשתמש בארכיטקטורה חלופית כדי למנוע את הצורך לאחסן סיסמאות בצורה מוצפנת.
להנחיות נוספות בנושא הצפנה, ראה Cryptographic Storage Cheat Sheet .
כאשר Password Hashes Can Be Cracked ¶
סיסמאות חזקות המאוחסנות באלגוריתמי גיבוב מודרניים ושימוש בשיטות עבודה מומלצות ל-hashing אמורות להיות בלתי אפשריות לתוקף לפיצוח. באחריותך כבעל אפליקציה לבחור אלגוריתם גיבוב מודרני.
עם זאת, ישנם מצבים שבהם תוקף יכול "לפצח" את ה-hash בנסיבות מסוימות על ידי ביצוע הפעולות הבאות:
• בחירת סיסמה שלדעתך הקורבן בחר (למשל password1! )
• השוואת ה-hash שחישבת ל-hash של הקורבן. אם הם תואמים, הרי ש"פיצחת" את ה-hash ועכשיו ידוע לך הערך הגלוי של הסיסמה.
בדרך כלל, התוקף יחזור על תהליך זה עם רשימה של מספר רב של סיסמאות מועמדות פוטנציאליות, כגון:
• רשימות סיסמאות שהושגו מאתרים אחרים שנפרצו.
• כוח גס (Brute force - ניסיון כל צירוף אפשרי).
• מילונים או רשימות מילים של סיסמאות נפוצות
בעוד שמספר התמורות יכול להיות עצום, בעזרת חומרה מהירה (כגון GPUs) ושירותי ענן עם שרתים רבים להשכרה, העלות לתוקף נמוכה יחסית לביצוע פיצוח סיסמאות מוצלח, במיוחד כאשר לא פועלים לפי השיטות המומלצות לגיבוב.
Methods for Enhancing Password Storage ¶
המלחה ¶
מלח (salt) הוא מחרוזת ייחודית שנוצרת באופן אקראי ומתווספת לכל סיסמה כחלק מתהליך הגיבוב. מכיוון שהמלח ייחודי לכל משתמש, תוקף נאלץ לפצח hash אחד בכל פעם תוך שימוש במלח המתאים, במקום לחשב את ה-hash פעם אחת ולהשוותו מול כל הגיבובים המאוחסנים. הדבר מקשה משמעותית על פיצוח כמות גדולה של גיבובים, שכן הזמן הנדרש גדל ביחס ישר למספר הגיבובים.
המלחה (salting) גם מגנה מפני חישוב מוקדם של גיבובים על ידי תוקף באמצעות טבלאות קשת או חיפושים מבוססי מסד נתונים. לבסוף, המלחה מבטיחה שאי אפשר לקבוע האם לשני משתמשים יש את אותה סיסמה מבלי לפצח את הגיבובים, שכן מלחים שונים יניבו גיבובים שונים גם אם הסיסמאות זהות.
ברמת האלגוריתם והמפרט, פונקציות גיבוב סיסמאות מודרניות כגון Argon2id, bcrypt ו-PBKDF2 מחייבות את הקורא לספק מלח. עם זאת, רוב המימושים והספריות הנפוצות מייצרים ומנהלים מלחים באופן אוטומטי, ולכן מפתחי יישומים בדרך כלל אינם צריכים לטפל ביצירת המלח באופן ידני בעת שימוש נכון בספריות אלו.
פלפל ¶
פלפל (peppering) הוא סוג של אסטרטגיה שניתן להשתמש בה בנוסף להמלחה כדי לספק שכבת הגנה נוספת. הוא מונע מתוקף את היכולת לפצח את הגיבובים אם יש לו גישה למסד הנתונים בלבד, למשל, במקרה של ניצול פגיעות SQL injection או השגת גיבוי של מסד הנתונים.
דרישות נפוצות לאסטרטגיות פלפל ¶
• פלפל משותף בין סיסמאות מאוחסנות, במקום להיות ייחודי לסיסמה בודדת כמו מלח סיסמה.
• שלא כמו מלח סיסמה, הפלפל לא צריך להיות ציבורי ואין לאחסן אותו יחד עם ה-hash שנוצר. יש לאחסן את הפלפל בנפרד ממאגר הסיסמאות.
• פלפלים הם סודות ויש לאחסן אותם ב"כספות סודיות" או HSMs (Hardware Security Modules). עיין ב-Secrets Management Cheat Sheet למידע נוסף על אחסון מאובטח של סודות.
• במקרה של פשרה של פלפל, יהיה צורך להחליף את הפלפל. לא ניתן לשנות פלפלים ללא ידיעת סיסמת המשתמש. לכן שינוי פלפל ידרוש לאלץ את כל המשתמשים שהסיסמא שלהם הוגנה על ידי הפלפל הקודם לאפס את הסיסמאות שלהם.
טרום גיבוש פלפלים ¶
באסטרטגיה זו, פלפל מתווסף לסיסמה לפני גיבוב על ידי אלגוריתם גיבוב סיסמה. לאחר מכן ה-hash המחושב מאוחסן במסד הנתונים. במקרה זה הפלפל צריך להיות ערך אקראי שנוצר בצורה מאובטחת. עיין ב-Cryptographic_Storage_Cheat_Sheet למידע נוסף על יצירת ערכים אקראיים בצורה מאובטחת.
פלפלים לאחר גיבוש ¶
באסטרטגיה זו, הסיסמה עוברת גיבוב כרגיל באמצעות אלגוריתם גיבוב סיסמאות. ה-hash המתקבל עובר גיבוב נוסף באמצעות HMAC (לדוגמה, HMAC-SHA256, HMAC-SHA512, בהתאם לאורך הפלט הרצוי) לפני שמירת התוצאה במסד הנתונים. במקרה זה הפלפל משמש כמפתח ה-HMAC, ויש ליצור אותו בהתאם לדרישות אלגוריתם ה-HMAC.
באמצעות Work Factors ¶
גורם העבודה (work factor) הוא מספר האיטרציות של אלגוריתם הגיבוב שמתבצעות עבור כל סיסמה (בפועל, מדובר לרוב ב-2^איטרציות). גורם העבודה מאוחסן בדרך כלל כחלק מפלט הגיבוב. הוא הופך את חישוב ה-hash ליקר יותר מבחינה חישובית, מה שמפחית את המהירות ומעלה את העלות עבור תוקף המנסה לפצח את ה-hash של הסיסמה.
כשאתה בוחר גורם עבודה, מצא איזון בין אבטחה לביצועים. למרות שגורמי עבודה גבוהים יותר מקשים על פיצוח הגיבובים לתוקף, הם יאטו את תהליך אימות ניסיון התחברות. אם מקדם העבודה גבוה מדי, ביצועי האפליקציה עלולים להיפגע, דבר שיכול לשמש תוקף לביצוע התקפת מניעת שירות על ידי מיצוי CPU של השרת במספר רב של ניסיונות התחברות.
אין כלל זהב לגורם העבודה האידיאלי - זה יהיה תלוי בביצועי השרת ובמספר המשתמשים באפליקציה. קביעת גורם העבודה האופטימלי ידרוש ניסוי בשרת/ים הספציפיים המשמשים את האפליקציה. ככלל, חישוב hash צריך לקחת פחות משנייה אחת.
שדרוג ה-Work Factor ¶
יתרון מרכזי אחד של גורם עבודה הוא שניתן להגדיל אותו לאורך זמן ככל שהחומרה הופכת לחזקה וזולה יותר.
הגישה הנפוצה ביותר לשדרוג גורם העבודה היא להמתין עד לאימות הבא של המשתמש, ואז לבצע גיבוב מחדש לסיסמה שלו עם גורם העבודה החדש. לגיבובים השונים יהיו גורמי עבודה שונים, וייתכן שגיבובים מסוימים לעולם לא ישודרגו אם המשתמש לא יתחבר למערכת. בהתאם ליישום, ייתכן שיהיה נכון להסיר את הגיבובים הישנים ולדרוש מהמשתמשים לאפס את סיסמתם בפעם הבאה שיתחברו, וזאת כדי להימנע מאחסון גיבובים ישנים ופחות מאובטחים.
Password Hashing אלגוריתמים ¶
כמה אלגוריתמי גיבוב מודרניים תוכננו במיוחד לאחסון מאובטח של סיסמאות. זה אומר שהם צריכים להיות איטיים (בניגוד לאלגוריתמים כמו MD5 ו-SHA-1, שתוכננו להיות מהירים), ותוכל לשנות את מידת האיטיות שלהם על ידי שינוי מקדם העבודה.
אינך צריך להסתיר באיזה אלגוריתם גיבוב סיסמה משתמש יישום. אם אתה משתמש באלגוריתם גיבוב סיסמאות מודרני עם פרמטרי תצורה נאותים, זה אמור להיות בטוח לציין בפומבי אילו אלגוריתמי גיבוב סיסמאות נמצאים בשימוש ולהופיע כאן.
בעת בחירת אלגוריתם גיבוב סיסמה, מפתחים צריכים להעדיף אלגוריתמים מודרניים שנועדו להתנגד הן לGPU-based ולהתקפות מבוססות זיכרון. היכן שזמינים, יש לבחור באלגוריתמים חדשים יותר עבור יישומים חדשים, בעוד שאלגוריתמים ישנים יותר עשויים להיות קבילים עבור מערכות מדור קודם עם תצורה מתאימה.
שלושה אלגוריתמי גיבוב שיש לקחת בחשבון.
Argon2id ¶
Argon2 היה הזוכה בתחרות Password Hashing Competition לשנת 2015. מבין שלוש הגרסאות של Argon2, השתמשו בגרסת Argon2id שכן היא מספקת גישה מאוזנת לעמידות הן בפני התקפות ערוץ צדדי (side-channel) והן בפני התקפות מבוססות GPU.
ל-Argon2id יש שלושה פרמטרים עיקריים של עלות: סך הזיכרון ב-KiB (m), מספר המעברים (t) ומידת ההקבלה (p). מקביליות שולטת במספר הנתיבים שעליהם מחולק הזיכרון; הגדלת p אינה מכפילה את סך הזיכרון או פועלת כספירת איטרציות. ראה RFC 9106 Section 3.1 להגדרות הפרמטרים.
כוונן את עלויות הזיכרון והאיטרציה כדי להפוך את פיצוח הסיסמה ליקר תוך שמירה על אימות מעשי תחת עומס צפוי. סמן את הפרמטרים שנבחרו במערכת היעד; הגדלת המקביליות אינה ערובה לניחוש איטי יותר של סיסמאות. השתמש באחת מהתצורות המינימליות הבאות:
• m=47104 (46 MiB), t=1, p=1 (אין להשתמש עם Argon2i)
• m=19456 (19 MiB), t=2, p=1 (אין להשתמש עם Argon2i)
הגדרות תצורה אלו מספקות רמת הגנה שווה, וההבדל היחיד ביניהן הוא פשרה בין צריכת ה-CPU לצריכת ה-RAM.
scrypt ¶
scrypt היא פונקציית גזירת מפתח מבוססת סיסמה שנוצרה על ידי Colin Percival . אמנם Argon2id אמורה להיות הבחירה הטובה ביותר לגיבוש סיסמה, אך יש להשתמש ב-scrypt כאשר הראשון אינו זמין.
כמו Argon2id , ל-scrypt יש שלושה פרמטרים שניתן להגדיר: פרמטר עלות הזיכרון המינימלי (N), גודל הבלוק (r) ומידת ההקבלה (p). השתמש באחת מההגדרות הבאות:
הגדרות תצורה אלו מספקות רמה מינימלית דומה של הגנה, עם הפשרה העיקרית בין מקביליות ושימוש RAM.
bcrypt ¶
קריאה וכלים קשורים
אבטחת Python- Bandit — סריקה סטטית לקוד Python לאיתור בעיות אבטחה נפוצות.
- Bearer — SAST עם התמקדות בפרטיות ו-PII
- CodeQL — מנוע ניתוח סטטי של GitHub
- Vibe Coding לכולם: מי בודק את האבטחה של האפליקציות שנוצרות ע"י AI?
- למה חשוב להפריד בין כותב הקוד לכותב הבדיקות ב-AI?
- ניהול מאובטח של סודות וסיסמאות בפייתון